פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היועמ"ש הנחה שלא לחקור את ההדלפות לכאורה מהקבינט המדיני-ביטחוני

      מנדלבליט דחה את בקשת התנועה לאיכות השלטון לפתוח בחקירה פלילית בגין הדלפות מהדיונים בעניין המאבק בטרור העפיפונים וכן בעניין מצגת שהודלפה מהקבינט. במקביל פרסם הנחיה חדשה כדי להסדיר הדלפות מידע לעיתונאים לפיה חקירה נגד מדליפים תיעשה בצורה: "זהירה ומצמצת"

      היועמ"ש הנחה שלא לחקור את ההדלפות לכאורה מהקבינט המדיני-ביטחוני
      עריכה: טל רזניק

      היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט היום (שלישי) שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין הדלפות לכאורה מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני בעניין המאבק בטרור העפיפונים, וכן בעניין מצגת שהודלפה מהקבינט. מנדלבליט כתב לתנועה לאיכות השלטון, שדרשה לפתוח בחקירה, או לפחות בבדיקה, כי לאחר דיון מול גורמי הביטחון הוחלט כי אין באותן הדלפות "חומרה יתרה אשר מצדיקה חקירה פלילית".

      בעקבות החלטתו זו נמסר מהתנועה לאיכות השלטון כי "התנועה לאיכות השלטון מברכת על כתיבתן של ההנחיות החשובות האלו ומצרה על כך שמשרד היועמ"ש נזקק לארבע שנים, שתי פרשות חמורות ושתי עתירות של התנועה כדי לכתוב אותן. נמשיך לעמוד על שמירה על החוק ובפרט הגנה על קודש הקודשים - הקבינט המדיני בטחוני".

      במקביל להחלטתו זו, פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיה חדשה בנוגע להדלפות בידי עובדי ציבור. על פי ההנחיה החדשה, שימוש בחקירות פליליות כנגד מדליפים תיעשה בצורה "זהירה ומצמצמת". ההחלטה לפתוח בחקירת הדלפה תהיה רק באישור של היועמ"ש או פרקליט המדינה, או מי שיסמיכו לכך.

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט בדיון להסרת חסינותושל ח"כ חיים כץ, הכנסת, ירושלים, 4 בפברואר 2020 (פלאש 90 , אוליביה פיטוסי)
      פרסם הנחיה שתסדיר הדלפות מידע לעיתונאים. היועמ"ש מנדלבליט (צילום: פלאש 90 - אוליביה פיטוסי)

      ההנחיה החדשה לא קובעת קריטריונים קשיחים בשאלה באילו מקרים תיפתח חקירה פלילית, אך מפרטת את השיקולים הרלוונטיים. השיקול הראשון הוא מידת הפגיעה של ההדלפה באינטרסים חיוניים - כמו ביטחון המדינה, פגיעה בחקירת משטרה או פגיעה בצנעת הפרט. "לעניין זה יש לקחת בחשבון גם את הפוטנציאל של פגיעה עתידית בגוף ממנו הוצא המידע האסור בגילוי והחשש כי עובד ציבור, אשר מסר מידע, עשוי לחזור ולמסור מידע דומה בעתיד", נכתב.

      בהקשר זה ציין היועמ"ש גם את האפשרות, הרלוונטית למשל בעניינים ביטחוניים, כי דווקא ניהול חקירה יגדיל את הסיכון של חשיפה למידע הסודי - עד כדי כך שלא תהיה תועלת והצדקה לפתוח בחקירה.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לישיבת קבינט, אוגוסט 2016 (AP)
      ראש הממשלה נתניהו מגיע לישיבת קבינט (צילום: אי-פי)

      שיקול נוסף הוא מורכבות החקירה. על פי ההנחיה, אף שבמקרים של הדלפת מידע לעיתונאי, ברור כי העיתונאי יודע את זהותו של מוסר המידע, חקירתו תפר את החיסיון העיתונאי. לפיכך, ככלל יעדיפו רשויות האכיפה אפיקי חקירה אחרים, כגון בדיקה של האנשים שנחשפו למידע, או עריכת פוליגרף. עם זאת, היועמ"ש מציין כי מדובר באמצעים שפוגעים בזכויות הפרט, ולכן גם בהם ייעשה שימוש זהיר.

      לבסוף ציין מנדלבליט כי יש לקחת במניין השיקולים גם את חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. "נוכח כך", נכתב, "ככל שהעניין הציבורי במידע שנחשף רב ואילו הפגיעה האפשרית באינטרסים חיוניים הכרוכה בחשיפתו אינה רבה, כך יהווה הדבר שיקול משמעותי יותר במארג השיקולים במסגרת קבלת ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית בעניין אם לאו".