באבו דיס לא מתלהבים מעסקת המאה: "אף פעם לא נהיה ירושלים"

(בווידיאו: עימותים בגדה המערבית נגד עסקת המאה, אתמול)

נראה שאיש לא משקיע מחשבה רבה בעיירה הפלסטינית אבו דיס, אפילו לא ראש העיר שלה, שמתקשה להסביר מדוע הוא בחר בתפקיד זה. "למען האמת, אני לא יודע", העיד ראש העיר, אחמד בן הילאל, בריאיון לגארדיאן. "יש הרבה פשע וסמים".

כשהמשפחות עדיין חיו בכפר עם נוף מרהיב שהשקיף על כיפת הסלע המוזהבת והר הזיתים, תושבי אבו דיס נהגו לחצות את העמק בדרך לירושלים כדי למכור כבשים, עזים וגבינה. כעת, חומה בגובה שמונה מטרים חוסמת את מה שהיה בעבר קו הרקיע של העיירה. וחשוב מכך, גדר ההפרדה ניתקה את 30 אלף התושבים של העיירה משדותיהם ומהעיר הקדושה להם.

אחרי שנים של הזנחה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רוצה להציב את העיירה המבודדת הזאת, עם רחובות מוזנחים וחנויות סגורות, בחזרה על המפה. תכנית השלום שהוא הציג השבוע, המכונה "עסקת המאה", מבקשת למתג מחדש את אבו דיס, כחלק מהאזור כולו, כבירת המדינה הפלסטינית העתידית.

התכנית, שנדחתה כמעט על ידי כל ההנהגה הפלסטינית, זכתה לביקורת בטענה שהיא מעניקה לישראל שליטה על השטחים שנכבשו על ידה. עם זאת, במאמץ להראות התייחסות לדרישות הפלסטינית, טראמפ הבטיח להכריז על מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית.

ההצעה, הנפרסת על פני 181 עמודים, מפרטת את המגבלות שתחתיה תוקם אותה מדינה, במובלעות המוקפות לגמרי על ידי שטח ישראלי, ללא צבא משלה ועם המשך השליטה הישראלית על בקרקע, באוויר ובים שלה. המבקרים מצביעים על כך שלצה"ל תמשיך להיות היכולת לפלוש לשטחי המדינה הפלסטינית, כשגם לישראל וגם לארצות הברית תהיה הזכות להטיל וטו על מהלכים פלסטיניים בדרך לעצמאותה.

הטעייה נוספת, שלדברי המבקרים השתמעה מנאומו של טראמפ, היא הגשמת שאיפתם ארוכת השנים של הפלסטינים לבירה במזרח ירושלים. הצעה זו עוררה הרמות גבה מצד תושבי אבו דיס, שמתארים את ביתם כעיירה הנפרדת מירושלים, או כפרבר שלה לכל היותר, ועל כל פנים לא כליבה של העיר ההיסטורית שבה שואפים הפלסטינים להקים את מטה הממשלה שלהם. גם ישראל לא מחשיבה את אבו דיס כחלק מ"בירתה המאוחדת" - מונח שבו השתמש טראמפ בנאומו - והעיירה נחשבת מחוץ לתחומי המוניציפליים של עיר הבירה.

באופן פרדוקסלי, "עסקת המאה" מציעה לפלסטינים לשקול לשנות את שמה של אבו דיס לשמה הערבי של ירושלים, "אל-קודס", כינוי שניתן לה בגלל האתרים הקדושים שבה. זאת, אף על פי שאף אחד מאתרים אלו אינם נמצאים באבו דיס עצמה.

בכיכר המרכזית המנומנמת של העיירה, ישיע עייד, בן 53, מוכר פירות וירקות בחדר חשוך. "אבו דיס לעולם לא תהיה ירושלים. אבו דיס היא אבו דיס וירושלים היא ירושלים", הוא אמר, עם סיגריה בידו ושפם מוכתם.

עייד נהג לעבוד כשומר במסגד בעיר העתיקה של ירושלים, אך ישראל לא חידשה את היתר המעבר שלו. כעת, הוא יכול לראות את העיר ממעלה הגבעה, אך לא להיכנס אליה. "בסופו של דבר הם ייפטרו מאיתנו", אמר עייד על הממשלה, והאשים כי "ישראל היא הילד המפונק של האמריקנים".

תכניתו של טראמפ לאבו דיס מחייה מחדש רעיון שעלה בשנות ה-90 לשכן את הפרלמנט הפלסטיני בעיירה. ההצעה הייתה שהוא יפעל במהלך תקופת ביניים, לפני שייחתם הסכם שלום מלא בין הצדדים. המבנה ברובו כבר בנוי, אך הוא מעולם לא נפתח, כחלק מהתנגדותם של הפלסטינים מכך שהמהלך ימתג את אבו דיס כבירתם העתידית.

לדברי בן הילאל, שמודה כי הוא לא היה מעוניין בקידומו לראשות העיירה, לאבו דיס עדיין אין שאיפות לגדולה. "אנחנו מסרבים לזה. ירושלים היא בירת הפלסטינים", הוא אמר כשמולו מפת העיירה.

לדבריו, טראמפ מיישם תכנית שמייצגת את שאיפות ממשלת ישראל זה עשורים, בכך שהיא מבודדת את הפלסטינים במובלעות קטנות יותר ומעניקה לישראל יותר שטחים. הוא הוסיף שגדר ההפרדה כבר הפרידה בין בני משפחות, ואילצה את החקלאים של אבו דיס לוותר על משלח ידם.

בעוד שבישראל, הליכוד וכחול לבן קיבלו בברכה את התכנית והכריזו על תמיכתם בהחלת ריבונות בשטחים, הפלסטינים גינו את טראמפ. "ההסכם שלך, המזימה שלך, לא תעבור", הצהיר יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.

ברצועת עזה, גורם רשמי בחמאס אמר שהארגון לעולם לא יקבל את התכנית, שכוללת בין היתר את התפרקותו מנשק. "הם לא ייקחו (את הנשק שלנו) אלא אם הם ישמידו את העם הפלסטיני", אמר אסמעאיל רדואן לגארדיאן. במקביל, ברחובותיה של עזה, אלפי פלסטינים יצאו בימים האחרונים כדי להפגין נגד "עסקת המאה", כשהם שורפים צמיגים וחוסמים רחובות.