במשרד האוצר אומדים את המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל ב-95 מיליון שקלים - כך נודע היום (ראשון) לוואלה! NEWS. מספר זה משקף את הדרישות התקציביות של משרד הבריאות, אולם 40 מיליון שקל מתוכו נדרש לאישורו של משרד האוצר. סכום זה נועד בין היתר לרכישת ציוד התגוננות, לניהול קמפיין ציבורי ולהקמת מחלקות לבידוד.
משרד הבריאות יצטרך להקצות את תקציב זה מקופתו. משמעות הדבר כי במשרד יצטרכו לתעדף את ההוצאות הללו על פני הוצאות אחרות, ולא מתקציב אחר.
עד כה, החשב הכללי במשרד האוצר אישר הקצאת 55,369,848 מיליון שקלים מתקציב משרד הבריאות למאבק בהתפשטות הקורונה. אלא שכבר עכשיו הוצבו בפניו דרישות בסך עשרות מיליוני שקלים, שאינם כוללים את ההנחיות החדשות שפורסמו בשבועות האחרונים, כמו הקמת מחלקות בידוד בבתי החולים רמב"ם שבחיפה ושיבא שבתל השומר. במשרד האוצר מתחו בימים האחרונים ביקורת על כך שההתנהלות של משרד הבריאות אינה לוקחת בחשבון את ההוצאה הכלכלית שעלול משבר בסדר גודל שכזה לגרור.
בהלת הקורונה - עוד בוואלה!:
ההתקשרויות שכבר אושרו על ידי החשב הכללי של משרד הבריאות כוללות 13 מיליון שקלים לרכש מסכות לחלוקה לציבור, וכן תשעה מיליון שקלים לרכש מסכות לרופאים ולאחיות. בנוסף לציוד ההתגוננות, הדרישות כוללות גם קמפיין ציבורי - ארבעה מיליון שקלים למודעות בעברית וברוסית ושניים וחצי מיליון שקלים לקמפיין בטלוויזיה. לצד זאת, משרד הבריאות דרש גם ארבעה מיליון שקלים להכנת מחלקות לבידוד, שניים וחצי מיליון שקלים לשיפוץ מבנים לחדרי בידוד, 400 אלף שקלים לתוספת מוקדנים, 365 אלף שקלים לבידוק בנתב"ג ועוד.
בהיעדר ממשלה ותקציב מאושר, משרד הבריאות פועל על בסיס תקציב המשכי. המשמעות היא כי המשרד יכול להוציא מדי חודש 1/12 מסך התקציב שאושר למשרדו ב-2019. מנגד, הגרעון הגואה עמד בחודש פברואר האחרון על 3.3% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), בהשוואה ליעד שעמד על 2.9%. במשרד האוצר צריכים להתמודד גם עם ההשלכות הכלכליות הנובעות מהנחיות משרד הבריאות והמל"ל (המטה לביטחון לאומי), שהודיעו השבוע על סגירת השערים בפני מדינות אירופה.
כל זאת, בעוד משרד הבריאות נערך לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, כמו טיפול בעומסים במחלקות הפנימיות, הקטנת זמן ההמתנה בחדר המיון וכן לפתיחת הסכם השכר החדש של הרופאים. מסיבה זו, לא ברור מהיכן יביא משרד הבריאות תקציב להנחיות ולהתקשרויות נוספות, שכן המשבר נמצא רק בפתחו. אם תהיה התפרצות של המגיפה, שתביא לאשפוז מאות חולים בבתי החולים, משרד הבריאות יצטרך להוסיף אנשי צוות, רופאים ואחיות רבים - מהלך שעלול לעלות בעוד עשרות מיליוני שקלים מתקציב המדינה.
לפי שעה, על הפרק עומדות שורה של דרישות בעלות של 40 מיליון שקלים שטרם אושרו, כאמור, וזאת מבלי שסיומו של המשבר נראה באופק הקרוב. הדרישות הנוספות כוללות התאמות מבנים לבידוד, רכש והצטיידות עבור מחלקות בבתי חולים נוספים לקליטת חולי קורונה, הרחבת היקף ההתקשרויות מול מד"א וערכות לחולים במצב קל לטיפול ביתי.
האוצר על הנחיות משרד הבריאות: "יש לקחת בחשבון שיקולים כלכליים"
משרד הבריאות הודיע בשבוע שעבר כי אזרחים ישראלים ששבו בשבועיים האחרונים מצרפת, גרמניה, שוויץ, אוסטריה וספרד יידרשו לבידוד של 14 יום. בנוסף לכך, לא יאושרו התכנסויות בהשתתפות יותר מ-5,000 איש. בתדרוך לכתבים, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כי המל"ל ומשרד הבריאות לא לקחו בחשבון את השיקולים הכלכליים כשהורו על ההנחיות.
במשרד ניסו לרכך את ההנחיות. "פנינו לראש המל"ל כדי להגיע למצב שבו השיקולים הכלכליים יילקחו בחשבון בהנחיות הבאות. ברגע שהשיקולים הכלכליים נכנסים לחשבון, מקבלים החלטה יותר שקולה".
באב"ד הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שהשיקול הבריאותי חשוב יותר מהשיקול הכלכלי. "בשלב הזה אנחנו יותר נגררים אחרי משרד הבריאות והמל"ל. הפעם ניכנס מראש לתכנון הצעדים", אמר. על הצעדים של משרד הבריאות הוסיף באב"ד: "אנחנו מבינים שזה הולך להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה. אנחנו מתחילים להיערך עם המל"ל כדי להבין מהם הנזקים הכלכליים שיהיו לצעדים נוספים ואיך זה ישפיע על התוצר".
דבריו של באב"ד נאמרים על רקע המשבר באל על, שאלף מעובדיה עומדים בפני פיטורים. בשבוע שעבר הכריז נתניהו על הקמת קרן חירום לסיוע לעסקים החיוניים לתפקוד המשק, מחשש להשלכות הכלכליות של התפשטות הנגיף. הקרן אמורה לקום עד היום על ידי שר האוצר משה כחלון, כשלדברי נתניהו, "הצעד הבא יהיה שככל שיתפתח המשבר, משרד האוצר, בתיאום עם בנק ישראל, יציע כלים לסיוע תזרימי לעסקים שנקלעו למצוקה בעקבות המשבר".
בדיון שכינס בלשכתו, בהשתתפות שר האוצר, שר הכלכלה, נגיד בנק ישראל, ראש המל"ל ומנכ"לי משרדים, אמר נתניהו: "החדשות הטובות הן שהמשק הישראלי נמצא במצב טוב מאוד. אנחנו מתחילים את המשבר הזה במצב של משק איתן מאוד, וזה כמובן נכון ביחס לכמעט כל מדינות המערב".
עם זאת, הוא הוסיף כי "החדשות הלא טובות זה שאף אחד לא יודע איך האפידמיה הזאת תתפשט, לאן היא תגיע ואיזה מחירים היא תגבה גם מבחינה כלכלית. לכן אנחנו נערכים לקראת מה שכבר קרה, ולקראת מה שיכול לקרות". נתניהו אמר גם כי הוא "מבקש מהחברות, נשות ואנשי העסקים ומבעלי העסקים, לפעול בתיאום עם משרדי הממשלה. להישמע גם להנחיות, ולהיות ערוכים".