האב שהוברח והשורשים היהודיים: סיפורו של מ"מ ראש ממשלת בריטניה

לדומיניק ראב, ממלא מקומו של בוריס ג'ונסון, המאושפז בבית חולים במצב קשה לאחר שחלה בקורונה, שורשים יהודיים עמוקים. עברה של משפחתו, מצד אביו, פיטר ראב, באנגליה, קצר מאוד והחל בזכות מבצע "משלוחי הילדים" (kindertransports= קינדרטרנספורט). מדובר היה במבצע להעברת ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים ממרכז אירופה לבריטניה בין דצמבר 1938 לספטמבר 1939. נקודת המפנה שהביאה להכרה בצורך הדחוף לחלץ ילדים מאירופה, היה "ליל הבדולח" ב-10 בנובמבר 1938, בו נרצחו מאות יהודים, הושחתו בתי הכנסת בגרמניה ונהרסו ונבזזו בתי עסק של יהודים.

רוב הילדים באו מגרמניה והשאר, כמו פיטר ראב, הגיעו מאוסטריה או צ'כוסלובקיה. במסגרת "משלוחי הילדים" הגיעו מאירופה לבריטניה קבוצות שכללו בין עשרה ל-500 ילדים, מלווים במטפלים, עובדים סוציאליים ומחנכים.

לפני שנה סיפר ראב לאתר הבריטי Mail Online על סיפורו המיוחד של אביו פיטר שנולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1932. הוא השתמש בסיפור חייו המיוחד של אביו כדוגמה לסובלנות של בריטניה ולאופן בו התקבל בה אביו, ילד בן שש שלא יודע מילה באנגלית אך זכה להזדמנות וגדל באוירה סובלנית. הוא הביא זאת כדוגמה לאידיאלים בהם דגלה בריטניה, בניגוד לדרך שלטענתו ניסה להוביל ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור שמפלגתו, לטענת ראב "לא דוגלת בדמוקרטיה ובסובלנות".

האב, פיטר, שהגיע כילד, הפך עם השנים למנהל בחברת מרקס אנד ספנסר ונישא לז'אן, נוצרית פרוטסטנטית. פיטר ראב מת ממחלת הסרטן, ב-1986, כשהיה בן 54. עם זאת, נוכח ההתפארות של דומיניק ראב במורשת הבריטית בימים שקדמו למלחמת העולם השניה, יש לזכור לצד העובדה כי בריטניה אכן קלטה 10,000 ילדים פליטים, רובם יהודים, כי הממלכה התנגדה באותה תקופה לבקשות הסוכנות היהודית לאפשר את קליטתם בארץ ישראל של 100 אלף פליטים יהודים, או לכל הפחות 10,000 ילדים.

בני משפחת ראב המורחבת שהגיעו לארץ ישראל זכויות רבות בתולדות ישוב העברי: רבי אלעזר ראב ובניו, רבי משה שמואל ראב ויהודה ראב (בן-עזר), שצעדו מהונגריה לארץ ישראל, היו בין מייסדי המושבה פתח תקווה. אסתר ראב, משוררת וסופרת נודעת, היא בתו של יהודה ראב. אהוד בן-עזר, סופר ופובליציסט ("חדשות בן עזר"), הוא נכדו של יהודה ראב. גם יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה, הוא בן למשפחת ראב.

ייתכן שגם יוליוס ראב, קנצלר אוסטריה בשנים 1953-1961 הוא נכד ליהודי מומר, בן למשפחת ראב. בכהונתו הציב קו קשוח נגד מתן פיצוים של מדינתו לישראל וטען כי אוסטריה לא חייבת לתת שילומים לישראל, משום שאוסטריה נכבשה על ידי גרמניה ב-1938.