במערכת הביטחון סבורים שתהליך ההסדרה עם חמאס עדיין חי ונושם, והטרור שמלווה אותו הוא רעש רקע שידעך, אם בצה"ל יפעלו בחוכמה. בצה"ל התמקדו בתגובות ממוקדות מאוד לשיגורי הרקטות והפרחות בלוני הנפץ לעבר עומק שטח מדינת ישראל.
מקורות בצמרת צה"ל ובמתפ"ש טוענים בדיונים והערכות מצב כי יש לתת צ'אנס נוסף להליך בתיווך מצרים, שבימים אלו נושפת רוח קרירה לעבר רצועת עזה. עוד הוסיפו גורמים בצה"ל, בצל הביקורת הפוליטית על המצב הביטחוני המדרדר בדרום הארץ, כי אילו חמאס היה מעוניין לחמוק מהליך ההסדרה ולגלוש להתנגשות רחבה, הוא היה פועל בדרכים אחרות כמו ירי צליפה לעבר חיילי צה"ל ואזרחי ישראל, שיגור טילי נ"ט והיקף רקטות גדול הרבה יותר, הגדלת טווחי הפעולה או הפעלת מנהרות בתרחיש קיצוני ביותר.
במערכת הביטחון טוענים כי חמאס נקלע למצוקה פוליטית וכלכלית, ולכן הוא נוהג באופן שמחמם את הגבול ואף מפיץ שקרים ולוחמה פסיכולוגית בעניין גופות חיילי צה"ל, שהוכחשו נמרצות היום על ידי מערכת הביטחון. לכן בצה"ל לא ממהרים לוותר על ההסדרה בשלבים, חרף הביקורת הציבורית והמציאות שפוגעת בביטחון האזרחים ובתחושת הביטחון הכללית.
עוד בוואלה!
יש במערכת הביטחון גם מי שטוען שחמאס נמצא במלכוד. מצד אחד, הארגון התנגד להסכמי אוסלו ולהכרה בישראל כמדינה ריבונית ובימים אלו גם מתנגד לעסקת המאה, מצד שני, הוא רואה ב"עסקת המאה" הזדמנות למנף את האינטרסים שלו מעזה, ואת האידאולוגיה הקיצונית. הטלפון של יו"ר הרשות הפלסטינית לאיסמעיל הנייה מהווה עבורם תפנית במערכת היחסים. בעבר, כשחמאס ניסה לאמץ דפוסים של פיוס עם הפתח, הוא נזרק מכל המדרגות ואילו עכשיו פתאום הוא נספר כבעל השפעה ברמאללה. השיח על ציר תנועה ישיר מעזה לגדה המערבית גם משחק לידיו, גם אם מדובר ברעיון על הנייר בלבד. בעזה אוהבים להתרפק על חלומות, בעיקר כדי לדחות תסכול וזעם ברחובות. במיוחד אם מדובר באופציה לכניסה דרך הדלת הראשית ליהודה ושומרון.
חמאס פועל לפי היגיון עזתי ולא לפי היגיון פלסטיני או ישראלי. הנהגת חמאס, בדגש על יחיא סינואר, מעוניינת להיטיב עם העם של חמאס. פחות מעוניינת לדאוג לשכונת העשירים רימל ויותר למחנות הפליטים. לכן סינואר יתרגש וייצא מגדרו רק כשהמצב יתחמם במחנות הפליטים, מעוזי חמאס ברצועת עזה. הנקודה השנייה שיכולה לעורר פעולות טרור בעזה היא ההתחממות של יהודה ושומרון. חמאס בעזה לא יוכל לשבת בשקט כשיש אלימות בהר הבית או הרוגים בפעילות טרור באיו"ש, ולכן הרג של צעיר פלסטיני שיידה בקבוקי תבערה לעבר כוחות צה"ל הוא מבחן לכל הצדדים. לחמאס בעזה ולתיאום הביטחוני ביו"ש.
הטווח בין התחממות בגבול רצועת עזה למערכה של ממש הוא ארוך, ולמרות זאת, נכון מאוד לבחון שוב ושוב ובאופן תדיר את הקונספציה הישראלית, לפיה חמאס מעוניין בהסדרה ולא בהתנגשות. התרחיש הקיצוני הוא שצה"ל יופתע מפעולה של חמאס. כזו שתגרור את הצדדים למערכה. גורמי המודיעין צריכים לשאול את עצמם כל הזמן האם חמאס עדיין רוצה רגיעה או שהוא אימץ דפוס פעולה חדש, שנועד להתיש את ישראל.
זוהי שיטה חדשה שלא נכללה בהבנות בקהיר, ולכן חמאס ממשיך למרות התקיפות של חיל האוויר ברצועה. נראה כי ההגדרה של בהא אבו אל-עטא כגורם שהפריע לתהליך ההסדרה לא תקפה. עד לאחרונה היו גורמים בכירים בצה"ל שטענו כי הסיכול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי יסייע להסדרה וירחיק מלחמה. בגובה פני השטח, הדברים נראים לגמרי אחרת ויתרה מזאת נדמה שקמו לו יורשים שמשגרים רקטות.
אי אפשר לחמוק מעיסוק בשאלה סביב הפער ההולך וגדל בין הערכה למציאות. הרמטכ"ל אביב כוכבי דוגל בערך התחקיר של סבב ההתפתחויות הזה או לפחות צוות אדום, שיפיק תזת איפכא מסתברא לכך שכולם טועים. כבר היו ימים שבהם בפיקוד דרום סרבו להאמין שמתרחש מתחת לאף שלהם שינוי מהותי שמחייב תגובה נחרצת.
בשלב הזה, חמאס הוא זה שמכתיב את סדר היום, באמצעות הפרחות בלוני טרור ושיגורי רקטות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון נפתלי בנט, ששוהה בימים אלו בארצות הברית, הוכיחו לפי אופי התגובות כי הם אינם מעוניינים בהסלמה, ומתעקשים לשמר את הליך ההסדרה. אך הם גם חייבים לקחת בחשבון שחמאס לא היה ממשיך בקצב הטרור הזה, אילולא היה חושב שהוא קרוב להגיע להישג. השאלה היא מה עוד מתכנן חמאס בשבועות הקרובים, והאם הוא מתכוון להמשיך ולפעול במסגרת שהכתיבה לו ישראל: הפרחת בלוני נפץ ושיגורי רקטות בטפטופים.