אחרי בעבוע של שנים, טרור הימין הקיצוני מתפוצץ בפניה של גרמניה

בפשיטה נרחבת של משטרת גרמניה במוקדים שונים ברחבי המדינה ביום שישי האחרון, נתפסו חברי תא ימני קיצוני, שלפי החשד תכננו פיגועי ירי במסגדים במדינה במטרה להצית מלחמת אזרחים. לא ברור באיזה שלב הם היו בתכנית שלהם, אך עצם התכנון עורר דאגה רבה בקרב הרשויות והקהילה המוסלמית במדינה, על רקע התגברות האלימות מצד הימין הקיצוני.

על אף הפרטים המעורפלים בשלב זה, פחות משבוע לאחר מכן, נראה שהאידיאולוגיה הזו הניעה אדם אחר לפתוח באש בשני ברים של נרגילות, שאותם פוקדים לרוב אזרחים ממוצא מזרח תיכוני. התוצאה קטלנית - לפחות תשעה הרוגים, חלקם ממוצא טורקי-כורדי, אחרים תושבים מקומיים בעיר הנאו, הסמוכה לפרנקפורט.

בדומה להקצנה שעוברים במקרים רבים מוסלמים מתחת לרדאר שירותי הביטחון, כך גם המחבל הימני קיצוני לא היה מוכר להם. היה לו רישיון נשק כדין, שאותו ניצל כדי לטבוח בחפים מפשע, ואת מסע הרצח שלו בחר לסיים בביתו, אחרי מרדף משטרתי, תוך שהוא רוצח את אמו ושם קץ לחייו.

המניפסט והסרטון שנמצאו ברשותו תואמים את אלו של לאומנים לבנים קיצוניים מהשנים האחרונות ברחבי העולם. בדומה למחבל שביצע את הטבח במסגדים בניו זילנד אשתקד, או המחבלים שריססו מתפללים יהודים והיספנים ברחבי ארצות הברית, כולם ראו ב"זרים" פולשים למולדתם, "המטמאים" את הגזע הטהור שלהם. כשזה קורה בגרמניה, ההיסטוריה מחייבת שנורת האזהרה תהבהב חזק יותר.

שירותי ביון הפנים בגרמניה הגבירו בשנים האחרונות את המעקב אחרי פעילי הימין הקיצוני, המונים כמה אלפים, והם הצליחו לסכל לא אחת מתקפות משמעותיות. אם לשפוט לפי מה שפורסם בכלי התקשורת בגרמניה, חברי התא שנתפסו ביום שישי שעבר דמיינו במוחם הקודר סדרת מעשי טבח בכמה מסגדים, על מנת שאלו יעוררו פעולות נקם מצד המוסלמים ותגובות שרשרת שידרדרו את גרמניה למלחמת כל בכול.

עם זאת, קיצונים בודדים מצליחים לחמוק מהם - כך היה עם המחבל הימני הקיצוני שתקף בית כנסת ודוכן קבבים טורקי בעיר האלה במהלך יום הכיפורים האחרון. כפי שאנו מכירים זאת ממחוזותינו, קשה מאוד להתחקות אחרי בודדים, בשונה מהתארגנויות מסועפות שנוטות להותיר עקבות רבות לגורמי המודיעין.

לצד ההתגברות במעשי האלימות נגד מוסלמים, וכן יהודים - הזינוק במעשים האנטישמיים בגרמניה מיוחס ברובו הגדול לימין הקיצוני ולא למוסלמים, כפי שקורה במדינות אחרות באירופה - האידיאולוגיה הלאומנית חודרת בחזרה למיינסטרים הפוליטי בגרמניה. הקנצלרית אנגלה מרקל תיארה זאת כ"רעל", אך לא בטוח שלרשויות יש את הנסיוב לריפויו.

עד לפני כמה שנים היא לא הייתה קיימת, אך מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שחלק מחבריה הבכירים ביותר התבטאו בצורה אנטישמית וגזענית בוטה במיוחד, היא המפלגה השלישית בגודלה בבונדסטאג. במדינות אחדות במזרח גרמניה הקומוניסטית לשעבר היא חזקה אף יותר, וחלקה בבחירת ראש ממשלת תורינגיה החודש, יד ביד עם הסיעה האזורית של המפלגה השמרנית של הקנצלרית אנגלה מרקל, הסעירו את המדינה.

שיתוף הפעולה בין המפלגות הממוסדות לבין הימין הקיצוני היה טאבו שנמשך מנפילת המשטר הנאצי, אך הוא התנפץ לרסיסים. אמנם ראש הממשלה החדש של תורינגיה, שבכלל הגיע ממפלגת הדמוקרטיים החופשיים הליברלית, התפטר מיד מתפקידו לקול הזעקה הגדולה, אך הקואליציה הפדרלית בברלין ספגה זעזוע: אנגרט קראמפ-קארנבאואר, מנהיגת המפלגה השמרנית שסומנה כיורשת של מרקל, נאלצה לזוז הצדה אחרי שלא הצליחה להטיל את מרותה ופתחה מחדש את המרוץ להנהגה העתידית של גרמניה.

כלל לא בטוח שהקואליציה הרעועה בין השמרנים לבין הסוציאל-דמוקרטים תשרוד את שנתה האחרונה לפני הבחירות המתוכננת בשנה הבאה, 2020 תהיה מאתגרת במיוחד עבור הכלכלה החזקה ביותר באירופה. מרקל, שב-15 שנות כהונתה ביססה את מעמדה של גרמניה כמדינה החשובה ביותר ביבשת, מסיימת את תפקידה, בין היתר בשל הצניחה העקבית בפופולרית שלה מאז שהחליטה לפתוח את שערי המדינה לכמיליון מהגרים ומבקשי מקלט ב-2015. על חשבון הימין המתון התחזק הימין הקיצוני, והשמרנים מנהלים קרב על אופייה של המפלגה לשנים הקרובות. בשמאל המצב לא שונה בהרבה, עם היחלשותה הדרמטית של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הוותיקה, לטובת מפלגת "השמאל" הרדיקלית.

ובזמן שהיא חווה האטה כלכלית, גרמניה תידרש לעסוק באופן תדיר בשיחות עם בריטניה על הסכם הסחר החדש אחרי פרישתה מהאיחוד האירופי. אך במקום להתמקד בשיקום האחדות האירופית, כפי שלוחץ עליה נשיא צרפת עמנואל מקרון, מרקל תתמודד בשנה האחרונה בתפקיד עם מגיפת הימין הקיצוני, שבעבעה מתחת לפני השטח בפני שנים ועתה מתפוצצות בפניה של גרמניה.