הצעירה הבריטית שהורשעה בקפריסין בהטרדת הציבור לאחר שטענה כי נאנסה בידי קבוצת נערים ישראלים באיה נאפה, סיפרה בריאיון לעיתון ה"סאן" על חצי השנה באי מאז מעצרה ועד שחרורה. "רציתי למות", אמרה בת ה-19.
בריאיון שחזרה כיצד אחד התוקפים הצמיד אותה בחוזקה למיטה בבית המלון, בעת שחבריו "המתינו בתור" כדי לאנוס אותה. "אני לא יודעת כמה מתוך ה-12 אנסו אותי. את לא יכולה לספור", תיארה. "הם חיכו בהתרגשות, דיברו וצעקו בעברית. ניסיתי להיאבק בהם אבל פשוט לא הצלחתי. הם היו כמו להקת חיות - להקת זאבים".
כעת, חזרה בביתה בדרבישייר, הצעירה הסבירה כיצד השוטרים בקפריסין הכריחו אותה לחתום על "וידוי" לפיו בדתה את האונס הקבוצתי. במשך חצי שנה התנהל המשפט בעניינה בעוד היא נותרה במאסר. לאחר הרשעתה הגיש ערעור על ההחלטה. "אמרתי את האמת", הבהירה הבריטית. "המאבק רק החל".
לקריאה נוספת בנושא
בחודש יולי, אחרי כמה ימים של חגיגות באיה נאפה, היא וחמישה מחבריה שתו בחדר המלון כשקבוצה של 20 ישראלים ניגשו אליהם. בהמשך קיימה יחסי מין עם אחד מהם, שכונה "סם" ותיארה זאת כ"רומן חופש רגיל". בשעה 02:45 היא הסכימה לחזור איתו לחדר המלון שחלק יחד עם עוד ארבעה ישראלים נוספים.
"ידעתי שהוא עוזב למחרת אז התחלנו להתנשק", שחזרה. "אחרי חמש דקות שמעתי את דלת החדר נפתחת והסתובבתי. הוא תפס אותי וזרק אותי על המיטה. הוא הצמיד את הכתפיים שלי כשכרע מעליהם - הוא היה בנוי היטב וחזק - לא יכולתי לזוז. מתחת לברכיים שלו, הסתובבתי וראיתי את האור מפתח הדלת. ניסיתי לזוז כי בשלב הזה ממש נלחצתי. האחרים, היו 12 מהם, התקרבו למיטה. כמה מהם תפסו את הקרסוליים שלי, כמה מהם החזיקו את הברכיים שלי וקרעו את הבגדים שלי. כל פעם שסגרתי את הרגליים סם ממש התרגז. בשלב מסוים הוא תפס את אחת הברכיים שלי בעצמו והם עשו זאת בתורות".
לדבריה, "כל הדבר ארך כ-20 דקות. איכשהו הצלחתי לצאת מהמיטה וזחלתי על הרצפה". אחרי שהצליחה להימלט והתלוננה, השוטרים האשימו אותה בבדיית האונס.
שוטרים זימנו אותה לתחנת משטרה מרוחקת והחזיקו אותה ללא אישור לפגוש עורך דין במשך שמונה שעות. מבוהלת ובלי אפשרות לדבר עם משפחתה או חבריה, הורה לה חוקר לכתוב ולחתום על וידוי. היא תהתה לגבי הניסוח ושחזרה: "הוא פשוט איבד את זה וצעק 'לא! את תכתבי את מה שאני אומר לך לכתוב'!". לטענתה, "ידעתי מיד שעשיתי משהו ממש ממש שגויה כשחתמתי על זה".
"באותו הזמן נלחצתי וסיפרתי לעובדת סוציאלית בתחנת המשטרה מה קרה, אבל היא רק אמרה 'אין מה שאת יכולה לעשות עכשיו'", אמרה. באותו הזמן, קבוצת הישראלים שבו לביתם בעוד הצעירה נשארה להיאבק על חפותה. היא הייתה בטוחה כי שופט יראה שה"ווידוי" שלה נכתב תחת לחץ. אולם אז החל משפט בן חצי שנה.
"אני מפחדת כל הזמן"
ביומן שניהלה בכלא כתבה הצעירה: "במהלך היום אני חולמת על שמיכת הפוך שלי בבית, תחושת הקטיפה בין אצבעותיי. יש לי סיוטים בכל לילה, אני חולמת שאני נאנסת שוב. הרופאים רשמו לי תרופות, אני לוקחת אותן בבוקר, בצהריים ולסיום בלילה. בערך חצי שעה או שעה אחרי שאני לוקחת אותן, הן מרדימות הכול. אני מרגישה מפוחדת, אני עדיין מרגישה את המגע שלהם אבל עכשיו אני רוצה לישון - אבל יש לי סיוטים בכל פעם. אני פוחדת באופן תמידי".
"בלילה אני שוכבת ערה, השינה לא תיקח אותי", המשיכה. "אני יכולה לראות את הידיים שלהם תופסות אותי, נוגעות בי. זה גורם לי בחילה".
בת ה-19 איבדה ממשקלה והחלה לסבול מתסמינים של פוסט-טראומה. "ירדתי 15 ק"ג בכלא. הייתי ממש רזה כשהשתחררתי", סיפרה. "הם נתנו לי תרופות, למרות שלא רציתי. רוב האסירים סוממו, זה היה נראה שהם חשבו שזה קל יותר. זה נתן לי חלומות נוראיים והזיות".
היא שוחררה בערבות אחורי כמעט חמישה שבועות. משפחתה נאלצה לגייס 20 אלף אירו כדי להבטיח את חירותה. הצעירה ואמה עברו בין כ-19 דירות Airbnb בקפריסין, עליהן שילמו מכספן הפרטי בעוד המשפט נמשך באיטיות. בסוף, ב-7 בינואר שבה לביתה. עורכי דינה מקווים כעת כי יצליחו לטהר את שמה.