השלישייה שמחסלת את ממשלת המיעוט וסוללת את הדרך לאחדות הקורונה

המחשבה על ליברמן ועודה משלבים ידיים נראתה דמיונית, אך בכחול לבן הלכו על זה בכל הכוח. רק שבתכנית הגדולה שכחו לסגור את הפרטים הקטנים - מספיק היה קול אחד לסיכול המהלך, ובינתיים יש כבר שלושה. כדי להימנע מבחירות, האופציה שנותרה היא חבירה לנתניהו בחסות הקורונה

צילום: ניב אהרונסון, עריכה: עמית שמחה

בחסות הקורונה, קל יותר לדחוק את החיידקים הפוליטיים לכותרות האחוריות, במיוחד מאחר שתוצאות האמת בישרו על שובו של התיקו שמשתק את המדינה כבר קרוב לשנה והחזירו את הפלונטר בדיוק לאותו מקום, וכל האופציות האפשרויות לפתרון כבר נמצאות על השולחן. כמו לפני ארבעה חודשים, וכמו לפני שמונה, תמונת המצב היא כזו: לנתניהו אין רוב להקמת ממשלה עם בלוק הימין-חרדים, ליו"ר כחול לבן בני גנץ יש רוב תיאורטי אבל לא קוהרנטי בשביל לייצר קואליציה בת קיימא, והדרך היחידה לייצב את המערכת הפוליטית עוברת דרך ממשלת אחדות של שתי המפלגות הגדולות.

רק שבין מועד ב' לג', התנאים לאחדות הפכו הרבה יותר קשים אם לא בלתי אפשריים: ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר מחוזק בבוחרים והישגים שהליכוד לא ידע כמותם בכל תקופת כהונתו, והבלוק מבוצר סביבו יותר מאי פעם; ומהצד השני, אחרי קמפיין מלוכלך, נמוך ונבזי של הליכוד, האמון של גנץ בנתניהו נמוך מים המלח, וזה, כידוע, תנאי בסיסי לניהול איזשהו משא ומתן.

היעד היה להגיע לנשיא עם רוב של ממליצים ולקבל את המנדט. גנץ וליברמן (צילום: קובי ריכטר, TPS)

מכיוון שכבר היינו בסרט הזה אחרי בחירות ספטמבר, המערכת הפוליטית בעצם עשתה בימים האחרונים פאסט-פורוורד לתוך הדילמות הקשות שאמורות היו לצוף רק בסוף המשא ומתן. החל מסוף השבוע שעבר, כחול לבן החלה לקדם מהלך של "זבנג וגמרנו", במטרה לממש את הרוב הפרלמנטרי של 62 ח"כים שמתנגד לנתניהו ולהקים ממשלת מיעוט שתשים קץ לשלטונו. אמנם, מדובר ברוב רעוע ומפולג, שמתבסס על אצבעות הח"כים של הרשימה המשותפת בניגוד להתחייבויות הקמפיין של בכירי כחול לבן, אבל ברגע שתוקם ממשלה שתיפטר מנתניהו, אמרו במפלגה, הבלוק והליכוד ישתחררו מאחיזתם בו ויהיה אפשר להרחיב את הקואליציה.

עוד בוואלה! NEWS

שני טרמפיסטים מנסים לחטוף את גנץ. הוא חייב להשתלט על ההגה

לכתבה המלאה

להפוך את התסריט הדמיוני למציאות

מהרגע שיו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הביע תמיכה בחוק שיאסור על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, ניתן האות להשקת המהלך, שאמור היה להיות חד, ממוקד וקצר כדי לקבוע כמה שיותר מהר עובדות בשטח ולהושיב את גנץ בכיסא ראש הממשלה תוך זמן קצר. היעד הראשון היה להגיע לבית הנשיא ביום ראשון הקרוב עם רוב של ממליצים ולקבל את המנדט. התחנה השנייה היא הצבעה על החלפת יו"ר הכנסת, שיכולה להיערך כבר ביום שני, בכנס ההשבעה ופתיחת המושב של הכנסת ה-23. במקביל, ניסו לגבש הסכמות על קווי יסוד להקמת ממשלה צרה עם העבודה-גשר-מרצ וישראל ביתנו בשאיפה שחברי המשותפת ירימו את אצבעותיהם ויתמכו בה מבחוץ. המחשבה על ליברמן ויו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה משלבים ידיים נראתה כתסריט דמיוני, אבל בכחול לבן הלכו על זה, בכל הכוח.

הפרה של הבטחה מפורשת לבוחר. האוזר והנדל (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)
האוזר והנדל, שהסבירו שאין להם כוונה להפר את התחייבות הבחירות שלהם, הניחו את המצע להצטרפותה של לוי-אבקסיס, שדווקא הפרה את מילתה

רק שבתוך התוכנית הגדולה והמורכבת הזו, הם שכחו לסגור את הפרטים הקטנים - וכרגע נראה שמיזם הבזק נפח את נשמתו עוד לפני שקרם עור וגידים. כדי להקים ממשלה בלי האצבעות של בל"ד, כחול לבן היו זקוקים לכל 59 האצבעות של ישראל ביתנו, העבודה-גשר-מרצ והרשימה המשותפת, ובעיקר לכל האצבעות שלהם עצמם. מספיק היה רק קול אחד כדי לסכל את כל המהלך, ובינתיים, יש כבר שלושה. ראשונים היו יועז הנדל וצביקה האוזר, שהודיעו לגנץ ומשה יעלון כי הם לא מתכוונים לתמוך. לדידם, מדובר בהפרה של הבטחה מפורשת לבוחר, שהם עצמם נשלחו להדהד אך לפני כמה שבועות כדי לגייס בוחרי ימין, וגם מהלך משולל כל הגיון פוליטי. אם תקום ממשלת מיעוט, הסבירו, כנראה שהיא תהיה קצרת ימים, ובבחירות הבאות, נתניהו ובלוק הימין יוכלו לדהור קדימה עם אותו קמפיין שלילי על גנץ שמשתף פעולה עם עודה ואחמד טיבי, רק שהפעם גם יהיו הוכחות ולא יעזרו ההכחשות.

את הכדור השלישי ירתה אורלי לוי-אבקסיס, שהכריזה אמש (שלישי) מחדש על עצמאותה ועל סירובה לתמוך בממשלה שמתבססת על המשותפת. אמנם, רק לפני שלושה שבועות היא אמרה בדיוק ההיפך, אך בימים האחרונים הופעלו עליה לחצים גדולים להצטרף להנדל והאוזר ולסכל את המהלך. האוזר והנדל, שהסבירו שאין להם כל כוונה להפר את התחייבות הבחירות שלהם, הניחו את המצע להצטרפותה של לוי-אבקסיס - שדווקא הפוך: הפרה את מילתה.

ירתה את הכדור השלישי. לוי-אבקסיס (צילום: ראובן קסטרו)

שלושתם פגעו אנושות במנהיגות ראשי המפלגות שלהם, שלושתם יזכו כעת לשבחים והלל מכל הימין, אך בה בעת יסומנו משמאל כמי שסיכלו את המטרה העליונה של החלפת שלטון נתניהו ויהפכו למשל למה שקורה כששותלים ימין בתוך השמאל. מבחינת גנץ, זו שלישיית כדורים שמחסלת את מיזם הבזק מבעוד מועד. שלושת המתנגדים, יחד עם 58 הח"כים בבלוק הימין, מייצרים בלוק חוסם של 61 ח"כים שיימנע הקמה של ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת.

כשהקורונה תלחץ על גנץ

כמו שנאמר: חוגג מי שחוגג אחרון. רק בשבוע שעבר, אחרי שהתבררו תוצאות האמת, גנץ צחק בטוויטר על החגיגות המוקדמות של נתניהו בליל המדגמים, ועכשיו השמחה לאיד חזרה לצד השני. בשביל נתניהו, בלימת ממשלת המיעוט היא הישג בפני עצמו; היא הפגינה שוב את החובבנות הפוליטית של יריביו, מחזירה את המושכות לידיו וככל הנראה מבטיחה את המשך ישיבתו בלשכת ראש הממשלה לחודשים הקרובים, בין אם תקום ממשלה או שניגרר שוב לקלפיות.

האופציה היחידה שנותרה על השולחן היא ממשלת אחדות, כשלגנץ לא נשאר אף קלף מיקוח בשאלה "מי ראשון" ברוטציה. כדי להימנע מבחירות רביעיות, יגבר עליו הלחץ ללכת לאחדות בתנאים של נתניהו, כלומר להיכנס לממשלה תחתיו, וככל שהקורונה תתפשט ותטיל אימה ובהלה על בתי החולים והשווקים, הוא רק ילך ויתגבר, ועשוי לחדור אל מצפונו ואל רגש האחריות הלאומית. אמנם, לאור הווטו של יאיר לפיד על נתניהו, המשמעות של הצטרפות לממשלה שלו תהיה, ככל הנראה, פירוק כחול לבן, אבל גם בחירות רביעיות לא צפויות להיטיב עם המפלגה הזו, והן עשויות לייצר דרישה להחלפתו של גנץ בראש. בשלב זה, שיתוף פעולה מחודש בין נתניהו וגנץ נראה דמיוני וכמעט בלתי אפשרי, אבל בלי לעשות פאסט פורוורד, ייתכן והזמן, ואולי גם הקורונה, יעשה את שלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully