עסקת המאה

נכשל בניו יורק, ניצח ברמאללה: עסקת המאה החזירה את אבו מאזן למרכז הבמה

אף על פי שמועצת הביטחון לא הצביעה על הצעה נגדית לתכנית טראמפ ובכך נכשל יו"ר הרשות, המנהיג שמתקרב לגיל 85 חזר במידה רבה לרלבנטיות הפלסטינית בזכותה. לפתע שוב העיניים נשואות אל המוקטעה, ואם תרצה בכך ישראל או לא, אבו מאזן נתפס שוב כמנהיג העם הפלסטיני

צילום: רויטרס, עריכה:עמית שמחה

הנה כמה דברים ששווה להיזכר בהם בעקבות פגישת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בניו יורק שזכתה לשלל התקפות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומחנה הימין. כמה עובדות, שעלולות חלילה לפגוע בסיפור "האין פרטנר" שבימין מטיפים לו מאז שנכנס נתניהו לתפקיד ב-2009, כאילו הסכמי שלום עושים עם שותף "לבחירתך" ולא עם אויבים.

אבו מאזן והרשות הפלסטינית מעולם לא אמרו לא להצעתו של אהוד אולמרט, אז ראש ממשלת ישראל. גם ברמאללה הבינו ומבינים עד היום שמדובר היה בהצעה הכי מרחיקת לכת שהוצגה בפניהם מאז ומעולם. ההצעה הוצגה ביום שלישי, 16 בספטמבר 2008 בפני אבו מאזן, בבית ראש הממשלה בבלפור (לפני שסופח רשמית למשפחת נתניהו). אבו מאזן ביקש ממנו את המפה שהציג בפניו, אך אולמרט סירב ואמר לו שאם ברצונו לקבל את המפה עליו לחתום עליה במקום. אבו מאזן ביקש כמה ימים. בריאיון מאוחר יותר (מאי 2013) עם וואלה! NEWS אמר אולמרט כי הוא ממתין לטלפון עד היום מאבו מאזן.

עוד בוואלה! NEWS

אבו מאזן ואולמרט בהצהרה משותפת: מתנגדים לעסקת המאה, מוכנים למו"מ

לכתבה המלאה
כל דיבור על "שתי מדינות" הפך, תודות למציאות שיצרה ישראל, למגוחך. אולמרט ואבו מאזן, אתמול

אולם מה שאולמרט בזמנו שכח לציין, נגע להתפטרות שלו ולמצבו המשפטי. תחילה סיכמו הצדדים שכבר למחרת ביום רביעי ייפגשו היועצים שלום תורג'מן וסאיב עריקאת עם מומחי מפות כדי לדון במתווה הסופי של הגבולות אך ברביעי התקשר עריקאת ואמר שאבו מאזן צריך לצאת לירדן ולאחר חזרתו הם ייפגשו (בשבוע שאחרי) שוב. ביום ראשון ה-21 בספטמבר, כלומר חמישה ימים בלבד לאחר שאולמרט הציג את ההצעה, הוא התפטר מתפקיד ראש הממשלה. מקטרגיו של אבו מאזן יטענו שגם בתקופה הזו הוא היה צריך ללכת בכל הכוח ולחתום על הסכם עם ראש ממשלה מתפטר. מצד שני, אפשר להבין (ואפשר גם לא) מנהיג שמסרב לחתום על הסכם שלום היסטורי בין העמים כשאת הצד השני מייצג "סוס מת" פוליטית שיורשו יטען כי חתם על הסכם כזה על מנת להימלט מדין פלילי. בנוסף, בקרבת אבו מאזן טוענים עד היום שאהוד ברק וציפי לבני הפצירו באבו מאזן שלא לחתום לנוכח מצבו הפוליטי והמשפטי של אולמרט.

מה כללה ההצעה?

א. אולמרט הסכים לוותר על הריבונות בהר הבית והציע שוועדה מיוחדת, בה יהיו נציגים מחמש מדינות - סעודיה, ירדן, פלסטין, ארצות הברית וישראל - תנהל את מתחם "האגן הקדוש".

ב. גושי ההתנחלויות שישראל ביקשה להשאיר בידיה כללו את גוש אריאל, גוש ירושלים-מעלה אדומים (כולל E1) וגוש עציון. בסך הכול - 6.3% משטחי הגדה. בתמורה הציע אולמרט חילופי שטחים באזורים הבאים: באזור עפולה-טירת צבי, באזור לכיש, סמוך להר אדר, באזור מדבר יהודה ובעוטף עזה. 5.8% משטח הגדה. בנוסף ישראל הסכימה לבנות מעבר בטוח בין עזה לגדה באמצעות מנהרה (כלומר למעשה חילופי שטחים שווים).

ג. עוד הציע אולמרט את סילוק הנוכחות הישראלית מבקעת הירדן וקליטה של כ-5,000 פליטים פלסטינים, אלף בכל שנה במשך חמש שנים, בתוך שטחי הקו הירוק.

באותו יום שלישי בלילה, ה-16 בספטמבר, חזר אבו מאזן ללשכתו במוקטעה ברמאללה, נסער ונרגש. הוא ביקש מיועציו לשמור על השקט וצייר על נייר מסמכים של הנשיאות הפלסטינית את המפה שהציג בפניו אולמרט, על פי מה שזכר. הציור של אותה מפה הגיע בזמנו לידי וואלה! NEWS ופורסם כאן לראשונה. אבו מאזן עצמו גם טעה בחישובי האחוזים שהוצגו בפניו ורשם מספרים שגויים בצדה (6.8%-5.5%).

אולמרט הציע את סילוק הנוכחות הישראלית מבקעת הירדן. המפה שהציג אולמרט לאבו מאזן

אפשר להיכנס לאינספור דיונים סביב מנהיגותו של אבו מאזן. האם הנשיא הפלסטיני רוצה באמת בהסכם שלום או לא, האם הוא תומך באלימות או לא (הוא הרי ממשיך לשלם קצבאות למשפחות של מחבלים, שהידים וכו'). אך שוב, אולי צריך להיזכר בעובדות המלאות ולא בחלקן. תקופת פיגועי ההתאבדות שבימין שבים ומנפנפים בה כדי לנגח את יצחק רבין, החלה בתקופת יאסר ערפאת והסתיימה גם לאחר לכתו. מיד לאחר מינויו של אבו מאזן לנשיא הפלסטיני, מנגנוני הביטחון הפלסטינים יצאו למבצע נרחב שכלל מעצר של כל מי שנשא נשק לא חוקי או רצה לבצע פיגועי התאבדות. כל אדם שדיבר או תכנן פיגועים נעצר.

לא רק מאהבת "ישראל" אלא מתוך הבנה שדרך הטרור עלולה להוביל את הגדה לגורל דומה לזה של עזה (השתלטות חמאס). אבו מאזן אולי אינו פרטנר החלומות של מדינת ישראל להסכם שלום אך הוא בהחלט היה הפרטנר הרלבנטי במשך שנים רבות, עד לא מכבר. המציאות (לדוגמה בנייה חסרת תקדים בהתנחלויות), כולל היחס אליו מצדה של מדינת ישראל והבית הלבן, הפכו אותו ואת פתרון "שתי המדינות" לבלתי רלבנטיים. כל דיבור כעת על "שתי מדינות" הפך, תודות למציאות שיצרה ממשלת ישראל בשטח, למגוחך.

אלפים רבים יצאו לרחובות כדי להביע תמיכה ביו"ר הרשות. עצרת תמיכה באבו מאזן ברמאללה, אתמול (צילום: רויטרס)

הביקור של אבו מאזן בניו יורק שהסתיים אתמול ללא הצבעה על הצעה נגדית לתכנית טרמאפ, הסתיים לכאורה ב"כישלון" מבחינתו. אולם המנהיג שמתקרב לגיל 85, חזר במידה רבה לרלבנטיות הציבורית הפלסטינית בזכות תכנית טראמפ. אתמול אלפים רבים יצאו לרחובות רמאללה כדי להביע תמיכה באבו מאזן וזאת למרות הקור העז. מדובר בהישג לפתח ולאבו מאזן שהצליחו להוציא את הציבור הפלסטיני מאדישותו הרבה בשנים האחרונות. ולפתע שוב עיני הפלסטינים נשואות אל המוקטעה ולפתע פתאום, אם תרצה בכך ישראל או לא, אבו מאזן נתפס שוב כמנהיג העם הפלסטיני.

ובינתיים חמאס ממשיך לשחק באש תרתי משמע בעזה. הלילה שוב ירי של פצצת מרגמה לעבר יישובי העוטף. ניכר שהשמירה על מיתוס "המוקאוומה", ההתנגדות, עושה טוב לחמאס. סינוואר וצמרת הארגון מאמינים באמונה שלמה ש"היהודים מבינים רק כוח" ורק באופן הזה תזכה עזה לעוד הקלות ועוד שיפורים במצבה הכלכלי. במקרה של נתניהו יש להם על מה להסתמך.

(עדכון ראשון: 8:00)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully