במטרה להיאחז בכיסא, אדלשטיין והליכוד עושים שימוש ציני במשבר הקורונה

הכנסת לא נקלעה למצב כזה מאז היווסדה. יומיים אחרי השבעת הכנסת ה-23, נציגי הסיעות, ובראשם הליכוד וכחול לבן, לא הגיעו להסכמה על הקמת ועדות לפיקוח על הממשלה, והיד עוד נטויה. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין פיזר בצהריים את המליאה עד יום שני הבא. המשמעות: המשך השבתת פעילות הכנסת והוועדות - וחוסר פיקוח פרלמנטרי בעת משבר.

להחלטה כזו בתקופת משבר הקורונה יש השלכות קריטיות. המרכזית שבהן היא שאין לחברי הכנסת יכולת לפקח על צעדיה של הממשלה, לרבות על המעקבים של השב"כ אחר אזרחים והמשבר במשק.

המחלוקת בין הליכוד לכחול לבן החלה בהחלטתו של אדלשטיין למנוע בתחילת השבוע הצבעה על בחירת יו"ר כנסת חדש במקומו. המחלוקת הנוכחית היא על מספר החברים שתמנה הוועדה המסדרת, שתפקידה בהיעדר ממשלה לנהל את הכנסת, לקבוע את סדרי הדיון בה ולקבל החלטות על הקמת וועדות נוספות כמו כזו שתעסוק בקורונה.

כך, בעוד שכחול לבן דורשים הרכב מלא של 17 חברי כנסת בוועדה, שייצג את יחסי הכוחות בכנסת, בליכוד דורשים להקטין את הרכב כל הוועדות לעשרה ח"כים. זאת, בטענה לפיה הנחיות משרד הבריאות לטיפול במשבר הקורונה לא מתירות התכנסויות גדולות יותר. אדלשטיין פרסם הערב צו שאוסר התכנסויות של יותר מעשרה ח"כים בכנסת, אבל האם לא ניתן לעקוף זאת בהתכנסויות וידאו בדיוק כמו שעשתה הממשלה השבוע?

התוכנית של כחול לבן להקים ועדה מסדרת ולהחליף את אדלשטיין נועדה גם לאפשר לה לקדם חוקים נגד כהונת ראש הממשלה תחת כתב אישום, או למנוע ממנו להרכיב את הממשלה במצב כזה. לא בטוח שכחול לבן רוצה לקדם את המהלך עד הסוף אבל כשיש לה רוב בכנסת היא יכולה לנפנף בו כאיום על נתניהו, הליכוד וגוש הימין.

בינתיים, בצל הקורונה, היא לא תוכל לקדם את החוקים האלה בשבועיים הקרובים, גם אם תוציא לפועל את התוכנית במלואה. מדובר בתיקונים לחוקי יסוד שמצריכים רוב של 61 ח"כים בכל הצבעה. שניים מחברי הכנסת בגוש המרכז שמאל, אלון שוסטר ורם בן ברק, נכנסו אמש לבידוד לשבועיים הקרובים. ייתכן ויתאפשר להם להצביע מרחוק, אבל הרוב כבר לא ממש רוב, והאיום כבר לא ממש איום.

אדלשטיין הציע היום פשרה ולפיה הוועדה המסדרת תוקם עם מספר חברים שווה בין הגושים עד להכרעת הוויכוח במליאה בשבוע הבא. כשכחול לבן סרבו לכך, הוא תהה בקול האם פיקוח על הממשלה הוא מה שחשוב לה. אבל טוב עשתה כחול לבן שדחתה את הצעתו. כל זמן שיש לה רוב בכנסת, הסכמה לפשרה היא כניעה למי שמנסה לחסום את הדמוקרטיה רק כי לא השיג רוב.

בשיחות עם ח"כים אמר אדלשטיין כי הוא, יותר מכולם, "רוצה שיהיו ועדות בכנסת". לטענתו, המצב שבו אין פיקוח כנסת על הממשלה "הוא מסוכן מאוד", אבל אדלשטיין פעל אחרת ודחה את ההכרעה לשבוע הבא. אחד בפה ואחד בלב.

גם בשבוע הבא, אז אמורה להתקיים הצבעה על הקמת הועדה המסדרת, ספק אם תינתן הכרעה. בליכוד עשויים לסכל את המהלך בטענה כי ירצו להשתתף בנוכחות מלאה בדיון שיקדם לה במליאה, מחד - בקשה דמוקרטית שיתקשו לסרב לה - ומאידך, בקשה שקשה להיענות לה בימים שבהם ההתקהלויות אסורות.

בהחלטה לדחות את ההצבעה לשבוע הבא, ולמנוע גם את ההצבעה על בחירת יו"ר כנסת חדש במקומו, אדלשטיין עשה שימוש ציני בסמכותו. כשלגוש המרכז שמאל יש רוב מובהק בכנסת, להחלטות כאלה יש רק פרשנות אחת: אדלשטיין נאחז בקרנות כסאו והליכוד מסרב להכיר בתוצאות הבחירות, והיו"ר ומפלגתו עושים שימוש במשבר מהחמורים שידעה ישראל כדי לכסות על כך.