משרד המשפטים רוצה לאפשר לשופטים להאריך מעצר של חשודים, גם אם לא ניתן לקדם את חקירתם בשל מגיפת הקורונה. בנוסף, ניתן יהיה למנוע מפגש של חשודים בעבירות ביטחוניות עם עורך דין ל-14 ימים, בנוסף ל-21 הימים שהחוק מאפשר כיום. תזכיר החוק בעניין הופץ הבוקר (שני) להערות הציבור.
על פי החוק הקיים, בכל הארכת מעצר צריכים החוקרים לנמק בפני השופט אילו פעולות חקירה טרם נעשו, ומדוע יש הכרח להשאיר את החשוד במעצר עד לסיומן. למשל, אם בכוונת המשטרה להכניס מדובב לתאו של החשוד, בוודאי שעליו להיות במעצר.
בשל הנחיות משרד הבריאות, נתקלו ברשויות החוקרות במקרים בהם לא ניתן לקדם את החקירה, בעיקר משום שלא ניתן לערוך חקירה פרונטאלית של החשוד אם הוא חולה או שעליו לשהות בבידוד. בשל כך מבקשים כעת במשרד המשפטים לאפשר לשופטים להורות על השארת חשודים במעצר עד שניתן יהיה להשלים את החקירה. השופטים יצטרכו לשקול את חומרת העבירה, את משך הזמן של הארכת המעצר המבוקש, ואת הפגיעה בחשוד. בנוסף, כאמור, יוסמכו בתי משפט ובתי המשפט הצבאיים לאשר הארכה דומה של מניעת מפגש בין חשודים בעבירות ביטחון לעורכי דינם - עד לתקופה של חמישה שבועות.
לקריאה נוספת בנושא
כביכול מדובר ב"הקפאת מצב" עד שניתן יהיה לסיים את החקירה. אולם בפועל עצם הארכת המעצר מהווה פגיעה בחשודים, ועשויה להפעיל עליהם לחץ גם אם כביכול לא נעשות במהלכה פעולות חקירה נוספות. הדבר נכון במיוחד למקרים בהם חשודים בעבירות ביטחון יוכלו להישאר חמישה שבועות במעצר, בתנאי חוסר ודאות, ובלי אפשרות להיוועץ בעורך דין.
בימים האחרונים אושר המהלך כתקנות לשעת חירום, שתוקפן הוגבל ל-14 ימים. בשל פגיעת התקנה בזכויות אדם, מבקשת כעת הממשלה לאשר את הסמכות החדשה בחקיקה, כהוראת שעה שתהיה תקפה לשלושה חודשים. תזכיר החוק שהופץ היום מציין כי גם כיום מאשר לעתים בית המשפט להשאיר אדם במעצר גם כשלא ניתן לקדם את החקירה - למשל, כאשר החשוד מחוסר הכרה - אך הפרשנות של בתי המשפט היא כי ניתן להשתמש בסמכות זו רק בנסיבות קיצוניות וחריגות.
"דומה שאמנם החוק סובל פרשנות זו, אך יש בה כדי למתוח את גדר הפרשנות לנסיבות מיוחדות", נכתב בתזכיר. "אולם נוכח שלילת החירות, הרי שיישום פרשנות זו אינה מובנת מאליה כל עיקר בנסיבות בהן מניעה לקידום חקירה לא תהיה מקרה חריג. בנסיבות שבהן תקופת הבידוד עלולה להיות ממושכת ולפיכך משך תקופת המניעה לקידום החקירה עלול להיות ארוך וכאשר הנסיבות עשויות להיות רלוונטיות למספר רב של עצורים נוכח התפשטות המגפה, ראוי שהמצב החוקי יעוגן בצורה ברורה ומפורשת, תוך יצירת איזונים והתווית שיקול הדעת השיפוטי".
"פגיעה בלתי מידתית בזכות חוקתית"
גורמים שעודכנו על פרטי הדיונים בהם נוסח התזכיר אמרו לוואלה! NEWS כי בתחילה ביקשו רשויות החקירה לקדם הסדר נוקשה בהרבה, לפיו התקופה בה לא ניתן לחקור את העצור תתווסף אוטומטית לימי המעצר. בסופו של דבר ההסדר "רוכך", ונקבע כי שופט יאשר כל מקרה לגופו, תוך שהוא שוקל שיקולים כמו חומרת העבירה והפגיעה בחשוד. בנוסף נקבע כי השופט ישקול גם את נחיצות המעצר, וכי כל בקשה להארכת מעצר תוגש רק באישור קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה.
"בסופו של דבר זה הפך לעוד שיקול שבית המשפט יכול לשקול", אמר אחד מאותם גורמים. "כלומר, צריך לעמוד ממילא בעילת המעצר, ברף הראייתי, ובהחמרה של התקש"ח שמחייבות לשקול את נחיצות המעצר ואישור של גורם בכיר. רק אם כל אלה מתקיימים, בית המשפט יכול לקחת בחשבון גם את השיקול הזה, של מעצר כשלא ניתן לקדם את החקירה".
אותו גורם הוסיף כי דווקא החלק השני של התזכיר, שנוגע למניעת מפגש עם עורך דין, בעייתי יותר. "זו פגיעה בלתי מידתית בזכות חוקתית, בפרט לנוכח העובדה שהעצורים האלה הרבה פעמים מנותקים לחלוטין מהעולם החיצון. זה מישהו שאין לו קשר טלפוני עם המשפחה, אין לו ביקורים, הגורם היחיד שאיתו יש לעצור ימים קשר, בוודאי אם הוא עציר ביטחוני, הוא הסנגור. אז עכשיו להאריך את התקופה הזו דווקא כשהוא במצב פגיע במיוחד, זה יוצר ביחד תוצאה בלתי מידתית".
(עדכון ראשון: 13:03)