בג"ץ העביר את סמכויות אדלשטיין לח"כ פרץ, המליאה תתכנס לבחירת יו"ר חדש

• בג"ץ דן בעתירות בעקבות התפטרות אדלשטיין וסירובו לכנס את המליאה לבחירת יו"ר חדש
• נשיאת העליון חיות: "זו פגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק"
• הפסיקה: סמכות אדלשטיין לכנס את המליאה הופקעה, והועברה לח"כ פרץ - ותיק חברי הכנסת
• הוועדה המסדרת תתכנס ב-11:30 כדי לאשר את כינסו המליאה בהמשך היום

בג"ץ פסק הלילה (חמישי) כי הסמכות לכנס את מליאת הכנסת כדי לבחור יו"ר קבוע תופקע מהיו"ר יולי אדלשטיין (הליכוד) ותועבר לוותיק הח"כים בכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ). זאת לאחר שאדלשטיין סירב להחלטת בית המשפט לכנס את המליאה בהחלפתו והגיש את התפטרותו מהתפקיד. שופטי בג"ץ ציינו בהחלטתם כי יו"ר העבודה-מרצ פרץ מקבל את הסמכות כבר מהלילה ויכול לכנס את המליאה לבחירות ליו"ר חדש.

יו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן (כחול לבן) הודיע לאחר החלטת בג"ץ כי הוועדה תתכנס ב-11:30 כדי לאשר את כינוס המליאה להמשך היום, על מנת לבחור יו"ר כנסת חדש.

"כיבוד שלטון החוק הוא יסוד המסד בכל משטר דמוקרטי והוא נבחן, בין היתר, בציות להחלטות וצווים שיפוטיים", ציינה הנשיאה אסתר חיות, שכתבה את פסק הדין. "חובת ציות זו מוטלת על הציבור כולו ורשויות השלטון אף הן אינן פטורות ממנה. אדרבא, על רשויות אלה מוטלת חובה כפולה ומכופלת לציית להחלטות ולצווים שיפוטיים".

השופט חיות התייחסה למקרים דומים בעבר וכתבה כי "אכן, ידענו בעבר מקרים שבהם רשויות השלטון 'גררו רגליים' בקיום צווי בית משפט וכן מקרים שבהם לא מילאו אחר צווים אלה בשל טענות לקושי ביישומם או באכיפתם או בשל הצורך בהתארגנות. אך מעולם עד היום לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין".

"כך בחר לנהוג יו"ר הכנסת אדלשטיין שהינו אחד מסמלי השלטון (הגם שלעת הזו הוא מכהן בתפקידו מכוח דין הרציפות ובלא שנבחר לתפקיד), והפגיעה שגרם בהתנהגותו זו לאינטרס הציבורי בהבטחת שלטון החוק ובקיום פסקי דין וצווי בית משפט - אין שיעור לחומרתה", המשיכה השופטת חיות. "אם כך נוהג בעל השררה, מדוע ינהג אחרת האזרח מן השורה?". עוד הוסיפה כי "זהו מצב דברים שאין להשלים עמו ובמקום שבו מדובר בפגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק, נדרשים סעדים חסרי תקדים".

עו"ד יובל יועז ודורון ברקת, ממשרד קרניאל ושות', המייצגים את עמותת "חוזה חדש", שפנתה אתמול בבוקר לבית המשפט בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד יו"ר הכנסת היוצא, יולי אדלשטיין מסרו כי "שופטי בג"ץ פעלו בחוכמה ובנחישות כדי להנמיך את להבות המשבר החוקתי שיצר אדלשטיין, מצד אחד, ולהביא לאכיפה בלתי מתפשרת של פסק דינם מצד שני. התוצאה היא שמחר תבחר כנסת ישראל יו"ר קבוע לכנסת ה-23, כשח"כ עמיר פרץ, הוותיק בחברי הכנסת, ינהל את הישיבה. אנו גאים על תרומתנו לשלטון החוק. יש לקוות שהלקח נלמד והמסר בדבר חובת ציות לפסקי דין יהיה מעתה נר לרגליהם של נבחרי הציבור, כמו של כל אזרח אחר".

"טוב עשה בית המשפט ששמר על כבודה של הכנסת, ביום שבו יו"ר הכנסת ביזה אותה בהתנהלותו", אמרו בתנועה לאיכות השלטון על החלטת בג"ץ. "התנועה לאיכות השלטון מקווה כי ימים שחורים אלו יעמדו כתמרור אזהרה בדברי הימים של מדינת ישראל".

הדיון הלילה התקיים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והיועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון הציעו כי על בג"ץ לקבוע שההתפטרות של אדלשטיין תיכנס לתוקף מיד, ובמקומו יבוא ח"כ פרץ. בפתח הדיון, עו"ד ינון הבהיר כי הוא אינו מייצג את יו"ר הכנסת, שביקש לא להיות מיוצג ולהסתפק בהודעות שמסר. ינון פתח ואמר כי "24 שנים אני מופיע מול בית המשפט הזה ומייצג את רשויות המדינה השונות. מעולם לא באתי בלב כל כך כבד. זה אירוע שאותי מפתיע. חסר תקדים בחומרתו. שבירת כלים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. כמי שפסע בשביל הצר שבין הכנסת לבית המשפט העליון במשך שנים רבות, זו תחושה מאוד קשה שתוקפת אותי הערב".

עם זאת, ינון אמר כי הוא איננו סבור שפקודת ביזיון בית המשפט איננה ההליך המתאים לעניין זה. הוא הציע מתווה שלפיו, "אם בית המשפט יכול להכיל את הפרת הצו, נגיש בקשה להארכת קיום הצו במועד הראשון האפשרי, שלא יהיה לפני יום ראשון. זה נתון לשיקול דעתכם האם אתם יכולים בראיה אסטרטגית להכיל את האירוע שקרה פה". ינון נשאל על ידי השופטים מדוע הוא לא ביקש להאריך את המועד, והשיב: "חשבתי שאם בעצמי אגיש בקשה כזו, היא עשויה להיחשב בקשה אפילו חצופה".

דרך נוספת שאותה הציע ינון הוגדרה על ידו כ"ניתוח כירורגי נקודתי", שבמסגרתו בית המשפט יעביר את הסמכות לכנס את המליאה לח"כ פרץ. לפי מתווה זה, "לאור הודעת ההתפטרות ותוכנה, שמדבר על זה שצו מצפונו של יו"ר הכנסת לא מאפשר לו לקיים את החלטת בית המשפט, בית המשפט לא מפקיע ממנו את כהונתו כיו"ר, אלא את הסמכות לכנס את הכנסת לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ומעביר אותה לבא בתור ב'סדר הירושה', שהוא ותיק חברי הכנסת, והסמכות תועבר לח"כ עמיר פרץ והוא יהיה מוסמך לכנס את מליאת הכנסת ולהעמיד על סדר יומה את בחירת היו"ר".

אמש אדלשטיין התפטר מתפקידו, יומיים לאחר שבג"ץ כפה עליו להביא את נושא בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 לדיון במליאת הכנסת, לאור דרישת 61 חברי כנסת. התפטרותו אמורה להיכנס לתוקף תוך 48 שעות מרגע הודעתו, אך ינון הבהיר לאדלשטיין כי הוא חייב לכנס את המליאה לבחירת יו"ר חדש עוד באותו היום, בהתאם לפסיקת בג"ץ. עם זאת, אדלשטיין הודיע כי אין בכוונתו לכבד את החלטת בג"ץ, שלדבריו "חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה".

בתגובתו לעתירה, מנדלבליט מסר כי בהתאם לעמדתו של ינון, במקרה זה יש לקבוע כי ח"כ פרץ יצטרך לתת את הסכמתו לכנס את המליאה עוד באותו היום כדי לעמוד בצו. "היועץ המשפטי לממשלה מבקש לחזור על עמדתו ולפיה על המשיב 1 (יו"ר הכנסת אדלשטיין) - כמו כל אדם או רשות שלטונית - לקיים, ככתבו וכלשונו, את הצו המוחלט המופנה כלפיו, כפי שמורה פסק הדין החלקי", נכתב בעמדת היועץ.

עוד מסר מהיועמ"ש כי "בנסיבות העניין, כאשר לעמדת היועץ המשפטי לכנסת לא ניתן להבטיח באמצעות יישום הוראותיו השונות של תקנון הכנסת את ביצועו של הצו המוחלט; נתונה לבית המשפט הנכבד סמכות על פי דין ליתן סעד, זאת, בין היתר, באמצעות צו כמוצע על-ידי היועץ המשפטי לכנסת בסעיף 4 לתגובתו או בכל דרך אחרת שעליה יוחלט והכל - על-מנת לתת ביטוי לעיקרון הבסיסי והמובן מאליו, בדבר החובה היסודית לציית לפסקי דין של בית המשפט הנכבד ולעיקרון של שוויון הכל בפני החוק".

נשיא המדינה ראובן ריבלין תקף את אדלשטיין ואמר כי "ההישמעות להוראות, אינם חובתם הבלעדית של אזרחי ישראל. בימים הרי גורל אלו, הם בראש ובראשונה, חובתם העילאית של נבחרי הציבור, של מנהיגיו, של רבניו ומורי דרכו, מכל המגזרים".

בהצהרה מיוחדת שנשא לתקשורת, ריבלין אמר כי "אנו נמצאים בימים מורכבים וקשים" ברקע משבר הקורונה. "ברגעי חירום אלו, אנחנו צריכים ללמוד את אמנות הציות. לציית להוראות משרד הבריאות, לציית להוראות הממשלה, לציית להוראות כוחות החירום וההצלה", אמר.

הוא הוסיף: "גם אם יש לנו ביקורת על ההוראות, וגם אם אנחנו חושבים שהן מוטעות - נעשה ונשמע. עלינו לציית, ולעשות את הנדרש מאיתנו. אני פונה אליכם אזרחי ישראל: בנפשנו הדבר. בנפשנו הדבר".

לדברי ריבלין, אנו עדים ל"התנגשות חריפה ביותר בין הרשויות, השופטת והמחוקקת". עם זאת, לטענתו, "רובה ככולה של ההנהגה הישראלית, מימין ומשמאל, יודעת שחובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט, וכי לא יעלה על דעתו של איש שלא לקיימם. וזאת גם אם סבור מאן דהוא כי שגה בית המשפט בהחלטתו".

על התפטרותו של אדלשטיין הוא אמר כי "תהא אשר תהא המחלוקת בינינו, עלינו להבטיח תמיד כי כללי המשחק הדמוקרטי, שבלעדיהם חרב הבית, נשמרים. עתה, משהתפטר יושב ראש הכנסת, אני בטוח שהוראת בג"ץ תכובד ושהדמוקרטיה הישראלית תצא מחוזקת ואיתנה מתקופת מבחן זאת".

בג"ץ קבע כי אדלשטיין מחויב להעלות אתמול את נושא בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 על סדר יומה של מליאת הכנסת. בהחלטה, נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות אף קבעה כי התנהלותו של אדלשטיין מהווה "פגיעה ברצון הבוחר" ו"חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה". עם זאת, אדלשטיין הודיע מוקדם יותר לבג"ץ כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין. "אני מצר על כך שבית המשפט החליט את אשר החליט ובחר באופן תקדימי להתערב בעבודתה של הכנסת ובשיקול דעתי, אך צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו", אמר אדלשטיין.

תקנון הכנסת קובע כי יו"ר הכנסת ראשי להתפטר על ידי הנחת כתב התפטרות על שולחן הכנסת, אך מקרה כזה מעולם לא קרה, וההתפטרות של אדלשטיין היא חסרת תקדים. לפי התקנון, כהונתו של יו"ר שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שמכתב ההתפטרות הונח על שולחן הכנסת או נמסר למזכיר הכנסת, אלא אם חזר בו קודם.

את העתירה לבג"ץ הגישה התנועה לאיכות השלטון, בדרישה שהתפטרותו של אדלשטיין תיכנס לתוקף במיידית. יו"ר התנועה, אליעד שרגא, אמר כי "התפטרותו של יו"ר הכנסת משתקת למעשה את עבודת הכנסת ומעמידה את הדמוקרטיה בסכנה הגדולה ביותר שלה מאז כינונה. מתחת לאף שלנו ובחסות הקורונה מתבצעת הפיכה שלטונית. אני קורא לעם ישראל תתעוררו הדמוקרטיה שלכם בסכנה. התנועה לאיכות השלטון תפנה לבג"ץ להורות לכנסת למנות יו"ר לאלתר ולהחזיר את עבודתה לסדרה. אנחנו כאן אלפי אזרחים מודאגים מול הכנסת ולא נעזוב עד שימונה יו"ר".

(עדכון ראשון: 20:11)