בית המשפט המחוזי בחיפה דחה היום (שלישי) את עתירת התלמידים הדרוזים נגד העירייה, בטענה להדרתם ממוסדות החינוך בעיר. על פי פסק הדין, ראשת העיר עינת קליש רותם פעלה על פי החוק בקביעתה כי לבתי הספר בעיר ישובצו קודם כל תלמידים המתגוררים בחיפה. השופטת ריבי למלשטריך-לטר, שדנה בתיק, החליטה כי תלמידי החוץ מהישובים הדרוזים ישולבו בחטיבות הביניים בחיפה רק על בסיס מקום פנוי, ולא במוסדות ספציפיים כפי שדרשו.
בפסיקה זו אימץ בית המשפט המחוזי את עמדת העירייה במלואה, וקבע כי שילובם של ילדי המגזר הדרוזי ייעשה מתוך מחווה של רצון טוב. על פי פסק הדין, אין כל חובה בחוק לשבץ תלמידי חוץ בחטיבות הביניים בחיפה - ואין חובה להבטיח את מקומם בבתי הספר. עוד נקבע כי החובה לשבץ תלמידים אלו במוסדות החינוך חלה על הרשות המקומית בה הם מתגוררים - עוספייא ודליית אל כרמל.
ראשת עיריית חיפה מסרה כי היא פעלה על פי לשון החוק, ומתוך שיקולים ענייניים. "בחודשים האחרונים הופעלו עליי ועל מנהלים בעירייה לחצים עצומים, תוך שימוש באיומים ובהפצת שקרים ומידע מסולף ומגמתי", מסרה. "לא נכנעתי ללחצים וקבעתי כי יש לתת עדיפות ברישום לתושבי חיפה וכך אכן נעשה. צר לי שגורמים בעלי אינטרס בחרו להשמיץ אותי מעל כל במה אפשרית וללא גבולות. אם הם היו קוראים את לשון החוק, היו מבינים שפעלתי על פיו. כך קבע היום בצורה ברורה גם בית המשפט".
לקריאה נוספת בנושא
סערת הדרת התלמידים הדרוזים החלה לאחר שינוי מדיניות בעיריית חיפה, שאילצה אותם לשוב ללמוד בכפריהם. התלמידים לא הורשו להירשם לשנת הלימודים בחטיבות הביניים בעיר, בטענה כי רבים מהם זייפו כתובות מגורים כדי להשתלב במערכת כתושבי חיפה. "חקירות ראשוניות גילו זיופי כתובות לא מעטות, המצביעים על מאות תלמידי חוץ נוספים שהצליחו להשתלב ללא בקרה במערכת", נמסר מהעירייה. "בבדיקות שנערכו גילו כי מאה בקשות שיבוץ של תלמידים חיפאים נדחו כל שנה, בזמן שחיפה קיבלה מעל 600 תלמידי חוץ לחינוך הציבור".
במגזר הדרוזי תקפו את עיריית חיפה ואמרו כי היא הופכת את ילדיהם ל"שעירים לעזאזל". לדבריהם, לא ברור מהיכן הביאה העירייה את 600 התלמידים, כשבהודעה קודמת דובר לטענתם על זיוף כתובות של 23 תלמידים בלבד. ההורים מסרו כי חרף ההאשמות על הזיופים, לא ברור להם הקשר לסוגיה אותה הם מעלים. "חבל שבמקום לסגת מההחלטה הפזיזה וחסרת הרגישות הזו, ראשת העירייה מחליטה להכתים עדה שלמה בהאשמות שווא", תקפו ההורים. "כל זה בכדי לכסות על האטימות, ושוב, תוך ערבוב של שני נושאים שאינם קשורים".
מדובר במשפחות מעורבות בחברה הישראלית, בחלקן גם בעלי תפקידים בכירים במערכת הביטחון, ויש לא מעט כאלה. בשנים האחרונות ישנן משפחות דרוזיות מהגליל ומהכרמל שאפילו העתיקו את מקום מגוריהן לעיר המעורבת. אלה, על כל פנים, מתגוררות ביישובים הדרוזים בכרמל, ולמרות זאת, הן רוצות שילדיהם ילמדו בבית ספר עברי, תוך שאיפה מוצהרת כי בבוא היום גם הילדים יוכלו להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית דוברת העברית.
"פסק הדין שגוי עובדתית ומשפטית"
עו"ד רשף חן, המייצג את התלמידים הדרוזים והוריהם, אמר בתגובה להחלטת בית המשפט כי "למרות הכבוד הרב שאני רוכש לבית המשפט ולשופטת למלשטרייך לטר, לעניות דעתי פסק הדין שגוי עובדתית ומשפטית, אך איני סבור כי יש מקום או טעם להתווכח עם פסק הדין בעיתון. העותרים ישקלו כמובן את צעדיהם המשפטיים. יש לציין כי בית המשפט קיבל כעובדה את הצהרת העירייה לפיה, היא אינה מתכוונת לתת עדיפות לכל ילד חיפאי אלא רק לילדים מרקע סוציואקונומי נמוך".
"הצהרה זו אינה מתיישבת עם הצהרות ראשת העיר בעבר ועתה ולמיטב הבנתי הנה אי אמת", המשיך עו"ד רשף. "על פי פסק הדין, לאחר שיבוץ ילדים מרקע סוציואקונומי נמוך, ישובצו הילדים הדרוזים בבתי הספר אליהם מיועדים חבריהם, על בסיס מקום פנוי. השופטת ראתה לנכון להדגיש בהרחבה את ערך השונות והשלכתו על החשיבות של שיבוץ הילדים הדרוזים וציינה כי היא מניחה שהדבר יילקח בחשבון על ידי העירייה. בימים הקרובים נדע כיצד העירייה פעלה למעשה, ובהמשך לכך יישקלו צעדי העותרים".