יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) מתח ביקורת חריפה הבוקר (חמישי) על אופן העברת המידע בנוגע להתפשטות הנגיף למקבלי ההחלטות, והתריע כי אי פרסומו יוביל להתרופפות משמעת הציבור. "יש מחסור במידע אמין אפילו למקבלי ההחלטות הבכירים", הזהיר שלח.
הדיון בוועדה המתקיים בכנסת עוסק בטיפול בקשישים במוסדות גריאטריים ובבתי אבות עקב המשבר. עם זאת, בפתח הדברים, בחר שלח להתייחס דווקא לאי בהירות המידע המפורסם, בצל אסטרטגיית הפתיחה המחודשת של המשק. "אחד הדברים שמאפיינים את המשבר הזה הוא מחסור במידע אמין גם לציבור ואפילו למקבלי ההחלטות", אמר. "כל המשבר והטיפול בו אמורים לסוב סביב שאלת המידע, מה יודעים על המחלה, על ההתפשטות שלה, על אחוזי התמותה, לפי איזה מודלים עובדים. מהבדיקה שלי, כמו שהתקשינו לקבל נתונים אמינים על הדברים הכי בסיסיים כמו מספרי החולים, הבדיקות, מכונות הנשמה ועוד, כך גם מקבלי ההחלטות כולל הכי בכירים לא מקבלים את המידע הזה".
לקריאה נוספת בנושא
ח"כ שלח ציין כי הגיש בקשה בשם הוועדה לקבל את המידע על אודות היקף התחלואה, הבדיקות והטיפול בחולים, באופן שוטף. "אנחנו בשלב התרופפות המשמעת בציבור שלא עומד בשלשות גם אם חלק גדול ממנו שירת בצבא", אמר. "כשהדברים לא נהירים לציבור ואנשים לא מבינים על איזה בסיס אינפורמציה הם התקבלו, יהיה קשה מאוד להחזיק אותם לאורך זמן בציות להם ולכן המידע הוא חלק מהפתרון ונדון בכך בשבוע הבא".
לפני כשבועיים הגישה הוועדה את מסקנות הביניים שלה על התמודדות המדינה עם המשבר, ובהן ביקורת על המדיניות של משרד הבריאות וההגבלות על המשק שהטילה הממשלה. לפי דוח הוועדה, אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה וכי "יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון", נכתב במסמך המתגבש. בנוסף, בדוח נכתב כי "חברי הוועדה התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה כפי שהוצגה לה על ידי הדוברים השונים".
מלבד זאת, הוועדה מתחה ביקורת גם על כך שהחלטות שונות התקבלו בפורום מצומצם, הכולל את ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר, והמליצה להקים בהקדם גוף אופרטיבי לניהול משברים לאומיים. "בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל", נקבע. "גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל".
עניין נוסף שעלה בין השאר, נגע להיערכות ל"גל השני" של המחלה. עוד סבורה הוועדה כי על המדינה לספק מסיכות ואמצעים אחרים למיגון אישי על חשבונה לאוכלוסיות הדורשות מיגון, ובראשן עבור מי שבא במגע עם אוכלוסיות שבסיכון. "לגבי שאר האוכלוסייה, יש להמשיך במדיניות שנקבעה, לפיה נקבע מחיר מפוקח ונמוך למסיכות מסוגים שונים, ולדאוג לאספקתן הסדירה לבתי המרקחת והחנויות כדי שלא יחסרו במלאי", נכתב.
הוועדה החלה את דיוניה ב-25 במרץ ומאז התכנסה בכל יום עבודה עבור דיון אחד עד שלושה ביום. במהלך המפגשים הוצגו עמדותיהם של בכירי משרדי הבריאות והאוצר, ראש המל"ל מאיר בן שבת ושר הפנים אריה דרעי. הם עסקו, בין היתר, במחסור במכונות ההנשמה, אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, הכשל ההסברתי, ההשלכות הכלכליות של המשבר, סוגיית בתי האבות, וההשלכות על הרשויות המקומיות ומבקשי המקלט.