פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרף התנגדות היועמ"ש: הממשלה אישרה הקמת ועדה לבחינת התנהלות מח"ש

      שרי הממשלה אישרו את יוזמת אוחנה להקמת ועדה שנועדה לבחון את דרכי הטיפול בעבירות שוטרים והפיקוח על מח"ש. מנדלבליט טוען כי ממשלת מעבר מנועה מבחינה משפטית מהקמתה של הוועדה, וכי "עולה חשש שההחלטה מונעת משיקולי בחירות"

      חרף התנגדות היועמ"ש: הממשלה אישרה הקמת ועדה לבחינת התנהלות מח"ש
      צילום: רוני כנפו, עריכה: שאול אדם

      שרי הממשלה אישרו היום (ראשון) בישיבה השבועית הצעה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת ההתנהלות של המחלקה לחקירות שוטרים. זאת, למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה שקבע שיש מניעה משפטית לכך.

      הוועדה נועדה בין היתר לבחון את טענות העדה האתיופית בנוגע לאלימות משטרתית אחרי הריגתו של סלומון טקה בשנה שעברה. לדברי אוחנה, הוועדה נחוצה כי "לחזק את אמון הציבור במערכת", ויוטל עליה לבחון את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה. בראשות הוועדה צפויים לעמוד יעמוד השופט (בדימוס) הרן פיינשטיין, וחבריה יהיו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו.

      מנדלבליט טוען כי ישנה מניעה משפטית להקמת הוועדה על ידי ממשלת מעבר. בנוסף, לאור העובדה שהוועדה הובטחה לח"כ לשעבר גדי יברקן במסגרת צירופו לליכוד, מנדלבליט סבור שיש חשש שההחלטה "מונעת משיקולי בחירות". שר המשפטים אוחנה אמר למנדלבליט במהלך הדיון "גם אתה מסכים איתי שיש בעיה במח"ש - הרי הקמת צוות משלך".

      ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בישיבת ממשלה 9.2.2020 (רויטרס)
      היועמ"ש התנגד, השרים אישרו בכל זאת (צילום: רויטרס)

      במהלך ישיבת הממשלה תקף השר יריב לוין את מנדלבליט ואמר כי "הייתי מסכים עם חוות דעתך לגבי הקמת הוועדה אך נזכרתי בדוגמאות שלא מתיישבות עם דבריך", קרא לעברו, "גילינו פתאום שבכנסת אין בעיה להקים ועדות סמוך לבחירות בתהליך שנמצא בליבת הבחירות, ובאופן ששולל מאדם זכות בסיסית שמוקנית לו בדין. מסתבר שאין בעיה לקבל החלטות בעניינים משפטיים של שרים ונבחרי ציבור תוך כדי בחירות, כתב אישום בבחירות ואפילו כשרה"מ בחו"ל בשליחת מדינית חשובה, באותו יום חייבים לרוץ ולהשלים תהליכים, גם זה בתוך בחירות".

      שר התקשורת דודי אמסלם אמר ליועץ המשפטי לממשלה בדיון על הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בענין מח"ש "לנו יש א' לכם יש ב'. אתה קיבלת החלטות בנוגע לראש הממשלה בתוך מערכת הבחירות. זה חיוני ודחוף. את ליאת בן ארי אפשר היה לקדם. ראש מח"ש אמרה שתפקידם זה לעזור למשטרה. הבנתי שהיא לא מבינה את תפקידה. כל פקיד בממשלה בודקים - מי בודק אותך? אף אחד".

      טקס קבלת פנים לשר המשפטים הנכנס, ח"כ אמיר אוחנה, משרד המשפטים, ירושלים, 23 ביוני 2019 (ראובן קסטרו)
      אוחנה (צילום: ראובן קסטרו)

      בתוך כך, יו"ר כחול לבן בני גנץ, תקף בטוויטר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הממשלה בנוגע להצבעות על הקמת ועדת הבדיקה להתנהלות מח"ש וכן החלטה נוספת על העלאת 400 בני פלשמורה. ‏"נחרד לראות איך נתניהו מנהל קמפיין בחירות ציני על הגב של שארית יהודי אתיופיה ובני משפחותיהם שאותם הזניח במשך עשור - רק כי הוא איבד שליטה. תחת כהונתו אלפי ממתינים תקועים במחנות בגונדר ואחרי הבחירות הוא שוב ישכח מהם.‏ כראש ממשלה אדאג להעלות באופן מיידי את כל אלה הזכאים לעלות ולהפסיק את סבלם. בלי דחיות, בלי קריצות ובלי קמפיין בחירות על חשבון חיי אנשים".

      אוחנה כבר ניסה בעבר לקדם את הקמת הוועדה, ונסוג לאור התנגדותו של מנדלבליט. המאמץ התחדש באחרונה כחלק מהמאמצים של הליכוד לגיוס תמיכה של העדה האתיופית בליכוד בבחירות ובמסגרת ההבטחות שניתנו ליברקן, שעזב את כחול לבן והצטרף לליכוד בחודש שעבר. בשבוע שעבר, אחרי שאוחנה הודיע כי הוא מביא את ההחלטה על הקמת הוועדה לישיבת הממשלה הבא הקרובה, יברקן בירך אותו בטוויטר וכתב במפורש כי "זהו אחד הנושאים אותם התחייב ראש הממשלה לקדם באופן מיידי כחלק מהמעבר שלי למפלגת הליכוד".

      בחוות דעת חדשה שמנדלבליט שיגר לשרים בשבוע שעבר לקראת הדיון בממשלה, מנדלבליט התריע כי השתלשלות העניינים "מעוררת חשש משמעותי שההחלטה מונעת, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות" וכי ההחלטה היא בבחינת "'מתן טובות הנאה שאין להן טעם אלא טעם הבחירות הקרובות'".

      אושר: 400 בני פלשמורה יעלו לישראל

      בישיבת הממשלה אושרה היום עוד הצעה שעוררה את התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה - על העלאת 400 בני פלשמורה לישראל. מנדלבליט סבור גם במקרה זה כי יש מניעה משפטית באישור ההצעה לפני הבחירות. ראש הממשלה אמר כי "אני גאה בכך שכראש ממשלה הייתה לי הזכות להעלות אלפים מאחינו ואחיותנו מאתיופיה במהלך כהונתי כראש הממשלה, ואנחנו מתכוונים כמובן להמשיך לעשות זאת, זה הצעד הנוסף. אנחנו גם מחויבים לשילובם המלא של בני העדה בחברה הישראלית, אנחנו פועלים למען זה ללא הרף ונמשיך לעשות זאת".

      שר העלייה והקליטה יואב גלנט בירך על ההחלטה. לדבריו, "אנחנו פועלים להבאת יתרת בני הפלשמורה שנמצאים באתיופיה וממתינים, בשל תהליכי הבחירות, כבר שנה. יש 398 אנשים שממתינים לשווא באדיס אבבה ובגונדר, בעוד שהם יכלו לשבת היום במדינת ישראל במרכזי קליטה. למדינת ישראל יש חוב מוסרי לאפשר לבני העדה האתיופית, המשרתים בצה"ל ותורמים בכל תחומי החיים, להתאחד עם בני משפחותיהם שנותרו מאחור. אני מברך את ראש הממשלה שמוביל את המהלך הזה".

      (עדכון ראשון: 09:03)