בית המשפט העליון דן היום (ראשון) בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, בדרישה להורות עליו לכנס את המליאה כדי להקים ועדות בכנסת ולשם בחירת יו"ר כנסת קבוע. הדיון עוסק באיחוד של חמש עתירות נגד התנהלותו של אדלשטיין שהובילה להשבתת הכנסת, אולם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה כי הוא יתמקד אך ורק בשאלת סמכותו שלא להעלות על סדר היום את החלפתו - למרות בקשת 61 ח"כים. העתירות שנגעו לנושאים האחרים לא יימחקו בינתיים, אלא יישארו תלויות ועומדות עד ליום רביעי בצהריים, אז תעדכן הכנסת שהוועדות אכן הוקמו ויכולות להתכנס.
חיות פנתה ליועמ"ש הכנסת איל ינון ושאלה "למה בחירת מישהו מהמחנה השני תהיה מוקש לממשלת אחדות?". לדברי ינון, "אנחנו, היועצים המשפטיים בכנסת, עיוורים לשאלה אם תקום ממשלת ימין או שמאל, או מיעוט או אחדות. אבל זה כן מעניין את השחקנים השונים, בהם יו"ר הכנסת. אני יותר מוטרד מהשאלה המשטרית. אנחנו יכולים לתת רצון מכריע לרצונם העכשווי של 61 חברי כנסת, אבל אנחנו יכולים ליצור תקלה משטרית קשה ביותר. אם יתברר שיו"ר הכנסת הנבחר נמנה על סיעות האופוזיציה, אני מבטיח שכל שני וחמישי יהיה לנו משבר שהלחץ על יו"ר הכנסת מטעם סיעות האופוזיציה לטרפד חקיקה ממשלתית - יהיה בלתי אפשרי. הנושא עלול במידה רבה של ודאות ללוות אותנו כל תקופת הכנסת".
לקריאה נוספת בנושא
"אם הרוב של 61 יחליט החלטה מסוימת זה יביא לתוהו ובוהו, אבל השאלה היא אם ניתן לחסום את הרוב מלממש את רצונו אם אדוני סבור שזה לא טוב, או אפילו אם היו"ר סבור ככה. השאלה למה ניתן להתערב בהחלטה של הרוב הזה", שאל השופט חנן מלצר. ינון הסביר כי "תמיד ליו"ר הייתה סמכות בשיקול דעת להעלות או לא להעלות נושאים על סדר יומה של הכנסת. תראו למשל את סוגיית החסינות מלפני חודשיים - בסוף היו"ר כן העלה את הקמת הוועדה על סדר היום, וזה אפשר את הדיונים בחסינות". עם זאת, ינון לא הצליח לפרט דוגמה למצב בו 61 ח"כים ביקשו להביא נושא לדיון ויו"ר הכנסת מנע זאת.
בהמשך פנו השופטים לנציג היועמ"ש, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, וביקשו את עמדתו. בן אור אמר כי "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא שנדרש להכניס לסדר יומה של המליאה בהקדם האפשרי גם את הבקשה לבחור יו"ר לכנסת ה-23, בהתאם לבקשה של 61 חברי כנסת". עוד הוסיף כי "כשבוחנים את מכלול הנסיבות נראה שלא ניתן להימנע מדיון בעניין תוך שימוש בסמכותו של היו"ר להעלות נושאים על סדר היום".
עו"ד מיכאל ראבילו, מטעם הליכוד, טען כי "בפסיקה נקבע פעם אחר פעם שהמעמד של תקנון הכנסת דומה לזה של חוקה. לכן אנחנו אמנם נמצאים במציאות חדשה, אבל החוק ברור. כשיו"ר בא ואומר איזה דברים יכולים לקרות לאחר מכן בעבודת הכנסת, ברור שאין לו מניע אישי". בתגובה אמר השופט יצחק עמית כי "אנחנו כל הזמן מדברים כאן על סדר יום, אבל השאלה היא אצל מי המפתחות. זו השאלה. והדבר הכי ניטרלי שצריך לעשות הוא לשים את המפתחות על הדלפק, ושמי שיש לו רוב ייקח אותם". לדברי ראבילו, "מאז ומעולם מי שיש לו רוב בכנסת לא מנהל את סדר העניינים, אלא היו"ר".
חיות שאלה אם "בהנחה שלא תכונן ממשלה, האם יו"ר הכנסת יכול לדחות את מינוי יו"ר הכנסת עד אין קץ?". ראבילו ענה: "בהחלט, כל עוד הוא הולך ופועל בהתאם לתקנון. נגיד שהמנדט נגמר ועובר למועמד אחר. מדוע שהוא לא יוכל לנסות להפעיל את הרוב שלו ולמנות יו"ר?".
"כלומר או שתכונן ממשלה או שיהיו בחירות נוספות", הבהירה חיות. עמית הוסיף: "כלומר, המפתחות יכולים להישאר בכיס לזמן שאין לו שיעור".
(עדכון ראשון: 17:26)