תלמידים מהיישובים הדרוזים לא יוכלו ללמוד עוד בחיפה: "סטירת לחי מצלצלת"

ילדים דרוזים הלומדים בחיפה ייאלצו לשוב ללמוד בכפריהם, זאת בשל שינוי מדיניות של עיריית חיפה. הורי שבעה מהם המתגוררים בדלית אל כרמל ועוספיה, פנו בדחיפות לראשת העיר בדרישה כי תבטל את רוע הגזירה, לאחר שלטענתם, "במועד כלשהו, כנראה בשנה שעברה, עיריית חיפה החליטה לשנות את מדיניותה ב-180 מעלות, ועברה מגישה אוהדת לקליטת ילדים דרוזים במוסדות החינוך העירוניים, למדיניות גורפת של 'חיפה לחיפאים' - העדפת תושבי העיר קודם".

חמישה מהתלמידים הדרוזים לומדים ב"בית הספר היסודי על-שם שלמה תל" ושניים בבית הספר "איינשטיין". הוריהם שואפים כי ילדיהם ישתלבו באופן מלא בחברה הישראלית, ולשם כך הם החליטו לשלוח את הילדים ללמוד בבית ספר דובר עברית, ולא לבית ספר במקום מגוריהם השייך לזרם החינוך הערבי-דרוזי, בו מתקיימים הלימודים בערבית.

מדובר במשפחות מעורבות בחברה הישראלית, בחלקן גם בעלי תפקידים בכירים במערכת הביטחון, ויש לא מעט כאלה: בשנים האחרונות ישנן משפחות דרוזיות מהגליל ומהכרמל שאפילו העתיקו את מקום מגוריהן לעיר המעורבת. אלו, על כל פנים, מתגוררות ביישובים הדרוזים בכרמל, ולמרות זאת, הן רוצות שילדיהם ילמדו בבית ספר עברי, תוך שאיפה מוצהרת כי בבוא היום גם הילדים יוכלו להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית דוברת העברית. כך למשל, שאיפתו של אחד הילדים היא להיות טייס כמו הדוד שלו, שבעצמו למד בבית ספר בסמ"ת בחיפה.

הוריהם של השבעה אומרים כי מבחינה חברתית ותרבותית ילדיהם השתלבו באופן מלא ומוחלט בסביבת בני כיתתם החיפאים דוברי העברית. אלה הם חבריהם ללימודים ולשעות הפנאי ושאיתם הם הולכים לפעילויות חברתיות שונות כמו תנועות הנוער. הם אף טוענים כי הילדים לא פיתחו כל יכולת ללמוד בשפה הערבית, אשר שליטתם בה היא ברמה "מדוברת", בסיסית בלבד, שאינה מאפשרת לימוד או התבטאות בכתב. הם לא מכחישים שציפייתם להמשיך וללמוד בעיר קשורה בקשר הדוק לציפיה של הילדים כי "לאחר שיחגגו יחד את סיום התיכון, הם גם יתגייסו לצד בני כיתתם ליחידות מובחרות בצה"ל ויגנו ביחד איתם על המולדת המשותפת", כלשונם.

ילדי בית הספר "שלמה תל" עוברים בסוף כיתה ו' לכיתה ז' בבית הספר עירוני ה' וילדי כיתות ו' של בית ספר "איינשטיין" עוברים לכיתה ז' בבית ספר "אליאנס". בהתאם, לקראת המעבר המרגש הצפוי לכל ילדי הכתה, התקיימו מפגשים של הנהלת חטיבת הביניים עם תלמידי השכבה הבוגרת של בית הספר היסודי. למרבה התדהמה, תוך כדי מפגשים אלה, הבינו הילדים - ולטענת הוריהם, "בלי הסבר מסודר וללא כל גילוי של אמפתיה" - כי אין כוונה לאפשר להם להמשיך וללמוד עם חבריהם בחטיבת הביניים.

"לא קשה לתאר את מידת המבוכה, העלבון ותחושות האפליה וההדרה, שנגרמו לילדים כשהבינו כי מערכת החינוך בה הם לומדים, רואה אותם כ'אחרים' ובלתי ראויים להמשיך וללמוד בה", טענו ההורים. הם הוסיפו כי "התוצאה הבלתי נמנעת הייתה פגיעה קשה בנפשות ילדים צעירים, המתקשים להבין על מה ולמה הוחלט להפלותם לרעה ביחס לכל בני כיתתם היהודים".

לטענתם, העובדה כי מדובר בהדרה של ילדים בני קבוצת מיעוט מסוימת, צובעת את העניין בצבעים מטרידים וכואבים במיוחד: "סטירת לחי מצלצלת הניתנת דווקא לילדים צעירים, שהוריהם יצאו מגדרם כדי לנסות ולחנכם להיות אזרחים שווים במדינה היהודית והדמוקרטית".

סהר ושמש כיוף, הוריהם של דניאל בן ה-12 וכרמל בן ה-9 וחצי הלומדים ב"שלמה תל", סבורים כי "מעבר להשלכות הלימודיות על הילדים, מישהו שכח את ההשלכות הרגשיות של המהלך הזה". סהר בעלת מרכז אמנות ויצירה, שמש עוסק בגיוס אשראי ליזמי נדל"ן ובסחר בשיש. הוא אומר שהוא מדבר בשם כל ההורים שעליהם תחול הגזירה וכי "ההרגשה היא: אתה מגורש, אתה לא שייך יותר לפה כי אני, ראש העיר, לא רוצה אתכם כאן, לא מעניין אותי הסטטוס קוו, לא מעניין אותי הקשר בין העמים". הוא אמר ש"מדובר במישהי שאולי שכחה שהשם של הרחוב הראשי בעוספיה הוא 'דרך אבא חושי', על שם ראש העיר חיפה, וכדרך שמחברת בין הישובים".

"בכל רמ"ח אבריהם של הילדים שלנו הם מחוברים למציאות החיפאית ולחברויות שלהם שם", הוסיף כיוף. "הם מעורבים בקבוצות כדורסל, כדורגל, חוגים, הכל. כל החיים שלהם בחיפה ואין שום סיכוי בעולם שילד בגילם יצליח להשתלב בחזרה. מנגד, פתאום בבית הספר בחיפה כבר מעכשיו הם ממודרים. הילדים נעלבים ובצדק. הבן שלי מתהפכת לו הבטן. כל הזמן חושבים על זה ומדברים על זה. אפילו בענייני היומיום הוא משחק בקבוצת בית"ר אחוזה בכדורסל ואנחנו לא יודעים מה יקרה עם זה". כיוף סיכם את דבריו בקריאה לקליש-רותם: "תחשבי שנית, זו החלטה פוגענית ההורסת לילדים את ההמשכיות של התהליך והמסורת המשפחתית. אני למדתי באליאנס ובמשפחה אנחנו עשרות שנים כך".

חנאן עלו, מורה לנהיגה ובעלה השוטר עימאד, הם הורים לאייל בן ה-11 ורזי בן ה-9, שניהם תלמידי בית הספר "שלמה תל". "גם אבא שלי שהיה מפקד מג"ב ירושלים בדרגת תת-ניצב למד בחיפה, גם אני, ובכלל כל בני המשפחה", אומרת חנאן, "אני מגדלת את הילדים שלי על לגדול ביחד, לא רק לשרת ביחד בצבא. הילדים מחיפה ישנים אצלנו, הילדים שלנו ישנים אצלם. הולכים לצופים ביחד, לימי הולדת, בילויים, הכל. הכל ביחד. המטרה היא גם לשמור על הערכים הדרוזים וגם להשתלב בחברה הישראלית. אנחנו חושבים שזו בקשה לגיטימית ומוצדקת על רקע ברית הדמים בינינו", אמרה האם חנאן.

"מאד נעלבנו מההחלטה וגם מהדרך", הוסיפה. "הגיעו מחטיבת הביניים של עירוני ה' לכיתה, חילקו עטים של בית הספר לילדים שעוברים ואז פתאום הילדים הדרוזים קלטו שהם מנודים. הם חזרו פגועים והמומים. האמת היא שבתחילת שנת הלימודים התחילו להגיע שמועות שראש העיר החליטה שלא לקבל אותנו לחטיבה. ההרגשה הייתה שיש מצידה התעלמות טוטאלית. שהיא השאירה אותנו בחוסר ודאות מוחלט. אני אימא כזו שצריכה לדעת מה קורה עם הילדים שלה ואוהבת שהכל מתוכנן. עכשיו אנחנו מרגישים פגיעה ואכזבה, שכל מה שעשינו ותרמנו הוא כאילו אוויר, שרוצים לשים אותנו באיזו בועה ומשם אסור לנו לצאת, להשתלב ולהרחיב אופקים".

ממחלקת הרישום העירונית נמסר להורים כי ניתנה "הנחיה גורפת" לא לאפשר את רישום ילדיהם להמשך הלימודים בחטיבות הביניים. כבר בראשית אוקטובר הם פנו במכתב לראש העיר שלא ענתה להם ובתשובה, חודש וחצי לאחר מכן, ענתה להם ראש מנהלת הורים, גלי גרינברג-סגל. ממכתבה עולה כי מדיניותה של ראש העיר ד"ר עינת קליש-רותם היא להעמיד את משאבי החינוך שלה "לטובת תושביה" בלבד.

ההורים שכרו את שירותיו של עו"ד רשף חן כדי שייצג אותם מול עיריית חיפה. עו"ד חן, לשעבר היועץ המשפטי של עיריית חיפה, סבור כי "הודעת העירייה מתאפיינת ב'לאקוניות ביורוקרטית', המבטאת לא רק אדישות מצערת לעוגמת הנפש הקשה הנגרמת לילדים והוריהם, אלא גם כשל משפטי יסודי". הוא הזכיר כי שינוי המדיניות העולה ממנה מתעלם לחלוטין מכך שאלו ילדים הלומדים במערכת החינוך החיפאית מזה שנים רבות.

עו"ד חן, במכתב בהול ששיגר בסוף השבוע שעבר לראש העיר קליש-רותם, טען כי "מבלי להתייחס לשאלות הערכיות העולות משינוי מדיניות זה, אשר לא לי או לבית המשפט לענות בהן, דומני כי נשתכחו בעירייה מושכלות יסוד הנוגעות לחובות המוטלות על רשות ציבורית המבקשת לשנות מדיניות בכלל, ושינוי בעל תחולה רטרוספקטיבית, על מי שהסתמך על המדיניות הקודמת, בפרט". לדבריו, גם בהינתן המדיניות החדשה, עליה לאפשר לילדים שכבר החלו את לימודיהם בחיפה, להשלים את כל מסלול הלימודים, במסגרת העירונית הרגילה, ביחד עם חבריהם לכיתה ולאפשר לילדים להמשיך את לימודיהם, ביחד עם חבריהם, בחטיבות הביניים המתאימות. העתקים ממכתבו הוא שלח לד"ר סער הראל - הממונה על המחוז במשרד הפנים; אילנה טרוק - מנהלת מחלקת החינוך בעיריית חיפה; סיגל ציוני - מ"מ יו"ר ועדת חינוך בעיריית חיפה; ועו"ד ימית קליין - יועמ"ש עיריית חיפה.

לדברי עו"ד חן, "לנוכח התוצאה הקשה ולטעמי הבלתי-סבירה באופן קיצוני, כמו גם האופן הלקוני בו היא הוסברה בהודעת העירייה הנ"ל, עולה החשש והחשד, שמא לא התקיים בעירייה כל הליך מסודר לבחינת העניין וכי יש לנו עניין בהחלטה ש'נשלפה מהמותן' ו'הורדה' לדרג המקצועי באופן בלתי פורמלי". הוא ביקש להעביר לעיונו כל מסמך הנוגע להחלטה לשינוי המדיניות, באם קיים כזה.

"משפטית ומוסרית, אחרי שהעירייה קיבלה את הילדים הדרוזים לבתי הספר העירוניים דוברי העברית, והם למדו בהם עד סוף כתה ו', היא לא יכולה להתייחס אליהם כאל זרים נעדרי זכויות ולמנוע מהם להמשיך ללמוד עם חבריהם, בשפה היחידה שהם יודעים ללמוד בה", אומר עו"ד חן בהתייחסות, "העניין כואב במיוחד כי זו סטירת לחי מצלצלת למשפחות ששלחו את ילדיהם ללמוד בעברית כדי שיוכלו להשתלב באופן מיטבי בצבא ובחברה הישראלית דוברת העברית".

יצוין שעיריית חיפה קיימה במשך שנים רבות מדיניות המאפשרת ואפילו מעודדת לימוד של ילדים דרוזים מדלית אל כרמל ועוספיה בבתי הספר העירוניים שלה. למטרה זו אף נשמרו מקומות מיוחדים בבתי הספר בחיפה והעירייה קיבלה תשלום עבור תלמידי החוץ בהתאם להוראות התקנות וחוזר מנכ"ל משרד החינוך. מדיניות העבר של העירייה נקבעה במוצהר מתוך תחושת חובה ערכית כלפי השכנים, בני העדה הדרוזית, אשר בחרו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי, ובפרט כאשר מדובר היה באמצעי ובביטוי לרצון מיוחד להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית דוברת העברית.

כמו כן, עוד בתקופתו של קודמה של קליש, ראש העיר לשעבר יונה יהב, הוא פעל אמנם כנגד תלמידי חוץ המגיעים ללמוד בעיר מיישובים אחרים ואשר "הוריהם אינם משלמים ארנונה", ואפילו הפעיל חוקרים פרטיים כדי לאתר אותם, אבל באדיקות הוא החריג את הדרוזים. "הם שכנים שלנו שעמם כרתנו ברית עולם ואם הם רוצים לבוא ללמוד אצלנו, אז אנחנו תמיד נפתח את הלב ואת הדלת", התבטא גם השבוע כשאמר בהתייחסות לצעד של קליש: "אני בוש על המהלך".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה כי "עיריית חיפה אינה יכולה למנוע מענה חינוכי מהילדים של תושביה, בזמן שהיא נותנת שירותים לילדי חוץ. לצערנו הרב, עקב תכנון לקוי וחוסר היערכות בסיסית, שנעשו בשנים האחרונות על ידי מערכות העירייה, אנו נמצאים במצב שבו אין מענה לילדי חיפה עצמם". בעירייה הוסיפו כי "בעקבות פרויקטי בנייה קיימים באזורים המבוקשים, ותהליכי התחדשות עירונית עתידיים, הבעיה עלולה להחריף באופן דרסטי כבר בקרוב. ראש העיר, ד"ר עינת קליש רותם, הנחתה כבר לפני מספר חודשים על הכנת תוכנית אב מסודרת לחינוך, אשר תשים את ילדי העיר חיפה בעדיפות ראשונה".

עוד נמסר מעיריית חיפה כי "למרות כל זאת תיבדק האפשרות, באופן חד פעמי ולשנה אחת בלבד, האם וכיצד ניתן לספק לילדי החוץ פתרונות זמניים בעיר חיפה, זאת במקביל להיערכות ולקבלת אחריות של הרשויות המקומיות, בהן הם גרים למתן מענה נכון לתושביהן. יש לציין, כי בניגוד למצג השווא באמצעי התקשורת בימים האחרונים, מדובר בעשרות תלמידי חוץ, הלומדים בעיר חיפה ולא רק בשבעת התלמידים, שלהם יכולת להקים קול זעקה".