ניחוח של תקופת בחירות: השאלות מאחורי אישור התכנית הרב-שנתית של צה"ל

שר הביטחון אישר את מתווה "תנופה" שגיבש כוכבי, אך טרם התברר כיצד ניתן להכריע בנושא ללא תקציב מדינה. בצה"ל מנסים למקסם את המצב הנוכחי, והרמטכ"ל אף הצליח לצמצם פערים בקרב כוחות היבשה. אל מול הקיפאון הפוליטי, עליו למצוא פתרונות ליישום תכניתו המהפכנית

אתר רשמי

שר הביטחון נפתלי בנט אישר אתמול (ראשון) את התכנית הרב-שנתית "תנופה" שגיבש הרמטכ"ל אביב כוכבי. עם זאת, כבר עולים סימני שאלה סביב המשך התהליך וניחוח של תקופת בחירות שלישית. הכותרות הדרמטיות לא מספקות הסבר כיצד ניתן להכריע על תכנית רב-שנתית ללא תקציב מדינה.

לפני שסיכם רב-אלוף במיל' גדי איזנקוט את כהונתו, הוא העביר לשר הביטחון דאז אביגדור ליברמן את המלצותיו לשימוש בתקציב הסיוע הביטחוני האמריקני בהיקף שעולה על שלושה מיליארד דולרים. כוכבי, שהוגדר אז כרמטכ"ל המיועד אך טרם נכנס לתפקיד, ביקש לדחות את ההכרעה בטענה כי התכנית הרב-שנתית שתכנן תחייב שינויים בתקציב ובמקביל ביקש להאריך את משך כהונתו של איזנקוט בשבועיים, כדי לאפשר לו היערכות נוספת לקראת כניסתו לתפקיד. איזנקוט נענה לבקשה.

למערכת הפוליטית היו תכניות שונות משלו. כוכבי (צילום: דובר צה"ל)

מיומו הראשון של כוכבי כרמטכ"ל נוצר הרושם שהיעדים והאתגרים שהניח לצה"ל ברורים לו ומה שנותר הוא לרתום את המטה הכללי ולעגן אותם בתקציב רב-שנתי. אולם למערכת הפוליטית היו תכניות אחרות ולרמטכ"ל המהפכן ביותר הדבק בשינוי ובניסיון להקדים את המוכנות לעתיד קרה בדיוק ההיפך: שר הביטחון ליברמן התפטר, השיחות על תקציב מדינה נדחו וישראל נגררה לממשלת מעבר ובחירות בסיבוב שני ושלישי.

הרמטכ"ל לא מיהר להרים ידיים וכבר בראשית השנה הראשונה לכהונתו, שהסתיימה לפני כעשרה ימים, קיבל אישורים מתאימים לדחות תקציבים מאימונים ושיפור תשתיות לטובת רכש טילי נ"ט, טיל מטאדור, מקלעים ואמצעי ראיית לילה כדי לצמצם פערים מובהקים בקרב כוחות היבשה המתמרנים. אך מדובר בכסף קטן כשעוסקים בתקציב ביטחון בסך 73 מיליארד שקלים.

עוד בוואלה! NEWS

שנה לכהונת כוכבי: הרמטכ"ל שמנסה להפוך את צה"ל לסטארט-אפ הגדול במדינה

לכתבה המלאה
חותמת גומי או שינוי סדר עדיפות. בנט (צילום: הלל מאיר/TPS)

הזמן חלף וכוכבי ייחל לשינוי פוליטי שיסייע לו להתניע שינויים בצה"ל לא רק במסגרת התכנית הרב-שנתית לארבע השנים הבאות, אלא עד שנת 2030. אולם ממשלת המעבר וחוסר היכולת לאשר תקציב מדינה מנעו זאת ממנו ולכן הוא נאלץ לעבור לתכנית ב'. כדי לממן את הנושאים המרכזיים עליהם המטכ"ל ממליץ נגזר עליו להתאים את מימון השינויים לתקציב הנוכחי שמשמעותו כי מדי חודש יקבל צה"ל את אותו תקציב כמו בשנה שעברה לטווח של כשנה. עד שתיבחר ממשלה חדשה ועד שזאת תכריע על מספר התיקים ותקציב המדינה, שיהיה מאתגר גם ללא קשר לתקציב הביטחון, יזרמו הרבה מים בנהר הירדן. זאת מבלי להזכיר תרחיש סיבוב רביעי של בחירות.

מהר מאוד הבין הרמטכ"ל כי קידום תכניתו המהפכנית ניצב בפני בעיה פוליטית-כלכלית, ולכן רץ להציג את הנושאים המרכזיים ב"תנופה" לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר האופוזיציה בני גנץ, כדי להסיר התנגדות עתידית. הוא הגיע גם לשר האוצר משה כחלון שאישר לו עקרונית תוספת של שני מיליארד שקלים, שלא ברור לאף אחד מהיכן יגיעו מאחר שאין שום החלטה על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. הצגה נוספת ערך בפני שר הביטחון הטרי נפתלי בנט, שלא ברור האם היה חותמת גומי או ששינה את סדרי העדיפויות וערער על היסודות שהציגו בפניו צמרת צה"ל.

"מקסום פוטנציאל"

בצה"ל מגדירים את המצב כ"מקסום" הפוטנציאל של הרגע. גורמים רבים חברו יחד לשנות ולהשפיע על מערכת הביטחון, כשבפועל הקטר שמניע את התכנית צריך דלק שאין לו כרגע מימון ברור. יתרה מזאת, במשרד האוצר רמזו בשנה האחרונה שכדי לקבל תקציב לתכנית הרב-שנתית צריך צה"ל לקצץ, לחתוך בבשר החי ולהראות התייעלות וחיסכון - מושגים שכלכלנים ונערי האוצר אוהבים. בנוסף לכך, כל תכנית אשר תהיה תאושר רק בכפוף לקבינט, שכמעט לא מתכנס בשנה האחרונה, ובפני ועדת חוץ וביטחון שלבטח תשאל שאלות נוקבות ומעוררות מחלוקת בתחום הפוליטי.

כיצד יתוקנו פערי ההצטיידות של כוחות היבשה? (צילום: דובר צה"ל)

אין חולק ואין עוררין על היצירתיות של כוכבי, על הרצון הטוב והמוטיבציה להקדים את האיום על ביטחון ישראל בכמה צעדים ולהטביע חותם בדפי ההיסטוריה. עם זאת, מוקדם מדי למחוא כפיים מאחר שלא ברור מה יהיה אופי הממשלה הבאה, כיצד שר האוצר הבא מתכוון לצמצם את הגירעון בסך 20-30 מיליארד שקלים (בכפוף לתוספות קואליציה בעתיד) ובהתאם כיצד יראה תקציב המדינה.

במקביל עולות שאלות גם על חלוקת הכסף בתוך צה"ל. כיצד צה"ל מתכוון לתקן את פערי ההצטיידות של כוחות היבשה, בדגש על הימ"חים? כיצד תראה חלוקת התקציב בין אמ"ן, חיל האוויר וזרוע היבשה שצוברת כוח וסמכויות? איך בצה"ל מתכוונים להתמודד עם המוטיבציה לשירות? האם בכוונתם לסגור מערכים או להתעצם על רקע הגידול בהיקף המתגייסים בשנים הקרובות? כמו כן, האם יגדילו את מצבת הנגדים בצה"ל ומה בדבר עתיד תנאי השירות של הסרנים ורבי הסרנים שלא ממהרים לחתום שירות לשנים ארוכות, והאם פנסיית הגישור משרתת את שימור אנשי הקבע האיכותיים בכלל?

איזה פרויקטים יבוטלו או יידחו כדי לממש את את התכנית הרב-שנתית "תנופה"? האם שוב האימונים יקוצצו? מדוע מדברים על אתגר העורף הישראלי ולא גם על תקציב רב-שנתי מיוחד לעורף וכיצד הוא ישפר את רמת הביטחון מבלון טרור ועד טיל שיוט? כיצד תשתלב בתקציב הביטחון הכוונה לרכוש את הלייזר המוצק נגד איומים באוויר? בשם השקיפות ומניעת ביקורת ציבורית, נדרש להציג את המענה מעל השולחן. במיוחד כשמדברים על אישור תכנית רב-שנתית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully