קרוב ל-30 שנה היה חוסני מובארק פניה של מצרים ורבים התקשו לדמיין את העתיד בלעדיו, אחרי ששרד ניסיונות התנקשויות, מהפכה, משפטים ובעיות בריאותית - עד שהיום (שלישי) מת בגיל 91, וחתם סופית את אחד הפרקים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של מצרים. יש הרואים בו גיבור לאומי שהגן על ארצו מהסכנות הרבות מבית ומחוץ, ורבים אחרים חשבו אותו לרודן מושחת שהיה צריך להינמק מאחורי הסורגים.
מובארק, שהיה אחד המנהיגים החזקים ביותר בעולם הערבי, היה מהרודנים הראשונים שנפלו עם פרוץ התהפוכות במזרח התיכון. הוא היה מפקד חיל האוויר המצרי בעת מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ובהמשך מונה לסגנו של סאדאת וירש אותו. משטרו דיכא את האופוזיציה לשלטונו, במיוחד את תנועת "האחים המוסלמים".
מובארק, בנו של פקיד ממשל, נולד בשם מוחמד חוסני א-סיד מובארק בכפר מוסילחה שבדלתא של הנילוס. הוא התגייס לחיל האוויר בגיל 24, בזמן שהצבא הדיח את המלך פארוק ב-1952, ועבר הכשרות בברית המועצות במשך יותר משנתיים. הוא הופקד על שיקום חיל האוויר המצרי אחרי שהושמד על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, ומונה לסגנו של סאדאת ב-1975. מובארק, מצדו, מעולם לא אייש את העמדה הזו.
אל תפספס
מובארק, טייס קרב לשעבר שהפך למעין פרעה מודרני, שרד שורת התנקשויות לאורך שלטונו, שמעטים סברו שיימשך כל כך הרבה זמן. הוא זכה לסיוע נדיב מהממשלים האמריקניים, אחרי שמצרים נטשה את הגוש המזרחי במלחמה הקרה ועברה צד. הוא סירב לאפשר הליך דמוקרטי והזהיר מכאוס במקרה כזה, ומעולם לא סימן יורש אפשרי, אף שרבים העריכו כי זה עשוי להיות בנו ג'מאל.
"אף אחד לא דמיין שאנחנו יכולים ללחוץ על כפתור והחירויות יגיעו, אחרת זה יוביל לכאוס וזה יסכן את העם", אמר בעבר מובארק, שזכה לעדנה מחודשת, גם אם חלקית, בימי שלטונו של א-סיסי. הנשיא הנוכחי מדכא את מתנגדיו ביד ברזל כבדה יותר ממה שאי-פעם הפעיל מובארק, והוא מצדיק זאת בשל איום הטרור הנשקף מצד ארגוני הג'יהאד העולמי, במיוחד בחצי האי סיני.
תחת הנהגתו של מובארק, חזרה מצרים להנהיג את העולם הערבי וב-1989 הושבה לליגה הערבית ומטות הארגון חזרו לקהיר, שם הם יושבים עד היום. מובארק ניסה לתווך בין ישראל לבין הפלסטינים, ולצד ביקורת על הפעילות של ישראל, שלעתים הגיעה להשבת השגריר מתל אביב, הוא תמך במצור שהטילה על עזה אחרי השתלטות חמאס ב-2007.
הכלכלה של מצרים נותרה בפיגור הרחק ממדינות מתפתחות אחרות, ואוכלוסייתה כמעט שהכפילה את עצמה תחת הנהגתו של מובארק, אולם רבים נותרו בעוני רב. רפורמות שעברו בעשור האחרון של השלטון הניבו עושר לקבוצה קטנה של מצרים, אך השחיתות רווחה בכל מקום, והטענות לזיופים בבחירות ב-2010 שסילקו את "האחים המוסלמים" מהפרלמנט התגבשו לכדי זעם ציבורי, שהתפרץ בימי "האביב הערבי".
אחרי שזכה לכתף קרה מצד ממשל אובמה, והגנרלים שלו החלו לנטוש אותו למראה מאות אלפי המפגינים בכיכר תחריר, הסכים מובארק לפרוש ועזב לאחוזתו שלחופי הים האדום.
הוא נעצר כמה חודשים לאחר מכן, ונידון ב-2012 למאסר עולם בגין קשירת קשר לרצח 239 מפגינים ויצירת כאוס ביטחוני ב-18 הימים שבהם נמשכו ההפגנות נגד שלטונו. עם זאת, בית משפט לערעורים הורה על משפט חוזר וב-2014 ביטל בית משפט את האישומים נגדו. התביעה הציבורית, מנגד, ערערה על ההחלטה והורתה על משפט חוזר, שהתקיים בבית המשפט העליון לערעורים, עד שנשיא מצרים לשעבר זוכה סופית במרץ 2017.
מאז הודח מובארק מהשלטון, עברה מצרים תהפוכות פוליטיות רבות. במקומו נבחר לראשונה נשיא בבחירות דמוקרטיות - מוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים" - אולם המדינה נותרה מפולגת ומקוטעת, וגם שלטונו של מורסי חווה טלטלות רבות.
מאות אלפים יצאו להפגין נגד מורסי בקיץ 2013, אז התערב הצבא בראשותו של עבד אל-פתאח א-סיסי. בהפיכה צבאית הודח מורסי, שיחד עם בכירי התנועה נותר במעצר מאז ונשלח לעשרות שנים בכלא. תנועת "האחים המוסלמים" הוצאה מחוץ לחוק והוגדרה ארגון טרור, אחרי עימותים אלימים בין תומכיה לבין כוחות הביטחון שדיכאו את מחאתם באלימות רבה. מורסי עצמו מת ביוני האחרון במהלך דיון בבית משפט.
במקביל, הגבירו ארגוני טרור אסלאמיים את פעילותם בחצי האי סיני והוציאו לפועל פיגועים רבים - גם ברחבי המדינה. הצבא ממשיך לנהל מלחמת חורמה בארגון "המדינה האלסאמית" (דאעש) בחצי האי סיני, אם כי טרם הצליח למגר את האיום רשמית.
במהלך שנות שלטונו של א-סיסי, שוחררו וזוכו גורמים רבים ממשטר מובארק, ואילו פעילים ליברלים ומבקרי שלטון נעצרו ונכלאו בהמוניהם. גם בניו של מובארק - עלא וג'מאל - שוחררו מהכלא אחרי שנים בודדות ולאחרונה הם שבים ומופיעים בהדרגה בציבור.
את שנותיו האחרונות בילה מובארק בשכונת הפאר הליופוליס שבקהיר, לא הרחק מהארמון הנשיאותי שאותו סירב לעזוב במשך שלושה עשורים.