פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסמל של שדרות: האיש שלא חשש לדפוק על השולחן למען ביטחון העיר

      מקרוביו של אלי מויאל, ראש העיר המיתולוגי שהלך לעולמו בגיל 67, סיפרו על האיש מהמעברה שהתקבל לקורס טיס, קידש את החינוך וההשכלה ונלחם על ההרתעה מול איום הרקטות מעזה שנולד בזמן כהונתו

      הסמל של שדרות: האיש שלא חשש לדפוק על השולחן למען ביטחון העיר
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: עמית שמחה

      בזמן שעמד על גבעת "קובי" נזכר קובי הרוש, הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של שדרות, בימים הסתובב יחד עם אלי מויאל ברחובות העיר השוממים בזמן שרקטות נורו ללא אזהרה. הוא זוכר היטב את דפיקותיו של מויאל על השולחן, כשדרש מערכת התרעה מפני הרקטות, ואיך סירב בתוקף "למגן עצמנו לדעת".

      "אני לא אשכח איך שהסתובבנו בלילות, כשכמעט ולא נשארו בעיר אנשים. היו מבקשים מאיתנו להשלים מניין בבתי כנסת בין רקטה לרקטה, היו ימים קשים", סיפר הרוש. "אני זוכר לילה אחד שישבנו במבנה שלא היה בו חשמל בגלל פגיעה עם קציני צה"ל, ונדמה לי שגם שר הביטחון. מויאל נתן מכה על השולחן ואמר 'רבותיי, אני רוצה התרעה. לא יכול להיות שאנחנו ברווזים במטווח. לא יכול להיות שלא נוכל להתמגן'. ואז ניתנה ההוראה לפתח את המערכת של שחר אדום".

      חברו הוותיק של ראש העיר המיתולוגי של שדרות הוסיף כי "הוא היה נגד זה שנמגן את עצמנו לדעת. הוא אמר שלא יכול להיות שייווצר מצב שאנחנו באמצע או שפותרים בעיה במבצע ושעושים שלום באמצע", טען הרוש. "בסוף הוא השלים עם זה, והסכים למיגון".

      ראש עיריית שדורת לשעבר, אלי מויאל עם שרידי רקטות 21 ביולי 2008 (AP)
      "פוליטיקאי שאומר מה שהוא מאמין בו, עוף מוזר". מויאל לצד שרידי רקטות (צילום: אי-פי)

      אחותו של מיואל, אסנת נידם, נזכרה בימי כהונתו של מויאל כראש העיר. "אחת הרקטות הראשונות שנפלו בשדרות הייתה בחצר ביתו, הוא היה הדובר של העיר", סיפרה. כבר אז, הוא הבין שהמצב מצריך פתרון מיידי. "הוא חשב שאנחנו ממגנים את עצמנו לדעת ושצריך לטפל בעזה", אמרה אסנת. "אחרי שהוא ראה שהמדיניות רופסת - הוא הבין שחייבים להתמגן".

      למרות שגדל במעברה, הוא הצליח להגיע לטייס בזמנים בהם שם המשפחה "מויאל" היה נדיר מאוד בקורס היוקרתי. חברו, האמן חיים אוליאל, אמר כי "דווקא מהמקום הזה של אי המסכנות - הוא הצליח בכל דבר. הוא לא הדגיש את המסכנות, הפוך, הוא אמר שאנחנו נצליח למרות הקשיים'". אוליאל אמר שמויאל הראה את הדברים הטובים של שדרות, "זאת אבידה גדולה לעיר".

      שדרות יממה לאחר מותו של ראש העיר לשעבר אלי מויאל 27 בפברואר 2020 (ניב אהרונסון)
      "היה נגד זה שנמגן את עצמנו לדעת". קובי הרוש (צילום: ניב אהרונסון)

      הבריחה מדימוי המסכן הייתה חשובה למויאל באופן אישי, כמו גם הדימוי של העיר שדרות בעבר. הוא נלחם מבחוץ וגם מבפנים. "הוא גדל בתקופה של ספרייה ולא של גוגל. הוא רצה שידעו שהוא - מהכפר הקטן בהרי האטלס - הגיע להתווכח עם שועי עולם ויכול עליהם. הוא רצה שכולם יישמו את זה", סיפרה אחותו. "גדלנו במשפחה של עשר נפשות. נידונו לעוני, לדלות ולפשע. אבל אימא שלי הסתערה על הידע כמו לביאה, וככה חונכו להשכלה".

      הדימוי שנוצר למויאל הוא של איש ביטחוני ומדיני. בנו עידן אומר שזה נכון, אך הוא מדגיש שאביו היה קודם כל איש של חינוך. "הוא היה איש של מילים, תרבות וספר. מבחינתו החינוך היה מעל הכל. הוא דאג להזכיר כמעט בכל אירוע ובכל מפגש את החינוך וההשכלה", סיפר הבן. "פעמים רבות הוא אף יצא בחריפות נגד ההתמסכנות של חלק מהפוליטיקאים מעדות המזרח, וטען כי ילד משדרות לא פחות מוצלח מילד בתל אביב. את רוב משאבי העיר השקיע בחינוך ובהשכלה, וחשב להשפיע דרך מערכות חינוך. הוא הבין כבר בשנות ה-90 שזו היא הדרך הנכונה".

      ביתו של ראש עיריית שדרות לשעבר אלי מויאל, שדרות 27 בפברואר 2020 (ניב אהרונסון)
      "אדם אמיץ שלא חשש להגיד את דעותיו". השבעה בבית המשפחה (צילום: ניב אהרונסון)

      מויאל, שהיה איש ליכוד, היה גם אחד מהמתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות. "הוא פעל בנחרצות נגדה וטען שהיא תביא למצב ביטחוני רעוע בעוטף עזה", סיפרה אוסנת. "בשונה מאנשים אחרים, הוא התנגד להתנתקות. עכשיו מבינים את זה".

      יחסיו עם תנועת הליכוד היו מורכבים, אך הוא תמיד הדגיש שהוא בשר מבשרה של התנועה. יחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ידעו עליות ומורדות, אך בעיקר מורדות. הייתה לו ביקורת קשה על המצב הביטחוני בעוטף עזה, ואת האצבע המאשימה באי הכרעת החמאס הוא הפנה כלפי ראש הממשלה.

      להלוויתו לא הגיעו חברי כנסת ושרים מהתנועה שבה היה חבר עשרות שנים, ובני משפחתו הרגישו צביטה בלב ואכזבה מאי הגעת בכירי הליכוד. "תמיד הוא הרגיש איש ליכוד. היו התפתחויות כאלה ואחרות, ואז הוא החליט לקחת צעד אחורה עד שיבואו ימים אחרים. לצערנו הוא לא זכה", אמרה אחותו. "זה היה בולט ומצער מאוד. היו כאלה ממפלגות אחרות שהגיעו למרות חילוקי דעות. חוץ מנשיא המדינה שספד לו, לא ראינו אנשים אחרים, זה מאוד מאכזב. אנשים צריכים להתעלות ברגעים כאל, הוא לא היה נוהג ככה, הוא ידע להתעלות. אבל כל אחד והבחירות שלו, זה מצער אבל אנחנו לא מתעסקים בזה".

      עידן מויאל, בנו של ראש עיריית שדרות לשעבר אלי מויאל, שדרות 27 בפברואר 2020 (ניב אהרונסון)
      "האובדן בלתי נתפס". הבן עידן (צילום: ניב אהרונסון)

      הבן עידן תיאר את האובדן כבלתי נתפס. "אני חושב איך הוא היה מתמודד עם דברים, זה עוזר לי", סיפר. הוא תיאר את אביו כאיש שפיו וליבו שווים, כזה שלא מסתיר את דעותיו בשביל רווח פוליטי. הבן סיפר שמויאל היה פוליטיקאי אמיץ, שגם לאחרונה עורר סערה כשעלה לשידור ברדיו דרום ואמר שטוב שלא המזרחים הקימו את המדינה. לדברי בני משפחתו, אנשים לא באמת הקשיבו ונגררו לביקורת פופוליסטית. "הוא גדל במעברה ועבר דברים. יש לו זכות ולגיטימיציה להגיד את זה, יותר מבני דור שני ושלישי. הוא היה שם", אמר עידן.

      "מי שעקב אחריו ידע שהוא עוף מוזר. פוליטיקאי שאומר מה שהוא מאמין בו, בלי לחשוב אם זה יפגע בו או יתרום לו. חסרים היום פוליטיקאים כאלה, שמדברים בלי לחשוב אם זה יפגע בהם בטווח הקצר", סיפר עידן. "אבא שלי אמר דברים בעשור הקודם, שהיום מבינים שהם נכונים. הוא הקדים את זמנו. היה לו סגנון ייחודי ואולי גס לחלק מהאנשים, אבל בלי גימיקים".

      חיים אוליאל בבית האבלים של ראש עיריית שדרות לשעבר אלי מויאל, שדרות 27 בפברואר 2020 (ניב אהרונסון)
      "אדם משכמו ומעלה, הפנים היפות של שדרות". חיים אוליאל (צילום: ניב אהרונסון)

      גם אוליאל לא הסכים עם אמירותיו של מויאל שעוררו סערה, אך הוא תמיד העריך אותו. "אדם משכמו ומעלה, נאור, אינטליגנט, איש תרבות, איש ספר ומוסיקה. הוא הפנים היפות של שדרות", סיפר אוליאל. "אלי אמר תמיד מה שהוא חשב בלי כחל וסרק. לא תמיד הסכמתי עם האמירות, אבל זאת דעתו. הגבתי על מה שהוא אמר, הוא אולי כעס. אבל אלי זה אלי, אומר את מה שהוא חושב. הוא התווכח גם עם ראשי ממשלה כשהיה ראש עיר, בלי פחד".

      האחות אוסנת סיפרה כי מויאל "תמיד אמר את מה שאנשים חששו להגיד, ובפנים ידעו שהוא צודק. זה היה תג הזיהוי שלי, אחותו של אלי, אדם אמיץ מאוד שאף פעם לא חשש להגיד את דעותיו", שיתפה. "היו כאלה שחשבו שהוא מתנשא, אבל זה היה זה. הוא איש מדהים, חוכמתו בלתי נתפסת, כל פעם הוא הפתיע אותנו מחדש. היא התייחסה גם לאמירות שעוררו סערה: "הוא צדק, העלייה המזרחית אז הייתה נטולת השכלה והמדינה הייתה צריכה אנשים אחרים באותו רגע נתון. אולי זה לא נעים, אבל הוא אמר את האמת - מה שרבים חושבים ולא אומרים".