ד"ר מיכאל הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם שבחיפה, מותח ביקורת על אופן ניהול משבר הקורונה, אך הוא סבור שיש להעלותה לאחר בלימת המגיפה. "אין ספק שבהרבה מאוד מובנים האירוע הנוכחי הוא יום הכיפורים של מערכת הבריאות", אמר הלברטל בריאיון לוואלה! NEWS, אך מיד הסתייג: "אין ספק גם שכל העיסוק במה שהיה צריך להיעשות אחרי שנסיים. רק אז נתחקר כל אחד את עצמו ואת מי שצריך, ונלמד איך בפעם הבאה להיות יותר טובים".
"אנחנו במלחמה", הוא הכריז, אך באותה נשימה הסביר כי אין טעם לעסוק כעת בהפקת הלקחים. "כשהמאבק יסתיים יהיה הרבה מה להגיד ואני אהיה שותף קולני להגיד מה אני חושב על מה היו תנאי הפתיחה שלנו. כעת אינה העת לירות בתוך הנגמ"ש. צריך להבין שהצוותים מתמודדים עם המון דברים, ולא יסייע בדבר או חצי דבר אם נדבר על חלוקת המשאבים קודם לכן, כי לרגע הנוכחי זה לא ישנה. אף מדינה לא יכולה לתת פתרון מלא לאירוע כזה שקורה פעם במאה שנה ולשמור אותו במחסני החירום שלה".
את נגיף הקורונה הלברטל מגדיר "אויב נסתר". הוא מסביר את התרחיש המורכב: "במצב של מלחמה הצוות אינו חלק מהאירוע. אם למשל במלחמת לבנון השנייה היה איום מסוים על הצוות, פתרנו בבניית בית החולים התת קרקעי הממוגן. לעומת זאת, באירוע הזה יש חשש קיומי על הצוות. יש אפשרות לחשיפה, יש אפשרות של מחלה, וזו מחלה שיכולה להיות מאוד לא פשוטה. לעומת כל אירוע קודם, מדובר הפעם במגה-אירוע רב נפגעים שמאתגר את אושיות הטיפול הרפואי. אם התרחישים שמדובר בהם באמת יתקיימו, ויש פערים גדולים בין יכולות המערכת לכמות המטופלים שיכולים להיכנס לתוך בית החולים, אז החינוך הבסיסי שלנו - לתת את הטיפול הכי טוב לכל מטופל, לא יוכל לקרות. זה דורש שינוי מחשבתי מסיטואציה בה היינו רגילים לתת את הטיפול המקסימלי לכל חולה".
הלברטל מביע חשש שההתמודדות הרפואית תצא מתחומי האירועים הרפואיים הפרטניים ותהפוך בעיקרה ללוגיסטית. "אם אנחנו רוצים להציל כמה שיותר אנשים אנחנו צריכים דווקא להתרחק מהטיפול הספציפי לחולה", אמר. "אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצילים קבוצה של חולים. זה הופך להיות אירוע שעוסק יותר בשליטה ובקרה ופחות אירוע רפואי פרטני. זה האתגר. צריך גם להבין שאולי למזלנו לא היה אירוע משמעותי רב נפגעים במדינת ישראל והצוותים הנוכחיים שעובדים אינם הדור שלנו, עם המלחמות והפיגועים, בהם לפעמים היינו צריכים לקבל החלטות לא פשוטות".
"העולם שהכרנו התרסק"
ד"ר הלברטל, בן 61, יליד תל אביב שלפני כ-40 שנה עבר לחיפה כדי ללמוד בפקולטה לרפואה של הטכניון, כבר 34 שנה רופא רמב"ם. גם הוא לא העלה על דעתו מגה אירוע כזה כמו שהעולם חווה עכשיו. "מי חשב? מי העלה על דעתו שנעסוק בתרחישי אימה כאלה, באתיקה רפואית, במי כן ומי לא ונהיה בעוצר. העולם השתגע בדקה. הייתי אמור לנסוע לחו"ל בשליחות בית החולים שלוש פעמים בתקופה הזו ופתאום אין תעופה, כל מדינה מנסה לשרוד, מערכות כלכליות מתמוטטות. הכל באירוע של כלום זמן. לא משהו שנבנה לאורך כמה שנים. תוך כמה שבועות כל העולם שהכרנו התרסק".
על רקע זה, ד"ר הלברטל נדרש לבצע התאמות ולהיערך במהירות. תרחיש הקיצון שלו נגזר מתרחיש משרד הבריאות המדבר על אלפי מונשמים בארץ. "מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מדבר על 9,000-8,000 אנשים מונשמים", ציין. "אם אנחנו ברמב"ם 8% ממערכת האשפוז הכללית, אז בהערכה פשוטה ניתן לומר שתרחיש הקיצון של רמב"ם הוא 700-600 מונשמים".
"השאלה כמה אנחנו יכולים להנשים היא שאלה מורכבת", אומר הלברטל, "התשובה תלויה קודם כל בתשתיות כמו מצאי המיטות, מפני שצריך לזכור שמעבר לחולי קורונה יהיו גם חולים רגילים. הרי לא נסגור את שערינו למקרים נוספים, ולא נוכל להגיע למצב שבית החולים רמב"ם על 1,070 מיטותיו יטפל רק בחולי קורונה. הוא ימשיך ויעשה דברים אחרים, גם אם ההנחה היא שהרבה פחות מהרגיל".
אחד מהתרחישים הוא שכל בית החולים יהפוך לבית חולים לטיפול נמרץ, כמו שבארצות הברית כבר הוסבו לייעוד זה כמה מרכזים רפואיים. "למזלנו, החשיבה היתה כאן קדימה, עם המתקן האסטרטגי של בית החולים התת-קרקעי שהוא תוספת של 2,000 מיטות למיטות הקיימות בבית החולים", הסביר. "הדבר השני הוא ציוד, ויש פערים גדולים שמשרד הבריאות אומר שהוא דואג להשלים. נכון לעכשיו למדינת ישראל אין יכולות להנשים חולים במספרים כאלה. במשרד הבריאות עובדים על מציאת פתרונות, וגם אנחנו בבית החולים. דבר נוסף הוא המחסור בכוח אדם. צריך לזכור שהאירוע התחיל במצב שמערכת הבריאות רזה עד כדי קיצוניות".
לדברי ד"ר הלברטל, הפערים בבית החולים שאותו הוא מנהל, הם נגזרת של שורת תרחישים. "תרחיש א' היה למצוא פתרון בחדרים בלחץ שלילי במסגרת מחלקות האשפוז - אך עברנו אותו", הסביר. "תרחיש ב' שקיבלנו היה לפתוח מחלקת קורונה, לה קראנו מחלקת 'כתר'. יש לנו סימן מסחרי על זה, וזה על בסיס 'כתר-קורונה', 'כתר-מכותרים'. התבקשנו להקים מחלקה של 30 מיטות, בה שש מיטות ילדים וקצת מיטות מונשמים. המחלקה הזו עובדת כבר שלושה שבועות.
"תרחיש ג' שקיבלנו היה להקים עוד מחלקה כך שנעלה ל-60 מיטות. המחלקה הראשונה הייתה אקסטרה, והשנייה כבר הייתה על חשבון סגירת פנימית א'. אבל גם זה מתוך מה שאנחנו רואים, שבית החולים ריק. מידת הפעילות של בית החולים בכל הרמות שלו ירדה בצורה משמעותית. יש כרגע כ-450 מיטות פנויות ברמב"ם. אנשים מצביעים ברגליים".
מנכ"ל בית החולים מבהיר כי עכשיו רמב"ם נמצא בסוף תרחיש ג', ובשיא ההיערכות לתרחיש ד' - 900-600 מיטות לחולי קורונה עם כ-300-200 מונשמים. "למתאר כזה, עם הרבה מאוד מאמץ, כוח אדם והתפשרות מסוימת, אנחנו ללא ספק יכולים להתקרב ולעמוד".
אחד הקשיים המשמעותיים, לדבריו, הוא גיוס רופאים. "אין מאיפה", הדגיש. "אמרו שנביא פנסיונרים, אבל הם קבוצת סיכון אז אנחנו לא רוצים להכניס אותם למקומות כאלה. אנחנו כן מגייסים כמה עשרות סטודנטים לרפואה, כמה עשרות סטודנטים לסיעוד, סטודנטים לדימות, סטודנטים לביוטכנולוגיה. עכשיו מקבלים אישורים לגיוס 30 פרמדיקים, ועוד נצטרך להתעסק בהכשרה שלהם, שזה בפני עצמו מאתגר. זמן היעד שלנו הוא בעוד שלושה עד חמישה שבועות, ולכן הזמן יקר. יש פערים רציניים בציוד, בתשתיות. אנחנו לא סומכים על מזל. מאחר שהתרחישים האלה כל כך מורכבים צריך לבנות פתרונות לתרחיש הסיוט שלנו. אני מקווה שעד אז הציבור יבין את הצורך בבידוד חברתי כיוון שזה אחד הדברים עם האפקט הכי משמעותי בעניין".
"בחיפה, ואולי בצפון בכלל, אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו רואים קורלציה בין הציבורים הלא ממושמעים לבין המאושפזים", הוסיף. "אבל צריך להבין שרוב החולים שהיו עד עכשיו נחשפו בחו"ל וייבאו את המחלה לארץ. אלה בדרך כלל אוכלוסיות עם יכולות כלכליות. רואים גם הרבה חבר'ה צעירים, שחזרו מסקי באירופה או מטיול תרמילים בדרום אמריקה ובמזרח. במדרג הבא כבר יש נושאים דמוגרפיים, ובתוכם אנחנו רואים את הקבוצות החרדיות, בהן בעיקר במרכז ובירושלים הגיעו הרבה אנשים מחוץ לארץ. יש בהן גם קהלים יותר קיצוניים. הקהלים של חיפה והאזור, גם ממה ששמעתי מהאדמו"ר מוויז'ניץ, עושים מה שאומרים להם במערכת הבריאות ככלל האוכלוסיה".
הבום של עוד שבועיים
בהינתן שבית החולים רמב"ם מספק שירותים גם לרבים במגזר הערבי, ד"ר הלברטל מביע חשש מאי שמירת הנחיות הבידוד באוכלוסייה זו. "אני גר חלק מהזמן בגליל המערבי, ורואה היעדר היענות", אמר. "התנועה היא כמעט כמו יום רגיל. אתמול היו פקקים בכניסה וביציאה מחיפה. זה אומר שהרבה אנשים לא נשמעים להנחיות ולא בבידוד. זה מאוד מדאיג אותי, משום שזה אומר שבעוד שבועיים יהיה לנו 'בום'. אחרי שספגנו את תוצאות ההתנהגות בפורים, עכשיו אני חש שיש דווקא התרופפות באזורים שלנו, וזה לגמרי הבום של עוד שבועיים".
הלברטל אמר את הדברים לאחר שגורמים רבים במערכת הבריאות העריכו כי עלייה מסיבית בתחלואה שנראתה לאחרונה, נבעה בין השאר מהשתתפותם של רבים באירועי פורים, בהם היו התקהלויות המוניות. "אנחנו רואים מה קורה במרכז, בתי החולים שם עם 80-60 חולים. כאן ברמב"ם ראינו בסך הכל בסביבות ה-40 חולים, ואנחנו היום עם 19. אנחנו ובתי החולים האחרים בצפון לא ממש מאוכלסים. מבחינת אנשי צוות היו לנו בהתחלה בסביבות מאה בבידוד, בעיקר כאלה ששבו מחו"ל, היום יש לנו 14, בהם אולי שלושה רופאים. זה בגלל המשמעת של הצוות וההוראות הברורות שניתנו. גם באירועים שהיה חולה שהתגלה בדיעבד כנשאי קורונה, לא הייתה לנו הדבקה בצוות כיוון שהצוות פעל כראוי. עד עכשיו מצבנו הרבה יותר טוב ממה שקורה במערכת הבריאות הישראלית".
"עברנו לעבוד במתכונת של 24-12 שזה אומר 12 שעות עבודה בבית החולים ו-24 שעות מנוחה בבית. אין כוננויות ואין תורנויות. אני חשבתי שצריכה להיקבע שיטה שתיתן יותר יתירות לבית החולים אם תהיה הדבקה בתוך הצוות. כלומר שכל הזמן תהיה לנו בבית 'מחסנית' של צוות שעובד ביחד ולא מתערבב עם אחרים, ויכול להיכנס במקום צוות שנדבק. לצערי זה לא התקבל".
חלוקת הנטל
את האירוע הזה הוא התחיל כששני הסגנים שלו בבידוד. ד"ר מיכל מקל, כירורגית בשגרה, מנהלת בפועל את מנהל הרפואה, שבה מארצות הברית והייתה בשבועיים בידוד. ד"ר אבי וייסמן, מרדים, משמש כראש אגף תפעול רפואה, נחשף לחולה וגם הוא נדרש לבידוד של שבועיים. "הייתי פה לבד, הם עבדו מהבית וסייעו כמה שהיו יכולים", סיפר. "בינתיים הם כבר שבו. אנחנו משתדלים למעט בפגישות. נעזרים הרבה באמצעים טכנולוגיים ועורכים ישיבות באמצעות שיחות וידאו, גם כשכל המשתתפים פיזית בבית החולים".
החשש הגדול במאבק בנגיף נוגע ליכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם ריבוי החולים. ד"ר הלברטל טען כי בכל הקשור לחלוקת הנטל - היה מקום לבצע חלוקה אחרת. "היה נכון לעשות את זה בצורה מרכזית, בטוח בתוך חיפה אבל גם בארץ כולה", אמר. "לדעתי נכון היה לפזר את הנטל שבמרכז הארץ, ולא 'לשרוף' צוות בעומס יתר. אפשר לגמרי לקחת חולה משיבא ולאשפז אותו אצלנו, כמו שאנחנו שולחים חולים במצב קל לבידוד במלון 'דן פנורמה' בתל אביב. בעניין הזה עברתי ממש שינוי מחשבתי. אם בתחילה חשבתי שהיה נכון לעשות איגום ולאסוף את כל החולים למקום אחד, שיניתי אחר כך את דעתי. ראיתי את מה שקרה פה, שקיבלנו את החולים הקלים שהיו צריכים בידוד ולאו דווקא רפואה. זה גרם לכל המערכת 'להשתפשף', ללמוד הרבה ולהשתפר. שינינו הרבה פרוטוקולים לצוותים שלנו כשהתקדמנו, מתוך הניסיון הזה. המלצתי אחר כך בדיון שקיים משרד הבריאות לכל בתי החולים לקבל חולים כדי לראות איך המערכת שלהם מתפקדת, וזה מה שקורה היום".
"אין ספק שהפתרון האולטימטיבי הוא חיסון", אומר הלברטל. "גם זה לא לגמרי, כי יכול להיות שבעוד כמה שנים יצוץ לנו איזה קורונה גרסה 7. אבל צריך חיסון ואנחנו מושכים את הזמן עד שזה יקרה. בינתיים עוד לא הגענו לשיא, וצריכים להיזהר לא לשהות באופוריה גם כשהנתונים אולי מעודדים-מה. לא הייתי משנה כרגע החלטות על סמך הנתונים האלה. בכלל, אין הרבה תרופות שנותנות מענה למחלות ויראליות, צריך להיזהר מלתת משהו שאולי יזיק. חיסון יהיה תוך פחות משנה".
אל תפספס
חלק ניכר מדאגותיו של מנכ"ל רמב"ם בימים אלה, מוקדש לצוות הרפואי. "טורדת את שנתי הסוגיה שיקרה משהו לצוות", אמר. "לא רק שיידבקו, אני מאוד חרד לחוסן הנפשי של הצוות. לקיומו בכלל, אבל במיוחד אם ירגיש אכזבה שהוא לא יכול לתת לחולים את הטיפול כפי שהוא רוצה. ראינו כבר רופאים כאלה באירופה, גם בארצות הברית. זו עלולה להיות פגיעה בציפור הנפש שלנו".
"הצוות הוא הרכיב הכי מורכב במערכת הזו", הוסיף. "יש איום קיומי עליו ועל המשפחות שלו, וגם אני חושש. כתבתי לצוות במכתב שאנחנו עוברים פאזה מחשבתית, ושכל אחד צריך לקבל החלטה לעצמו אם הוא מבין את המטלה ומוכן להכנס מתחת לאלונקה. החלטתי לאפשר לאנשים שירגישו שהם מתקשים להתמודד לצאת לחל"ת. אף אחד מהצוות לא ניצל את זה. לא רק רופאים, אחיות ומטפלים, שנניח בחרו בדרך החיים הזו. אני מדבר על אף לא אחד מאנשי האחזקה והשינוע".
כמו לכל רופא, יש כמובן גם להלברטל חשש להידבק וחשש שעוד ידביק. הוא אומר שבמשפחה רגילים. גם אחת הבנות שלו עובדת ברמב"ם, רופאה גינקולוגית, וגם חתנו רופא מרדים. יש להם ארבעה ילדים. בת אחת מתגוררת בקהילה בגוש תפן הוא רואה ממרחק מאה מטרים, ולא ממש נפגש איתה בימים אלה כדי לא לסכן את הקהילה שלה. "אני לא אומר שאני לא מרגיש אחריות. זה חשש שקיים כל הזמן, זה בפירוש משהו מדאיג. באופן כללי בית חולים אינו מקום בריא, אבל זה לא משהו שמקפיא או משתק", אמר.
למרות הכול, להלברטל חשוב גם לומר מילה טובה על משרד הבריאות. "אני באמת חושב שקבלת ההחלטות היום על ידי משרד הבריאות היא פשוט נהדרת", אמר. "אני ידוע בתור אחד שאומר את דעתו, לפעמים אפילו בצורה אסרטיבית. לא פעם הבעתי דעה כשלא הסכמתי עם משרד הבריאות. אבל היום מתקבלות שם החלטות קשות וענייניות בעידן של אי ודאות. אני יכול לומר שבשבועות הראשונים עבודת המטה מולנו הייתה לקויה, אבל אחרי מספר מפגשים של מנהלי בתי חולים עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, גם עבודת המטה היום היא מדהימה. היום אנחנו עובדים ביחד, מקבלים מענה. אני חושב שההחלטות שעושה מנכ"ל משרד הבריאות בנושא של הבידוד החברתי הן נכונות לחלוטין, ואני מצר על כך שהוא לא מצליח להביא לתקופה של עוצר. ברורות לי כל הבעיות הכלכליות במצב כזה, אבל עדיף קשה וקצר. לדעתי באוכלוסיות הלא נשמעות צריך להיות מאוד אסרטיבי".