את השלכות התפרצות מגיפת הקורונה חוו עד כה יותר מ-6,000 ישראלים שנדבקו במחלה ומאות אלפי אזרחים שאיבדו את מקור פרנסתם. לצד זאת, ישנם אלפי אזרחים שהטיפול הרפואי שלהם עצר מלכת, ומצבם מתחיל להידרדר. זאת, בעקבות ההחלטה להפסיק ניתוחים אלקטיביים, שנקבע כי אינם דחופים, על מנת לרכז את מאמץ מערכת הבריאות הציבורית במאבק בקורונה. בנוסף, הליכים שיקומיים נפסקו גם הם, וכך למעשה רבים נותרו ללא סיוע - שכן הטיפול בהם לא נחשב חיוני דיו על מנת שיימשך.
שמוליק שטראוס, בן 60 מצפון הארץ, עבד עד לפני מעט יותר משנה כחקלאי. בדצמבר 2018 עבר שבץ מוחי, ובעקבותיו תפקודו הגופני נפגע. הוא אינו יכול להפעיל את ידו הימנית ונעזר במקל הליכה באופן קבוע. במשך חודשיים וחצי היה בשיקום בבית לוינשטיין, ועד לפני שלושה שבועות עבר מדי שבוע חמישה טיפולי שיקום שכללו ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וכן טיפול בקליניקה של RecoveriX, שמטפלת בשבץ מוחי באמצעות חיבור בין המוח של המטופל לבין השרירים שאחראיים באופן ישיר על תנועות גפיים. המערכת מאמנת את המטופל לדמיין את התנועה שעליו לבצע ומעודדת אותו בגירוי מוחי להוביל לתנועה בפועל.
"כבר שלושה שבועות שאני ללא טיפולים יומיים של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וללא הטיפול המשקם לאחר השבץ, ואני מרגיש את ההשלכות של זה", סיפר שטראוס לוואלה! NEWS. "אני מרגיש את הכאבים בכתפיים ובצוואר, ואני מנסה בעזרת אשתי לעשות הליכות בבית - אבל זה לא אותו דבר כמו שמטפל מגיע ועושה את מה שצריך".
לקריאה נוספת בנושא
שטראוס עבר עד כה 17 טיפולים במערכת השיקום, ושיפר את הפונקציות העדינות בגפה העליונה. מאחר שהבעיה הרפואית המרכזית של שמוליק היא בתפקוד יד ימין, הוא חושש כי ההתקדמות אותה השיג בשבועות האחרונים לטיפול תרד לטמיון. "בטיפול האחרון שלי הצלחתי באופן שלא היה עד עכשיו, וכעת אני חושש שכל מה שהצלחתי - ייעלם", סיפר. "ברור לי שאני בקבוצת סיכון, ואני בעצמי מפחד להכניס מטפלים אליי הביתה, אבל המשמעות של עצירת הטיפולים היא עבורי עיכוב משמעותי בהתקדמות".
העיקרון עליו מבוסס הטיפול השיקומי לנפגעי שבץ מוחי הוא חזרתיות מרובה. "הטיפול שלנו מומלץ פעמיים עד שלוש, בשבוע וכדי שהוא יצליח חייבים להתמיד בו", הסביר מנכ"ל RecoveriX נדב שכטר. "ברגע שהוא נקטע, אנחנו לא יודעים מה המשמעות שלו לכל התהליך שהמטופל עבר עד כה מאחר ולא היינו בסיטואציה כזו מעולם. בכל העולם מקפידים על הפרוטוקול והתדירות של העבודה מול המטופל, וכך גם פה. כדי להשלים את ההליך עושים עבודה רצופה שלושה שבועות. כעת ההליך נגדע, ויכול מאוד להיות שנחזור אחורה עם המטופלים שלנו - שעבורם כל תחושה חדשה שהם שמרגישים זה עולם ומלואו. כל נסיגה יש לה משמעויות ברמת המוטיביציה עבורם להמשיך בטיפולי שיקום".
השיקום נפסק וכבר אי אפשר לישון
ציפורה ליברמן, בת 88, עברה ניתוח להחלפת מפרק לפני 12 שנים. לפני שמונה חודשים נפלה, וכתוצאה מכך סבלה משבר חמור - חלקו באזור המפרק, שהוחלף. היא עברה ניתוח מורכב שכלל שיקום ארוך, וכיום היא מתקשה בהליכה והפכה למעשה לשיקומית שמטופלת בהידרותרפיה. "אמי לא יכולה להתלבש לבד ונעזרת בסביבה לפעולות היומיום", סיפרה בתה איילה.
"היא נמצאת בבידוד בביתה עם מטפלת, אבל זה לא אותו דבר כמו בזמן הטיפולים. היא כבר כמה חודשים מטופלת בהידרותרפיה, וזה מאוד עוזר לה והיה חיוני עבורה. היא ישנה טוב יותר בימים שחזרה מהבריכה, הייתה עם מצב רוח טוב. הכול נעצר בבת אחת. עכשיו מאוד כואב לה ומצב הרוח שלה ירוד. יכולת ההליכה שלה מידרדרת, והתקדמות שלה לא רק נעצרה - אלא נמצאת ברגרסיה".
"המטרה בטיפול במים היא להוריד את משקל הגוף ובעצם לתת ללחץ ההידרוסטטי סוג של טיפול עיסוי עדין לגב התחתון והירך", הסביר הבעלים והמנהל של רשת "עולם המים" בו טופלה ליברמן, ההידרותרפיסט אורי סלע. "השכיבה במים על הגב, המתיחות במים, לתת לאגן להשתחרר ולנוע במים, זה תהליך משחרר, מדהים ומאוד חשוב למטופלים לאחר ניתוחים - בטח ובטח הנוגעים לשיקום מפרק ירך והליכה. לצערי במקרה של ציפורה, אין ספק כי בהיעדר הטיפולים ההליכה נפגעת, העצמאות נלקחת ממנה עוד יותר והיא לא יכולה לתפקד. בעצירת הטיפול ובכאבים אקוטיים אי אפשר לישון, אי אפשר להתנועע ויש לכך השפעה מאוד רצינית על כל השיקום ומצב הרוח. אם היינו יכולים לעשות טיפול במים במרחק אחד מהשני, לנוע ולעשות את התרגילים מצילי החיים, בוודאי שהיינו עושים זאת - אך לצערי אין אפשרות לכך".
מציאת התרופה למחלה הנדירה מתעכבת
גם עבור נועה פדרמן, בת 14 וחצי ממזכרת בתיה, העולם עצר מלכת. היא סובלת מהמוטיציה UBTF שמובילה למחלה נדירה ולא מוכרת. לפי הידוע לעמותת UBTF והרופאים בארץ שחקרו את המוטציה, ישנם 20 ילדים בעולם כולו שסובלים ממנה - שניים מתוכם חיים בישראל. המחלה מאופיינת בדומה לניוון שרירים אך לא הוגדרה כך מאחר שהגנים והמוטציות אינם זהים.
עד כה לא נמצאה תרופה למחלה, ולשם כך הוקמה העמותה למימון מחקר שמבצע פרופסור מיגל וויל מאוניברסיטת תל אביב. עם זאת, בעקבות ההגבלות החדשות, המחקר הופסק לעת עתה. "משמעותו של המחקר היא סקירה של אלפי תרופות על תאים שגודלו מביופסיית עור של נועה", הסביר הגנטיקאי דביר דהרי, חבר בעמותה. "כבר נוצר קשר עם משפחות נוספות בעולם עם ילדים שסובלים מאותה המוטציה ומהידרדרות במצבם הרפואי, ועמדנו להשיג גם מהם תאים כדי שהניסוי יהיה מבוסס יותר וכדי שנוכל לחזור ולבדוק את התוצאות. כעת אנחנו למעשה בסיטואציה שהניסוי נקטע ונעצר לחלוטין. המשמעות היא עיכוב משמעותי בדרך למציאת התרופה שאנחנו כל כך מחפשים עבור הילדים הללו".
בנוסף לכך, גם שגרת חייה של נועה נעצרה. עד לפני כמה שבועות, היא למדה בבית ספר לחינוך מיוחד בלוד. היא טופלה מדי יום בפיזיותרפיה, ובהידרותרפיה זה כשנתיים. "הטיפולים נעשים על מנת לחזק את השרירים לשמר את היכולות ולעצור את ההידרדרות של המחלה הנוראית", הסבירה אחותה ליאור. "לצערנו, עקב המצב הקיים שעצר את כל הטיפולים, כבר מרגישים את השינוי לרעה בהליכה, בשיווי משקל, ביציבות הגוף, בחולשת שרירים. כיום היא מתניידת בכיסא גלגלים ובהליכון בטווחים קצרים, וכמובן שלמשפחה אין את כל המכשירים שיש בבית הספר על מנת לשמר את הקיים. גם בפן הנפשי ישנן השלכות. נועה עצבנית יותר והשינוי בשגרת החיים קשה עבורה".
ניתוחים פלסטיים הופסקו לאלתר
עבור רונית (שם בדוי) מגבעתיים, נקבע ניתוח פלסטי להסרת שומה חשודה כסרטנית, אולם הוא בוטל בעקבות התפרצות הקורונה. "אמנם זה 'ניתוחון' להסרת שומה שהיא רק חשודה, זה אולי לא משהו רציני. בסך הכול הרדמה מקומית. אבל אני קצת מודאגת ומרגישה שאולי נפלתי בין הכיסאות, כי עוד לא נקבע לי מועד חדש. יחד עם זאת, אני מאוד מבינה את הסיבה לדחייה, וגם בעלי הבין שעוד הרבה ניתוחים נדחו, אז נרגעתי קצת. בהתחלה, כשהפלסטיקאי הודיע לנו שמבטלים, אז התבאסתי. אבל נקווה שנעבור את התקופה הנוראית הזאת ויקבעו לי מועד חדש".
יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, ד"ר מאיר כהן, הסביר כי המליץ כבר באמצע מרץ ל-300 המומחים והמתמחים באיגוד לחדול לאלתר מביצוע של טיפולים אסתטיים או ניתוחים פלסטיים בעקבות משבר הקורונה. "עדכנו גם את מנהלי חדרי הניתוח הפרטיים ברחבי הארץ", הסביר לוואלה! NEWS. "אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר דרמטי, וביצוע של ניתוחים אסתטיים במערכת הפרטית בשעה שהמערכת הציבורית ניצבת מול אתגרים לאומיים קשים אינה אתית. שימוש באמצעי חדר ניתוח לרבות מכונות הנשמה, ציוד סטרילי מתכלה ותרופות לניתוחים אסתטיים בנסיבות בהן עלול להיווצר מחסור לאומי מנוגד לשכל הישר. יתרה מכך, טיפול או ניתוח אסתטי, בפרט כשהוא מבוצע בהרדמה כללית, עלול להחמיר את מצבו של נשא נגיף קורונה שטרם פיתח תסמינים, לחשוף את הצוות המטפל למחלה ולהביא לעלייה במספר הנשאים בציבור".