ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להמשיך לכהן בתפקידו גם אם יורשע בעבירת שוחד כשיהיה במעמד של "ראש ממשלה חלופי", זאת עד לפסק דין סופי בעניינו. בנוסף לכך, ליו"ר כחול לבן בני גנץ בתפקידו כראש הממשלה או לבג"ץ לא תהיה סמכות לפטר את נתניהו מתפקידו - כך עולה מנוסח הצעת החוק שתקודם החל ממחר (חמישי) בכנסת, בהתאם לסיכום בין כחול לבן והליכוד.
לפי ההצעה, דינו של ראש הממשלה החלופי יהיה כדינו של ראש הממשלה, גם לפי סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה, שעוסק ב"הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה". לפי סעיף זה, רק הכנסת ברוב של 61 ח"כים תוכל להעביר את נתניהו מכהונתו אחרי הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. אם לא יהיו 61 ח"כים שיתמכו במהלך הוא יוכל להמשיך לכהן עד פסק דין חלוט בעניינו למרות שיהיה במעמד של ממלא מקום ראש ממשלה ולא ראש ממשלה בפועל.
עוד בוואלה!
הצעת החוק קובעת כי מעמדו של "ראש הממשלה החלופי" יהיה כדינו של ראש הממשלה גם לעניין סעיף 23 בחוק יסוד: הממשלה. בסעיף זה נקבע בין היתר כי במידה ששר הורשע בעבירה שיש עמה קלון, תפסק כהונתו ביום פסק הדין. בחוק היסוד נכתב כי סעיף זה "לא יחול על ראש הממשלה", וכעת לפי הצעת החוק, הוא גם לא יחול על ראש ממשלה חלופי. המשמעות: אם נתניהו יורשע בעבירת שוחד, הוא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו זה.
תיקון נוסף נועד להבטיח שראש הממשלה - נתניהו או גנץ - לא יוכלו לפטר שרים מהגוש של השני בזמן כהונתם. בכנסת יקדמו גם פרטים נוספים שקשורים במעמדו של ממלא מקום ראש הממשלה באופן שיהיה זכאי גם לאבטחת אישים, דיור, משרד ועוד. הצעות החוק השונות צפויות לקבל פטור מחובת הנחה, אישור לקידום מהיר, כך שיוכלו לעלות אותם לדיון כבר בתחילת השבוע הבא.
הכנסת צפויה להתחיל כבר מחר במרתון החקיקה למימוש חלקים מהסכם בין כחול לבן לליכוד, עוד לפני הקמת הממשלה הבאה. לפי הסיכום בין שתי המפלגות, הן יקדמו כעת תיקון לחוק יסוד: הממשלה וחוקים נוספים באופן שיאפשר את עיגון ההסדר ביניהן בחקיקה. אחד התיקונים למשל נועדו להבטיח כי לא יהיה צורך בהשבעת ממשלה חדשה בתום תקופת כהונת נתניהו, בתום 18 חודשים.
היום, ראשי סיעות האופוזיציה פנו לגנץ בדרישה לעכב את קידום הצעות החוק שנועדו לעגן את ההסכם בין הליכוד לכחול לבן. במכתב, שעליו חתומים חברי הכנסת מאיר כהן מיש עתיד-תל"ם, אחמד טיבי מהרשימה המשותפת ותמר זנדברג ממרצ, הזהירו ראשי הסיעות מ"מצב שבו הכנסת מחוקקת חוק, שהבסיס שלו נשמט בהחלטה של בית המשפט הגבוה לצדק. הדבר עלול להביא לעימות ישיר בין הכנסת לבג"ץ בעיתוי שאין עדין ובעייתי ממנו".
יש עתיד-תל"ם עתרה לבג"ץ נגד ההסכם הקואליציוני: "ריסוק שיטת המשטר"
כמו כן, סיעת יש עתיד-תל"ם עתרה לבג"ץ בבקשה למנוע את ההסכם הקואליציוני שנחתם. זאת, בטענה ש"סעיפיו חותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל ונגועים בשיקולים אישיים ופסולים במינוי בכירים בשירות הציבורי ובמערכת המשפט".
בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, צוין כי "תחת מעטה מצב החירום, ותחת אצטלת ממשלת האחדות הלאומית, החליטו המשיבות לבצע שורה של מהלכים שכל תכליתם ריסוק שיטתי של שיטת המשטר הנוהגת בישראל, ובכלל זה ניסיון חסר תקדים להביא לפגיעה בתפקוד הכנסת - בכלל, ובתפקוד האופוזיציה בפרט - כך שזו לא תוכל למלא את תפקידיה לפקח על פעולת הממשלה".
ח"כ קארין אלהרר, שהגישה את העתירה בשם הסיעה, אמרה כי "הבחירה של כחול לבן והליכוד להפוך את מינויי הבכירים בשירות הציבורי ל'שלל' שמחולק בין הצדדים, לא רק שמצפצפת במופגן על החוק, אלא בעיקר מטרידה לאור העובדה שמהיום נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים יוכל למנות מפכ"ל או יועמ"ש כראות עיניו. זאת, לצד העובדה שהצדדים הסכימו 'לטהר' את הוועדה למינוי שופטים מנציג אופוזיציה, כדי שאיש לא יעמוד בדרכו של נתניהו לבחור את שופטיו, מעוררות חלחלה וחרדה לעצמאותה של מערכת המשפט. אסור לנו לאפשר להם להכתים בצבעים פוליטיים עקרונות כה מהותיים בדמוקרטיה הישראלית".