הירי החריג של הג'יהאד מוכיח: מדיניות ההכלה של ישראל נכשלת בשטח

בסיומו של יום של התכתשות בין צה"ל לג'יהאד האסלאמי, עדיין קשה לקבוע אם אנו לפני המשך הלחימה והידרדרות או שמא על סף רגיעה. בחמאס ובישראל רוצים ברגיעה אבל בג'יהאד יש מי שרוצה בהסלמה רבתי. ובכל זאת כבר כעת ניתן להצביע על כמה אלמנטים שמאפיינים את הסבב האחרון או הסבבון.

מדינת ישראל בחרה אמנם לתקוף יעדים שונים ברצועת עזה ובכלל זה חוליית משגרי רקטות, אך עיקר התגובה התמקד הרחק מכאן, בגזרה הסורית, בשלל יעדים של הג'יהאד האסלאמי בקרבת דמשק. מדובר בצעד מפתיע למדי, שאמור לגרום למקבלי ההחלטות בג'יהאד לחשוב פעמיים ושלוש לפני ניסיון פיגוע נוסף. כלומר: הצבא והדרג המדיני מבקשים לקבע כאן משוואה חדשה - לא רק עזה תישא במחיר של הסלמה מול ישראל אלא גם בכירי הג'יהאד בסוריה, שעד כה חשו חסינות מסוימת מפני פגיעות ישראליות. אין מדובר אמנם בפעם הראשונה שישראל מנסה לפגוע ביעדים של הארגון בסוריה, אך הפעם מדובר בתגובה ישירה לירי רקטות על ישראל.

הג'יהאד האסלאמי בעצמו עשה לא מעט על מנת להוביל להסלמה. זה החל אתמול לפנות בוקר בניסיון להניח מטען חבלה על גדר הגבול, ונמשך ביתר שאת לאחר הריגת המחבל וגרירת הגופה שלו. הארגון פשוט השתולל גם במונחים שלו, בהתחשב בעובדה שכל האירוע החל בכלל בחוליה שניסתה להניח מטען חבלה: גם לאחר ירי של יותר מ-20 רקטות, אנשיו לא הפסיקו את הירי והמשיכו בו לסירוגין לתוך הלילה. היום כבר הגיבו להרג אנשיהם במטח נוסף. ניכר היה שהג'יהאד האסלאמי רוצה לגרור את עזה כולה למלחמה, דווקא באחת התקופות הטובות יותר שידעה מבחינת הקלות ישראליות.

חמאס, לעומת זאת, מתנהג במשברים האחרונים כאילו מדובר בגוף של האו"ם, לא פחות. הוא לא פעל כדי לעצור את הג'יהאד האסלאמי במהירות, הניח לו לשחרר קיטור, ורק בשלב מאוחר יחסית פעל כדי לעצור הסלמה. מנגד הוא גם לא תקף את מדינת ישראל, בכל זאת, יש לו לא מעט להפסיד: הממשלה הנוכחית מאפשרת כניסה של כסף לרצועת עזה, שולחת שליחים לקטאר כדי לבקש מדוחא להמשיך ולהזרים כסף לרצועה ומאפשרת הכנסת סוחרים ופועלים מעזה לישראל. אם כל ההקלות הללו יבוטלו, עזה תיפגע כלכלית. אך יחד עם זאת, כנראה ששיטת הגזרים אינה בדיוק פועלת על חמאס: עוד גזר ועוד אחד, וחמאס מסרב לפעול ביתר שאת כדי לעצור את הג'יהאד האסלאמי מלגרור את הצדדים למלחמה. זה הימור מסוכן ובעייתי שעלול לעלות בחיי לא מעט אנשים ברצועת עזה בסופו של דבר.

בסך הכול, מדיניות ההכלה הישראלית אינה פועלת. זה אינו סוד. המחשבה שהקלות כלכליות משמעותיות יביאו את חמאס לנקוט יד ברזל כדי לוודא את השקט בעזה, התגלתה כקונספציה שגויה: הירי של הרקטות נמשך והיעדר תגובה ישראלית תקיפה יותר כנראה מתפרש בצד השני כחולשה ולא כגורם מרתיע.

בינתיים, היה זה "הרב"ט האסטרטגי" שהתגלה שוב במלוא עוצמתו: אותו קצין בצה"ל שהחליט לפעול וביתר שאת כדי להביא את גופתו של המחבל שנהרג, לא שיער לעצמו, מן הסתם, שהדבר יוביל לירי של עשרות רקטות לעבר ישראל. כאן צריך להבהיר: השתלטות על גופה של מחבל בעזה לא תוביל להחזרת גופות חיילינו, אולי רק לירי רקטות, בוודאי כאשר תמונת הגופה נעוצה על הכף של הבולדוזר משודרת בכל הרשתות החברתיות. הדבר עשוי לשרת את שר הביטחון נפתלי בנט כשהוא מאוד רוצה להראות שהוא פועל בשונה מקודמיו בנושא עזה, אך לא מעבר לכך. לבנט נוח להיתלות בגופה כאילו הייתה שיאה של מבצע צבאי מורכב, אלא שלמרבה הצער, המדיניות שבה מדינת ישראל מבצעת אינספור מחוות כלפי חמאס ללא תמורה של ממש, בוודאי שלא תסייע להחזרתן של הגופות בקרוב.

(עדכון ראשון: 14:00)