רבנים יצאו נגד מדרשת "באר מרים" בירושלים, היא הוגדרה ככת, התקשורת פרסמה את הסיפור, הורים התלוננו במשטרה ועשו ככל יכולתם כדי לשחרר את הבנות מהמקום ולמען חזרתן לחיים שגרתיים, אך המדרשה ממשיכה לפעול ובנות נוספות לומדות בין כתליה. בהצצה נדירה מתארת ד', שלה בת הלומדת במקום, ובתה האחרת ששהתה במקום מספר ימים, על מה שקורה בתוך המוסד השנוי במחלוקת. השתיים ומשפחות נוספות ממשיכות לפעול ולהאמין שבסופו של דבר המוסד ייסגר והבנות יחזרו הביתה. מנגד אהרון רמתי, ראש המדרשה, הודף את כל הטענות ואומר שמדובר בשקרים מתוך קנאה, לאור הצלחתה של המדרשה.
מדרשת באר מרים ממוקמת בשכונת סנהדריה בירושלים. במקום לומדות כארבעים בנות בוגרות ומבחינתן אלו החיים האמיתיים, ורמתי הוא רבם ומורה דרכם הנערץ. לפני כשנתיים חתמו הרב אלישיב והרב עובדיה יוסף על מכתב הקורא לסגור את המקום. חבר הכנסת ניסים זאב פעל לסגירת המוסד ואף תבע את רמתי לדין תורה, אך הוא לא התקיים כי רמתי העדיף לקיים את הדיון בבית דין אחר. זאב פנה גם לשר הרווחה, משה כחלון, בבקשה לקיים דיון בנושא כדי להוביל לסגירת המדרשה. בין השאר ניסה זאב להוביל לשינוי חקיקתי כדי שיכלול גם מוסדות שלכאורה לא ניתן למצוא בהתנהלותם פעילות פלילית כדי להתמודד עם כתות כאלה, אך עד כה המהלך לא צלח והמדרשה ממשיכה בפעילות רגילה.
גורם נוסף שנכנס לתמונה הוא המרכז הישראלי לנפגעי כתות שהגדיר את המקום ככת, על פי העדויות שהצטברו במשרדיו. בהתאם לכך ניתנה המלצה להתחיל ולחקור את התנהלות המקום כדי לבחון את הצורך בסגירתו, ועד כה אין שינוי.
לד', אם ל-11 ילדים המתגוררת באחד הריכוזים החרדיים בארץ, ברור שמדובר בכת. לדבריה, רמתי ושיטת החינוך שלו היא זו שגרמה לניתוק המוחלט של בתה, בשנות העשרים לחייה, ממנה, והוא זה שמחנך אותה ואת שאר הבנות לחיי בידול ואי השתלבות בחיים הנורמטיביים כפי שמצופה מכל בת חרדית.
בתה של ד' נמצאת במקום למעלה משנה. "לפני שנה וחצי הבת שלי יצאה לכיוון מדרשה של 'לב לאחים' ובעקבות המלצה של חברות היא הלכה למדרשה בירושלים. בהתחלה לא הרגשנו את המצוקה כי זה היה נראה מקום טוב ושהבנות מתחזקות מבחינה רוחנית. אבל לאט לאט התחלנו לשים לב שהדברים לא כל כך טהורים כמו שהם נראים".
לדבריה, כבר מההתחלה התחילו ויכוחים בינה לבין בתה על צורת ההתנהלות של המדרשה ושל העומד בראשה. "כל הזמן היו ויכוחים ביננו לבת לגבי הראש של המקום והיא לא הייתה מקבלת את הדברים שלנו כמו שהיה צריך להיות. לאחר זמן קצר החלה ההתרחקות למרות שעדיין היה קשר, אבל זה כבר לא היה כמו שזה היה פעם".
לטענתה של ד', אין נקודה מסוימת שהפריעה בהתנהלות, אלא שהצטברות הדברים גרמה להם לחשוש שמדובר בכת שחובה עליהם להוציא את בתם ממנה כמה שיותר מהר. "כל פעם שהיא הייתה מגיעה לבקר אצלנו, לאחר יומיים היו מתקשרים אליה ואומרים לה 'תחזרי אנחנו כבר מתגעגעים', לא היו נותנים לה להישאר בבית הרבה זמן. היא סיפרה שהרב אומר שלא צריך להתחתן, שפעם הוא אמר להן למה להתחתן, בסוף תתגרשו. הייעוד וההמשך שלכן הוא פה בלימוד התורה ובהחזרה בתשובה. הוא גם אומר להן לא לעבוד, בטח לא במקום שיכול להיות שיהיו שם גברים".
בהמשך ההתנהלות החלה להיות מוגזמת עוד יותר עבורם, משפחה חרדית מן המניין. "היא התחילה לדרוש ניתוק מוחלט מגברים. אם אחיינים וקרובי משפחה הגיעו להתארח אצלנו, היא לא הייתה מוכנה לבוא. פעם אחת שהיא הגיעה כשאחיין שלי גם בא לשבת, זה היה כבר בלתי הפיך. שמנו מחיצה והפרדנו את השולחנות כדי שיהיה לה טוב ותרגיש נח פה. גם העובדה שהיא אמרה שהוא מדריך שאין צורך להתחתן ושרוב הבנות לא נשואות עוררו אצלנו לא מעט שאלות. דבר נוסף שהפריע לנו הייתה העובדה שכל פעם שהייתה לי ביקורת על מה שקורה שם, מיד היה כעס. תמיד היא גוננה על מעשיו ונוצר מצב שכל מה שהוא עושה זה טוב וקדוש, מין אמונה עיוורת ולא הגיונית".
"אל תתייחסי למה שהיא אומרת, היא היצר הרע"
ד' לא הצליחה להתרגל לעובדה שאחת מהבנות שלה נמצאת במוסד השנוי במחלוקת ופתאום היא מצאה את עצמה מתמודדת עם עוד בנות שהגיעו למקום. "לפני סוכות מספר בנות רצו להתפלל בכותל והרשיתי להן לנסוע לירושלים. הן הבטיחו לי שלא ילכו למדרשה אבל בסופו של דבר הן לא שמעו בקולי והלכו לשם".
אחרי שהבינה שהבנות שם היא החלה לההתקשר אליהן ללא הרף ואמרה להן לחזור הביתה אבל במדרשה החל הלחץ שהן תשארנה במקום. "כל הזמן אמרתי להן לחזור והם אמרו עוד קצת ועוד קצת עד שכבר לא היה להן אוטובוס לחזור הביתה. אמרתי להן שאשלח מישהו להביא אותן ברכב, אבל הן לא הסכימו כי זה לא צנוע. בחלק מהשיחות הבנות אמרו לי שהן בדיוק לא נמצאות למרות שזה היה לא נכון ופשוט סיפרו לי סיפורים סתם".
לאחר מספר ימים שתי בנות חזרו הביתה ובמדרשה נשארו הבת הגדולה ועוד אחות קטנה שלא הסכימה לעזוב את המקום. במקרה של הקטנה, לאחר מספר חודשים היא הוצאה מהמקום על ידי המשטרה כיוון שהיא קטינה והגדולה נשארה ללמוד במקום. למרות שהקטנה חזרה הביתה לפני חודש הקשר איתה השתנה. "הקשר עם הקטנה שחזרה הוא קשה ומאוד עצוב וגרוע. היא כועסת עלי שבגללי היא מפסידה את העולם הבא ואת ההתפתחות הרוחנית שלה. גם עליה היה לחץ מאוד גדול ופעם אחת שהיא באה לבקר הוא שלח איתה את הבת הגדולה כדי שהיא לא תושפע על ידנו להישאר בבית ולא לחזור למדרשה. לאחר הביקור של הבנות במדרשה וחזרתן הביתה הקשר עם הגדולה נותק לחלוטין והיא לא בקשר איתי ולא מגיעה בכלל הביתה".
א', אחת מבנותיה ששהו במקום, מתארת את מה שראתה שם. "הוא מדבר איתן בצורה טובה, אבל הוא נכנס לתוך הרגשות שלהן והם משתכנעות. יותר הבנות האחרות משכנעות, אבל גם הוא עושה את זה. שאמא שלי אמרה לי לחזור הן שכנעו אותי להגיד לה לא, הם כל הזמן אמרו לי שיותר טוב שאשאר ושאין לי בשביל מה לחזור הביתה. שאמא בכתה בטלפון שנחזור הן אמרו לי 'אל תתייחסי למה שהיא אומרת, היא היצר הרע'".
מדבריה ניתן ללמוד קצת על התנאים ועל ההתנהלות של המוסד. "הן ישנות חלקן על הרצפה בקור, הן ישנות בחוץ במרפסת בקור הירושלמי. אין מים חמים במקלחת ושאני התקלחתי במים קפואים אחת הבנות אמרה לי 'לא נורא ייסורים מכפרים'. לפעמים אין אוכל והן פשוט לא אוכלות שום דבר. הן לא הולכות לקופת חולים כי הרפואה מהשמיים. הן אומרות שה' נתן לי את כאב הראש והוא ירפה את זה, הן לא לוקחות אקמול, תרופות כלום".
בביקורה במקום היא מסרה להם את בגדיה כי הם נחשבו על ידם כלא מספיק צנועים וכשרצתה לעזוב היא לא קיבלה אותם בחזרה, אלא רק לאחר שאימה הגיעה לקחת אותם. "הן ניסו לשכנע אותי לא לעזוב וכשהתעקשתי הן אמרו לי 'את עוזבת, זו בעיה שלך, תסתדרי לבד'".
לדבריה, גם סדר היום שלהן לא ברור ובעייתי. "הן לא עובדות ולא לומדות כל כך. חלקן לא ישנות בלילה ואם מגיעות אורחות אין מקום כי מאוד צפוף שם, אז הן לא ישנות. הן מפריעות לשכנים עושות רעש כל הלילה וזה ממש מוזר. הן חלק מהיום מתבטלות, מתפללות תפילות ארוכות ולומדות כל מיני דברים שבנות חרדיות לא לומדות. הוא מעביר מידי פעם שיעור וקורא להן לשיחות פרטיות בשעות מאוד מאוחרות בלילה, באחת שתיים בלילה. יש תור לשיחות איתו למרות השעה המאוחרת ושזה לא מקובל".
"אני יודעת שזו לא האמת, הכל הצגות"
א' מספרת שגם לאחותה לא טוב במקום. "היא סתם משחקת שטוב לה, אבל כשהייתי שם ראיתי שרע לה, אף אחת לא מתייחסת אליה וממש לא טוב לה". גם אימה מציינת שבביקורים הכל נראה ורוד אבל זו לא האמת. "כל פעם שיש ביקור הכל פתאום נקי והן מפעילות מצגת ומשמיעות שירים או מנגנות בגיטרה והכל נראה נפלא אבל אני יודעת שזו לא האמת, הכל הצגות".
על אף שא' כבר מספר חודשים לא במדרשה, במשך התקופה היא פחדה להסתובב ברחוב שלא ילשינו על התנהגותה כדי לשכנע את האחות להישאר שם ולא לחזור הביתה. "אני מפחדת ללכת ברחוב, מפחדת לראות אותן. הן כל הזמן מלשינות ואומרות 'איך היא נראית, היא ירדה מהדרך' וכל דבר הן מעבירות הלאה ומביאות הוכחות לאחותי שאני לא רוצה לחזור למדרשה כי ירדתי מהדרך ושלכן לא כדאי לה לחזור הביתה".
לדבריה של ד', רמתי משתמש בשיטות שונות כדי לפגוע לא רק בבנות אלא גם במשפחותיהן. "הוא בן אדם מאוד כריזמטי וחכם והוא משתמש בדברים אמיתיים והוא מכוון אותם לכיוון שטוב לו. למשל הוא אמר שמותר לשקר עם זה מסביב לשקר. הוא משתדל מכל כיוון להרוס לא רק את החיים של הבנות אלא גם של המשפחה. בית שאחות נעלמת ממנו וההורים מאבדים כיוון וכל הזמן בוכים, לילדים יש חוש והם יודעים לקרוא בן השורות והם סובלים מזה. הוא מדריך אותן להקליט אותנו ופעם בשלוש לפנות בוקר שהתווכחנו אמרתי להן 'אם כל כך לא טוב לכן, תלכו עכשיו'. אבל לא חשבתי ולא התכוונתי שהן ילכו כי לאן הן ילכו בשלוש לפנות בוקר, הייתי בטוחה שהן ירצו להישאר. הוא שמע את ההקלטה ואמר להן 'אתן רואות, הם מעיפים אתכם מהבית שלהם, הם לא רוצים אתכן'. בפעם האחרונה הבנתי מהבת שהרב אמר לה שאביה רוצה להתגרש ממני כי אני כל הזמן נגד המדרשה. לפני מספר ימים הבת שלחה הודעה בנייד לבעלי שבה נכתב 'תמשיכו לעשות כרצונכם, רק רציתי ליידע אתכם שכבר בירושלים מכריזים על אשתך שהפכה לחולת נפש'. הוא כל הזמן מסכסך ביננו".
חשוב לציין שמשפחות אחרות לא הסכימו להתראיין לכתבה, אך הן מתארות באופן דומה על התנהלות המדרשה והעומד בראשה. בסיור שלנו במקום התגלתה תמונה שונה. אומנם לקח למעלה מחצי שעה עד שנכנסנו למדרשה וגם הראיון עם הרב התקיים רחוק מהמוסד לבקשתו, אך בתוך הבית המקררים היו מלאים במוצרי מזון ובשלושת חדרי השינה היו מספר מיטות קומותיים, אך ללא ספק לא כמות שמספיקה לכארבעים בנות. לדברי רמתי, כל התלונות נובעות מקנאה להצלחתו של המוסד. "כל הטענות ביסודן הן שקר וכזב גמור. ברור לכולם שלא הרב אלישיב ולא הרב עובדיה היו במקום ואף אחד לא דיבר איתי, אלא הם ניזונים ממה שאמרו להם. יש לי מכתב המלצה מאחד מחברי הבית דין ופסק פשוט וברור שלא כתוב שם על שום כת".
רמתי שולל את כל הטענות שהוזכרו בכתבה וטוען שהוא ממליץ להתחתן, ושיש באמת בעיה של מקום במדרשה, אבל הכל נובע מכך שזהו המוסד היחיד שבו התלמידות לא משלמות על הלימודים. לגבי האוכל, טוען רמתי כי אין מחסור וכי יש מזון יותר מכל מדרשה אחרת שמשלמים בה דמי לימוד. לגבי הניתוק מהמשפחות, אומר רמתי כי רוב מוחלט של המשפחות מרוצות מאוד ויש מספר בנות שאסור להן לחזור לביתן בגלל בעיות קשות במשפחתן. גם בנוגע לעבודה ולימודי מקצוע טוען רמתי שהוא מחנך את הבנות לרכוש מקצוע ולצאת לעבוד רק בתנאי שלא מדובר במקום שבו יש גברים. לדבריו, ישנם גורמים שעושים הכל כדי לחבל במדרשה המצליחה. "אנשים אומרים בקול איך הם מצליחים לעשות את מה שאנחנו לא מצליחים ויש להם קנאה והם מתפוצצים מזה. יש להם קשרים כדי לדאוג שהרבנים ייצאו נגד המדרשה".
ד' לא מתרשמת מטענותיו של רמתי ומתכוונת לעשות הכל כדי להחזיר את בתה הביתה. "כשאני ובעלי הלכנו לקנות רהיטים לפני החתונה החלטנו לקנות שולחן גדול כדי שיהיה לנו מקום להרבה ילדים וזו הכוונה, שהן יחזרו ונוכל למלא שוב את השולחן. אנחנו נעשה כל מה שיידרש כדי להחזיר אותה. נכנסתי לשיעור שלו ואמרתי בדיוק מה אני חושבת עליו ליד אנשים אחרים ונעשה כל דבר שצריך שהן יצאו. אני לא רוצה שיקרה לו רע ומבחינתי שימשיך את החיים שלו אבל בלי הבנות. הבת שלי צריכה לחזור הביתה לצאת לעבוד בכל מקום אפשרי ולהמשיך את חייה כרגיל".
המשפחות הללו פועלות כל הזמן כדי למצוא דרך לסגור את המקום, לשחרר את בנותיהן ולהחזירן לחיים הנורמאליים, כפי שד' מתארת. "הגענו לרבנים והם הסכימו שהוא מנהל את המקום בצורה לא נכונה והם מנסים בכל מיני דרכים לשכנע אותו אבל הוא לא שומע בקולם. הייתי במשטרה ופתחתי לו תיק אבל לפני מספר ימים קיבלתי מכתב שהתיק נסגר כי אין שום חשד לעבירה פלילית. היינו במרכז הישראלי לנפגעי כתות אבל אין באמת כל כך מה לעשות". לדבריה, היא לא מתכוונת לוותר. "אנחנו לא ניתן לו לעשות מה שהוא רוצה, הבנות יחזרו הביתה".
חבר הכנסת ניסים זאב, שעוסק בנושא גם בימים אלה, אמר לוואלה! חדשות כי "כל גדולי ישראל חתמו שצריך להרחיק את התלמידות מהאיש הזה ושאסור שתלמידות יהיו תחת חסותו. ההורים שלהן בוכים וסובלים והצער הכי גדול שהוא מנתק אותן מהמשפחות שלהן. הן שבויות לחלוטין שלו ואסור שהמצב הזה יימשך".
ד"ר גבי זהר, מהמרכז הישראלי לנפגעי כתות, אומר כי המרכז מתייחס למדרשת באר מרים כאל כת. לדבריו, חקיקה נכונה תוכל לפתור לא מעט בעיות בכתות מהסוג הזה. "רוב התחומים הקשורים לסטייה חברתית כגון סמים, אלימות, עבירות בתחום המין מפוקחים על ידי החוק. לכן יש חשיבות לחוקק חוק נכון גם בתחום זה כדי שיהיה ניתן להתמודד עם תופעות כאלו". ד"ר זהר מוסיף שרשויות הרווחה יכולות להתערב בנושא "וטוב שיעשו כך גם במקרה זה".
לפניות לכתב: sben72@walla.com