פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ארגוני הקהילה הגאה לקראת הסדרת הפונדקאות בחו"ל: "הקלו על הקושי"

      בהוראת בית משפט, בחודש הבא תפרסם המדינה נוהל בסוגיה המערימה קשיים ובירוקרטיה על זוגות הומואים המבקשים להביא ילדים. במכתב ששלחו למנכ"ל רשות ההגירה הציעו ארגונים דרכים לשיפור ההליך, בהן הקלות משפטיות וחלופות להוכחת קשר גנטי. "ההתנהלות הפכה לסיוט"

      ארגוני הקהילה הגאה לקראת הסדרת הפונדקאות בחו"ל: "הקלו על הקושי"
      עריכה: איתי עמרם

      בחודש הבא תצטרך המדינה לפרסם נוהל שיסדיר את סוגיית הפונדקאות בחו"ל, על פי הוראת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. לקראת הפרסום, 14 ארגוני הקהילה הגאה פנו אל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שלמה מור יוסף, בדרישה להקלה על אותם זוגות שנתקלים בקשיים כלכליים ובירוקרטיים בדרך להבאת ילדם לישראל בתום הליך הפונדקאות.

      מדי שנה מאות אזרחים פונים להליכי פונדקאות בחו"ל על מנת להביא ילדים לעולם, רבים מהם חברי הקהילה הגאה. התופעה, שצוברת תאוצה בעשור האחרון, איננה מוסדרת באמצעות נהלים ברורים ואחידים. כתוצאה מכך, הפונים להליכים אלה סובלים מקשיים רבים ועומס בירוקרטי. הנוהל היחיד שקיים בנושא הוא נוהל קונסולרי של משרד החוץ, שאיננו מתייחס לתמונה המלאה בעניין פונדקאות חו"ל.

      השופט ארז יקותיאל קבע בחודש יולי האחרון כי על רשות האוכלוסין וההגירה לפרסם נוהל שיטפל בסוגיה עד לחודש ינואר 2020. עו"ד אור קשת מהאגודה למען הלהט"ב פנה למור יוסף בבקשה לקיים שולחן עגול עם נציגי האגודה, במטרה שיוכלו להשמיע את תובנותיהם ודרישותיהם בעת כתיבת הנוהל. "נבקש מרשות האוכלוסין והגורמים הרלוונטיים לנצל את ההזדמנות כדי לגבש נוהל מיטיב שישרת מדי שנה את טובתם של מאות ישראלים וישראליות, יפחית במידת מה מהקושי האדיר שעמו הם נאלצים להתמודד, ואף ישרת את הרשויות במניעת סרבול מיותר", כתב. נציגי הארגונים ומנכ"ל הרשות צפויים להיפגש בסוף החודש.

      ארגוני הקהילה הגאה הציגו לרשות האוכלוסין וההגירה 11 בקשות שיסייעו בפתרון הקשיים עמם מתמודדים זוגות רבים המביאים ילדים לעולם באמצעות הליכי פונדקאות בחו"ל. הראשונה בהן היא הנפקת תעודת מעבר על בסיס "ראשית ראיה" לזיקה גנטית של ההורים המיועדים לילד. לפי סעיף 3 לחוק הדרכונים, שר הפנים רשאי להנפיק לילד הנולד בחו"ל תעודת מעבר שתאפשר את כניסתו לישראל גם טרם הוכחת הזיקה הגנטית.

      ערן ואוהד (שמות בדויים) זוג חד מיני שעבר הליך פונדקאות בקנדה (באדיבות המצולמים)
      "איך אישה אחרי לידה יכולה לעזוב הכול ולטוס?". אוהד וערן בקנדה (צילום: באדיבות המצולמים)

      תקדים רעידת האדמה בנפאל

      בארגונים ציינו כי הליך זה נעשה בעבר במצבי חירום, כשהורים וילדיהם שנולדו בהליך פונדקאות נאלצו להישאר בנפאל לאחר רעידת אדמה וכעת מבקשים להרחיב את הסמכות גם למצבי שגרה. נציגי הקהילה הגאה הציעו כמה פתרונות שיעידו על הקשר הגנטי, בהם הוכחת הסכם פונדקאות ותקינותו החוקית, הוכחת עצם לידתו של הילד וקביעת לוחות זמנים קשיחים להוכחת הזיקה הגנטית לאחר החזרה לארץ. כיום, נאלצים הורים אלה לשלוח דגימות גנטיות בזמן שהם עדיין מחוץ לישראל בהליך מסורבל ויקר.

      דרישה נוספת שהציגו היא הוכחת ניתוק הזיקה מהאם הנושאת, במהלכו נדרשים ההורים להביא את הפונדקאית לנציגות הישראלית בחו"ל כדי שתצהיר על כך פנים מול פנים בפי נציג המדינה. על פי האגודה למען הלהט"ב, מודבר בנטל כבד על ההורים המיועדים והאם הנושאת. "אין לכך כל הצדקה כאשר לפי הדין המקומי הזיקה של האם הנושאת ניתקת לאחר הלידה, כפי שקיים למשל במדינות ארצות הברית".

      הפגנת הלהט"ב (מערכת וואלה! NEWS)
      "לנצל את ההזדמנות כדי לגבש נוהל שישרת את טובתם של ישראלים וישראליות". הפגנת קהילת הלהט"ב בתל אביב

      עוד מבקשים נציגי הארגונים הגאים לאחד הליכים משפטיים לקבלת צו אבהות וצו הורות פסיקתי. על מנת שההורה שאינו ביולוגי יוכר כהורה הילד שהובא בהליך הפונדקאות, ההורים המיועדים נדרשים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי לקבל צו הורות פסיקתי. כיום, המדינה מתנגדת לאיחוד ההליך בעניין צו האבהות וההורים נדרשים להגיש הוכחת זיקה גנטית להורה הביולוגי יחד עם הליך לצו הורות פסיקתי עבור ההורה השני. כך נגזר על ההורים לפתוח בשני הליכים משפטיים שונים ולשלם אגרת בית משפט עבור כל אחד מהם בנפרד.

      בקשה נוספת היא מימון הליכי הפריה חוץ-גופית, להם זכאים הורים בישראל מכוח חוק בריאות ממלכתי. בקהילת הלהט"ב דורשים כי המימון יחול גם על בני זוג ישראלים המבקשים להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות. עוד בקשה היא ביטוח בריאות לילד טרם הסדרת אזרחותו. כיום נאלצים ההורים המיועדים לשלם מכיסם עבור ביטוח פרטי לילד עד להסדרת אזרחותו בארץ. מאחר והליך זה עשוי להימשך חודשים, וכן להביא לפגיעה כלכלית ניכרת עד הסדרת מעמדו האזרחי של הילד.

      בארגונים אף ביקשו הכרה רטרואקטיבית בהורות מיום הלידה לצורך מיצוי זכויות כלכליות מיום הלידה ולא מיום הרישום. דרישה נוספת שעולה מהמכתב היא רישום שם משפחת הילד בתעודת הלידה. באגודה למען הלהט"ב טוענים כי עקב הפרשנות שמעניקה המדינה לחוק השמות, על זוגות חד-מיניים נכפה לרשום בתעודת הזהות של הילד את שם המשפחה של האב הביולוגי, אף כששניהם מעוניינים בשם משפחה אחר.

      מצעד הגאווה בירושלים, 6 ביוני 2019 (ניב אהרונסון)
      נאלצים לשלוח בדיקות גנטיות בהליך מסורבל ויקר. מצעד הגאווה בירושלים (צילום: ניב אהרונסון)

      "לא רק שרשויות המדינה מפלות את הקהילה הגאה בנגישות לפונדקאות בארץ, הן גם מעמידות קשיים מיותרים בפני אלה שנאלצים לפנות להליך פונדקאות יקר ומורכב בחו"ל", אמר מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אוהד חזקי. לדבריו, "מדובר באפליה שערורייתית לאלפי זוגות להט"בים שבסך הכול רוצים לממש את זכותם הבסיסית ולהיות הורים. בית המשפט קבע כי עד ינואר הקרוב על המדינה לגבש נוהל מסודר שיקל על ההורים ויפחית במעט מהתסבוכת הבירוקרטית והכלכלית שממילא כרוכה בעניין. אנו פועלים ופועלות כדי לוודא שהמדינה תכבד את פסק הדין ותפעל לפיו".

      מי שהצטרפה לדרישת הארגונים לקראת פרסום הנוהל היא מפלגת ישראל ביתנו. חבר הכנסת אלי אבידר שלח אף הוא מכתב למנכ"ל מור יוסף בו ביקש את סיועו בנושא. "מדינת ישראל משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בסיוע לאזרחים ואזרחיות המתמודדים עם קשיים במימוש ההורות", כתב אבידר. "הגיעה העת שגם אזרחים ואזרחיות הפונים לפונדקאות בחו"ל יזכו לגישה דומה. מבקשי הליך הפונדקאות זקוקים לטיפול רגיש, הוגן ויעיל מצד המדינה בהסדרת התא המשפחתי".

      אוהד חזקי מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב (יח"צ , עמרי שפירא)
      "אלפי זוגות להט"בים שבסך הכול רוצים לממש את זכותם הבסיסית ולהיות הורים". חזקי (צילום: עמרי שפירא)

      עם תינוקת בת שבועיים במינוס 10 מעלות

      ערן ואוהד (שמות בדויים) מתל אביב, הורים למיה, סיפרו על הקשיים שהערימה עליהם הבירוקרטיה הישראלית לאורך הליך הפונדקאות שעברו בקנדה. "חזרנו לארץ אחרי תהליך ארוך של פונדקאות שבו נולדה לנו בת, ומסיומו ההתנהלות מול מדינה ישראל הפכה להיות סיוט", תיארו בני הזוג. "יכלו להקל עלינו, אבל איפה שהיה אפשר להקלות הקשו. ההתנהלות של הממשל הישראלי מול אזרחיו פשוט משפילה".

      "היינו צריכים להביא את הפונדקאית לחתום על הצהרה שהיא לא לוקחת חזקה על הילדה, למרות שהיא כבר חתמה על הצהרה דומה מול עורך דין קנדי", הסבירו. "ועדיין, היינו צריכים לקחת אישה שבדיוק ילדה בניתוח קיסרי ולהסיע אותה במשך שעתיים כדי לחתום על תצהיר מול הקונסול. יש מקרים שבהם אין קונסוליה קרובה וצריך לטוס. איך אישה אחרי לידה יכולה לעזוב הכול ולטוס?".

      שלב נוסף בהליך הפונדקאות בו חוו ערן ואוהד קושי הוא בדיקת האבהות. "כדי שהילדה תוכל להיות אזרחית ישראל ומהחשש שלא נגנוב תינוק, מבקשים שנשלח דגימות DNA כדי לעשות בדיקת אבהות", סיפר האב. "אני יכול להבין תהליך כזה שנעשה במדינת עולם שלישית, אבל עשינו את התהליך בקנדה". הבדיקה היקרה מתבצעת במעבדה יחידה מסוגה בתל השומר, "ולכן היינו צריכים להיסחב עם תינוקת בת שבועיים במינוס עשר מעלות רק כדי שהקונסול בכבודו ובעצמו ייקח לה דגימות DNA ויישלח אותן לארץ".

      "בסופו של יום, בישראל אין שום הליך שמקל על האזרח", אמרו בני הזוג. "מילא אתם לא נותנים לנו לקיים את הליך הפונדקאות בארץ ולא עוזרים במימון ההליך, אבל לא ייתכן שאני אמור להוכיח כל כך הרבה דברים בזמן שאישה יכולה להגיע לבית חולים ולרשום כל גבר פוטנציאלי שהיא רוצה כאבא, למרות שבפועל הוא לא באמת האבא, ולהם לא יעשו בדיקה גנטית".

      לדברי השניים, "הדבר הכי הזוי הוא שבתעודת הלידה שנינו רשומים בלי הפונדקאית, אבל בישראל לא מכירים במסמך הזה ודורשים בדיקה גנטית, צו אימוץ וצו אבהות. במאה ה-21 מדינת ישראל צריכה להכיר בתעודות רשמיות של מדינות עולם ראשון שחברות ב-OECD ולא לטרטר ולהערים קשיים על אזרחיה".