בג"ץ הכריע: יש לאפשר לזוגות חד-מיניים גישה לפונדקאות בישראל

• העליון: יש לאפשר לזוגות חד-מיניים גישה לפונדקאות בישראל
• השופטים קבעו: ההסדר הקבוע בחוק אינו שוויוני וחוקתי
• ארגוני הלהט"ב: צעד חשוב שמחייב את המדינה להתייחס בשוויון
• אוחנה: "שמח מהפסיקה, אך ההכרעה צריכה להתקבל בכנסת"

בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי יש לאפשר לזוגות חד-מיניים גישה לפונדקאות בישראל. לפי ההחלטה, הוראות הסדר הפונדקאות הקבוע בחוק, שמונעות מגברים יחידים ומבני זוג מאותו מין את האפשרות לעשות שימוש בהסדר פונדקאות, פוגעות פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות, ואינן חוקתיות. השופטים נתנו למדינה שנה כדי לתקן את החוק, ואם לא תעשה זאת - יבטלו את הוראות החוק המפלות.

"החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה', המייחסת מעמד נחות לקבוצה זו, ובכך גלומה פגיעה נוספת, קשה ומשפילה בכבוד האדם על בסיס מגדר או נטייה מינית", קבע הרכב השופטים - נשיאת בית המשפט העלון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. לדברי בית המשפט, ניתן למצוא דרכים שיגשימו את תכליות החוק, כולל הגנה על כבודן ושלומן של הנשים הפונדקאיות באופן שלא יוביל להפליית גבר יחידים וזוגות חד-מיניים.

לפני כשנתיים וחצי קבעו שופטי בג"ץ כי אין לאפשר פונדקאות במקרים שבהם אין קשר גנטי בין אף אחד מבני הזוג לבין התינוק. ב-2018 עבר בכנסת תיקון לחוק שאפשר גישה לפונדקאות גם לנשים יחידניות שאינן מסוגלות ללדת בשל בעיה רפואית, גם אם אין להן קשר גנטי ליילוד, אך עדיין זאת מזוגות בני אותו המין ומגברים יחידניים. הדבר אילץ את שופטי בג"ץ היכנס לעובי הקורה, ולהכריע בחלק השני של העתירה.

המדינה טענה טענות שונות, בין היתר כי פתיחת האפשרות להשתמש בפונדקאות בפני גברים יחידניים וזוגות בני אותו המין עשוי ליצור מחסור בפונדקאיות. הנשיאה חיות דחתה את הטיעון, וקבעה כי גם אם היו מוצגים נתונים שתומכים בטענה זו - לא ברור מדוע יש למנוע באופן גורף אפשרות זו מגברים ומזוגות חד-מיניים. בסופו של דבר הגיעה חיות למסקנה כי "הוראות ההסדר הנוכחי אשר מונעות מגברים יחידים ומבני זוג מאותו המין את הגישה אליו - אינן חוקתיות באשר הן פוגעות פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות של קבוצות אלה".

"החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה', המייחסת מעמד נחות לקבוצה זו, ובכך גלומה פגיעה נוספת, קשה ומשפילה בכבוד האדם על בסיס מגדר או נטייה מינית", הוסיפה חיות.

"דומה כי אין לך צמתים רבים בחייו של אדם, המבטאים את חירותו ומכוננים את זהותו, כמו הבחירה להפוך להורה", אמר השופט פוגלמן. "הרצון להפוך להורה היא מהכמיהות העמוקות ביותר של הנפש האנושית. הכרה שלמה וממשית בכבוד האדם ובערכם המוסרי של רצונותיו ושל בחירותיו, מחייבת להניח כי כמיהתו זו של גבר - יחיד או חלק מזוג גברים - אינה נופלת בעוצמתה או בחשיבותה מכמיהתה של אישה הסובלת מבעיה רפואית. בכך הציב בפניהם המחוקק מכשול קשה ביותר - לעתים בלתי עביר - לכתוב את אחד הפרקים החשובים בסיפור חייו של אדם: ההורות. משאלה הם פני הדברים, לא יכול להיות ספק כי ההפליה במקרה דנן קשורה בטבורה לכבוד האדם".

לדברי פוגלמן, "בצד הפגיעה הקשה בכבודו של כל אחד מאותם גברים שהיו רוצים לפנות להליך פונדקאות והדבר נשלל מהם, הסדר הפונדקאות הנוכחי פוגע בכבודם גם בגלל המסר הפוגעני הטמון בו ביחס לקבוצה שעליה הם נמנים. בסופו של יום, בין אם הייתה זו כוונת המחוקק, בין אם לאו, ההסדר שאומץ מגלם בחובו תפיסות עומק חברתיות שלפיה 'הורות נשית' עדיפה וראויה יותר על פני 'הורות גברית', וכי משפחה המורכבת מאם ומאב או מאם בלבד היא משפחה 'עדיפה', 'ראויה' ו'רצויה' יותר ממשפחה המורכבת מגבר יחיד או משני גברים. זהו מסר שלטוני פוגעני, החוטא לחובתה הבסיסית של המדינה לכבד כל צורת חיים וכל תא משפחתי שמבקש אדם לעצמו".

השופטים נחלקו ביניהם רק בשאלת הפתרון שעל בית המשפט לספק למצב המפלה. השופט פוגלמן סבר כי יש להודיע כבר כעת בדיוק אילו חלקים וניסוחים בחוק פסולים - אך להכריז כי הפסילה תיכנס לתוקף בעוד שנה, ועד אז תוכל הכנסת לחוקק את החוק בעצמה. הנשיאה חיות, ואיתה שלושת שופטי ההרכב הנותרים, בחרו בפתרון "רך" יותר. הם קבעו כי לכנסת יש שנה לתקן את החוק כך שלא יפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחידניים. רק אם הכנסת לא תתקן את החוק בפרק הזמן הזה, יבחרו השופטים אם לבטל את סעיפי החוק המפלים או "לקרוא לתוך החוק", בדרך של פרשנות, סעיפים שירפאו את הפגמים.

שר המשפטים אמיר אוחנה אמר בתגובה כי הוא "שמח מתוכן הפסיקה, אך ההכרעה צריכה להתקבל בכנסת ואפעל כדי שכך יהיה". לדברי אוחנה, "למותר לציין שאני תומך בכל ליבי בחופש לפונדקאות גם לזוגות בני אותו המין. על כן הגשתי הסתייגות ברוח זו והצבעתי בעדה גם כשהדבר היה מנוגד למשמעת הקואליציונית, ומאותה הסיבה הצבעתי נגד חוק הפונדקאות המפלה שהעלה שר הבריאות (שוב, נגד המשמעת הקואליציונית)".

"יחד עם זאת, אני חייב גם להישאר נאמן לעקרונותיי: מי שאמור לקבל את ההכרעות הערכיות בדמוקרטיה, זה הציבור באמצעות נבחריו, כלומר - הכנסת", הוסיף השר. "טרם קראתי את פסק הדין, אך מהמעט שקראתי עליו, נראה כי הדבר הנכון יהיה להמשיך ולפעול לקידום החוק שהגשתי ובו אני מאמין גם בכנסת הבאה, כדי שהפעם יעבור - בין אם הסיבה לכך תהיה פסיקת בג"ץ, ובין אם הסיבה תהיה כי זהו הדבר הטוב, הנכון והצודק לעשות".

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ אמר כי "בממשלה הבאה נהפוך את פסיקת בג"ץ למציאות בשטח. החלטת בית המשפט היא ניצחון לקהילה הגאה שלנו ולכל מי שמאמין במדינה חופשית, שוויונית ושפויה. כבוד לבית המשפט שעושה סוף סוף צדק לאחר שנים של אפליה שהובילה הממשלה. אם לא נשמור על מעמדו של בית המשפט לא יהיו עוד פסיקות צודקות כאלה".

איתי ויואב פנקס ארד, שהגישו את העתירה המקורית לפני עשור, בירכו על ההחלטה בשיחה עם וואלה! NEWS. "אנחנו בהתרגשות מטורפת, סוף סוף בשורה טובה לקהילה, עשרות אלפי אנשים שרוצים להיות הורים עכשיו תסלל להם הדרך ויותר מזה יש פה אמירה נחרצת שבמדינת ישראל יהיה שוויון בין האנשים ולא תהיה אפליה בין דם לדם", אמרו. מלבד השניים, את העתירה הגישו עמותת "אבות גאים" וסוכנות "פונדקאות בינ"ל תמוז בע"מ", שיוצגו על ידי עורכי הדין חגי קלעי ואוהד רוזן.

מנכ"ל ארגון הנוער הגאה (איגי), עופר נוימן, אמר כי "בית המשפט העליון זורק את האפליה נגד הקהילה הגאה לפח הזבל של ההיסטוריה. זה צעד חשוב שמחייב את המדינה להתייחס בשוויון לכל אדם ואישה באשר הם, אנחנו נמשיך להיאבק כדי שזה יהפוך להיות המצב לא רק בתחומי ההורות והמשפחה אלא בכל תחומי החיים בישראל".

"מדובר בהחלטה היסטורית למדינת ישראל, לקהילה הגאה ואלפי זוגות ישראליים שיממשו את זכותם הבסיסית להיות הורים", אמרה יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר. "יומיים אחרי יום המשפחה, אנחנו גאים וגאות להיות מי ומה שאנחנו בכל מקום במדינה שלנו. זאת התשובה להסתה ולאפליה שמגיעה גם היום מנבחרי הציבורי וממשרדי הממשלה".

(עדכון ראשון: 18:35)