שנה לכהונת כוכבי: הרמטכ"ל שמנסה להפוך את צה"ל לסטארט-אפ הגדול במדינה

(בווידיאו: הרמטכ"ל אביב כוכבי מתייחס לחקירה באג, דצמבר)

אל תאפשרו לענני האבק במזרח התיכון להסתיר את המציאות. לא הסיכול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא בזמן שישן במיטתו בעזה היו נקודת מפנה, לא תהליך ההסדרה הזוחל עם חמאס ובטח לא הפרסומים הזרים על אודות תקיפה מסתורית בלב רובע הדאחייה בביירות שהיממה את חיזבאללה - ארגון שהתעצם דרמטית מתחת לאף של ממשלות ישראל. כך גם התקיפות האינטנסיביות בבסיס T-4 הסורי נגד מטרות איראניות שמייצרות תחושה של מאמץ לרוקן ים עם כפית.

תהליך ההשתנות שעובר צה"ל כסטארט-אפ הגדול ביותר במדינה, והמהפכה הדיגיטלית המבצעית היא גולת הכותרת של השנה הראשונה בכהונת הרמטכ"ל אביב כוכבי. היסודות הראשונים למהפכה הונחו למרות שטרם התקבל תקציב מלא ורצוף לתכנית הרב שנתית תנופה והמערכת הפוליטית מקרטעת.

בתאריך ה-23 בינואר יילחץ ראש אגף התקשוב אלוף ליאור כרמלי על כפתור ההפעלה וישיק את מערכת "מעגל האש". לא הרחק ממנו, בקומה ה-14 בבניין המטכ"ל יביט כוכבי במסך המחשב עליו כתוב "סודי ביותר", יחייך בהנאה, יישען לאחור בכיסא במשרדו רחב הידיים בתחושה של סיפוק, כשמאחוריו תמונה של אלכסנדר זייד, ממקימי כוח המגן העברי בישראל. תמונה שמזכירה לבאי המשרד, שלמרות הקדמה הטכנולוגית לא שוכחים את מקורות ה-DNA עליו מבוסס צה"ל.

מעגל האש היא מערכת רשתית מבצעית שמטרתה לחבר את כלל הזרועות, הפיקודים, החילות והיחידות תחת שפה אחת. היא תכלול תכנית אש, המפרטת אילו יעדים לתקוף במדויק, מודיעין זמין בכל הרמות, מהו ההישג הנדרש וקריטריונים לעמידה בהישג. לא עוד ירי חסר פרופורציה והיגיון. באמצעות המערכת, המידע יהיה משוקף לכל הרמות ממפקד פלוגה בגבעתי ועד הרמטכ"ל. למשל חטיבה, גדוד או טייסת שיידרשו לפעול מול חמאס או חיזבאללה, יקבלו משימה מפורטת לפני פרוץ המלחמה: את מה לתקוף כדי לעמוד בהישג.

במהלך הקרב הם יזינו את התקיפות במערכת וכשיעמדו במשימה המורכבת, תאותת המערכת שהיעד הושג. רק אז הם יקבלו את המשימה הבאה. מדובר במערכת מדויקת ויעילה שתחסוך לצה"ל ימי קרב רבים, בניגוד למלחמת לבנון השנייה שדשדשה יותר משלושים יום או מבצע "צוק איתן" שנמשך באופן שערורייתי יותר מחמישים יום.

אך לכל מטבע יש שני צדדים. בשלב הזה בצה"ל עוטפים את התהליך במושגים מפוצצים שלא ברורים לכל כמו רב-ממדיות וטרנספורמציה דיגיטלית, מושגים שגורמים לרתיעה בצה"ל. גם לא חסרים אלופים ומפקדי חילות פסימיים וגוררי רגליים שחוששים ממערכות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית שלוקחות אחריות מהלוחם ומהמפקד. יש קצינים בכירים שטוענים שראשו המבריק של כוכבי נמצא בחלל ויש לוודא תמיד שרגליו מחוברות לקרקע. לכן, כפי שנכתב בספר "נקודת מפנה" מאת מלקולם גלדוול, נדרש במסגרת השינוי להסביר לאורך ולרוחב את הצורך וחשיבות התהליך.

יאמר לזכותו של כוכבי שהוא ער לביקורת ומודע לבירוקרטיה הצבאית שמחסלת רעיונות מהפכניים, ולשם כך החליט על הקמת שני גופים שצמרת הצבא לא בהכרח מכירה לעומק, או לפחות לא יודעת מה מטרתם. הגוף הראשון היא חטיבת שילוח בפיקודו של תא"ל ערן ניב. דמות מבריקה ויצירתית בפני עצמה. תכליתה של חטיבה זו לעצב ולגבש שיטות לחימה רב-זרועיות חדשות, בניית ארכיטקטורה מבצעית וקידום חדשנות צבאית כדי להאיץ את קצב השינוי שכוכבי רוצה מצה"ל. עוד נדרש תא"ל ניב להתאים את השיטות לאיומים העתידיים על ישראל, כולל מבט של עשור קדימה. כאלה שלא כולם מדברים עליהם בתחום הסייבר וגם בטווחים גיאוגרפיים רחוקים.

המהלך השני שנועד להבטיח את המהפכה שמעוררת את כלל חברות ההיי-טק הגדולות במשק, היא בניית מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. שוב שם מפוצץ למדי ולא ברור לכולם, בראשה עומד תא"ל זיו אבטליון. המנהלת אחראית על הובלת התהליך הדיגיטלי ומיצוי המידע בכל המרחב הצה"לי. מטרתה להפיל חומות. שלא תהיה פיסת מודיעין קריטית וחשובה שאמ"ן או גופים אחרים ישמרו לעצמם, בזמן שבקצה נדרש חלקיק קטן כדי להשלים את הפאזל, על מנת לנצח את האויב.

השילוב בין מערכת "מעגל האש", מנהלת האש ומנהלת המטרות שאותן הקים כוכבי במטרה לדייק את הקרב בכל הרמות, במשותף לחטיבות המרחביות הדיגיטליות מבוססות רשת ביהודה ושומרון, יעשה את ההבדל בין העשור האחרון לעשור הבא בשגרה וחירום.

המערכת מחייבת את המפקדים בכל הרמות לדייק בדיווחים מהקרב, כדי לקבוע אם עמדו בהישג המבצעי הנדרש. אם הטיל פגע באנטנה הנבחרת, נשאלת השאלה האם האנטנה הושמדה או רק ניזוקה. האם השטח אליו תמרן הגדוד נכבש כולו או חלקית? כמה באמת לוחמים מכוח מובחר של האויב הצליחו להרוג? אם לא יהיו דיווחי אמת כל התהליך ברשת המבצעית לא יעבוד והמאמץ הטכנולוגי יהיה חסר חשיבות. פרשת הדיווח באגף כוח האדם על היקף גיוסי חרדים לצה"ל מטילה צל כבד על היכולת של הצבא לדייק בנתונים. במיוחד שמערכות ממוחשבות מאפשרות שקיפות, חקר נתונים ושליטה מלאה של המטה הכללי בקצה החוד המבצעי. אם המערכת היחידות לא ידייקו, המלחמה תתארך והמחיר יבוא לידי ביטוי בהרס עצום, הרוגים ופצועים בצד הישראלי.

המערכות השונות בשני העשורים האחרונים התארכו באופן חסר פרופורציה כתוצאה מהטלת חימושים יקרים מאוד ללא היגיון במטרה לחפש אחר מרכזי כובד של האויב. מעין ניסוי וטעייה. במקום לדייק מלכתחילה למקומות שישתקו אותו במקומות הקריטיים. זה יהיה אתגר משמעותי של כוכבי עד תום כהונתו, לשפר את התרבות הצבאית, לסדר את המרחב הצה"לי המבצעי והארגוני שיהיו נכונים להשתנות ולהשתפר בעידן מבוסס רשת.

כוכבי הקים מעל כל התהליכים צוות היגוי בראשותו ובשיתוף סגן הרמטכ"ל אלוף איל זמיר, ראש אגף המבצעים אלוף אהרון חליוה וראש אגף התכנון אלוף אמיר אבולעפיה כדי לבחון מדי שבוע את תהליך ההתקדמות. כיאה לתהליכים שמתוארים בספר המומלץ על ידי אביב כוכבי: SEARCH OF EXCELLENCE מאת טום פיטרס רוברט ה. ווטרמן ג'י.אר שעוסק בשאלה מה הופך ארגונים לאפקטיביים. הרבה לפני השאלה אם בשנים הקרובות יהיה תקציב לתוכנית רב-שנתית או שהמטכ"ל יידרש לבטל פרויקטים ולדחות חלק מהם כדי לממן את השינוי.

אך לא כל האתגרים של כוכבי היו בשדה בשנה החולפת בשדה הקרב. אחד המוקשים הגדולים שהניחו הפוליטיקאים בשנה האחרונה לפתחו היו סוגיות צבא חברה שמסיבה לא ברורה הצטמצמו לשני נושאים: לוחמות וחרדים. כוכבי בצל התהליך הפוליטי המורכב בישראל חמק מהן בעור שיניו באלגנטיות. לא התנגש בהן חזיתית. כנראה לקח מכהונתו של גדי איזנקוט שנלחם בטפסי הפטור של חיילים מגילוח זקנים, ניהל את הוויכוחים בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך, פתח את שאלת הממלכתיות ושילם מחיר תדמיתי קשה ללא קשר לפרשת אלאור אזריה. גם הפוליטיקאים לא חסו עליו.

כוכבי קבע כבר ביומו הראשון בתפקיד שצה"ל הוא מרכז מאחד כמעט את כל חלקי העם. "מרכז אינטגרציה לאומי". צה"ל מאחד לשיטתו ולא מתיך כפי שהוגדר בעבר. אמירה אסטרטגית משנה כללים וחשיבה. יהיה מעניין אם יעצור את מעבר אמ"ן דרומה או ישאיר את בסיסי אמ"ן בכהונתו במקומות היוקרתיים של גוש דן.

כוכבי גם לא מצפה מכולם לאותו דבר וחושב שיש לאפשר לכל אדם באשר הוא לשמור על זהותו. שכל אחד ירגיש בבית למרות היותו לובש מדים. למרות הגישה הפרגמטית תופעת הכיפה השקופה שקיימת גם היום מבהירה כי שהמצב לא בהכרח מתקיים בצבא ולא מעט מפקדים שעולים בסולם הדרגות מעדיפים להסתובב עם כובע או להימנע מחבישת כיפה למרות היותם מקפידים על אורח חיים דתי. כוכבי החל לדרוש מהמפקדים באכ"א בפרט ובצבא בכלל להעצים את העיסוק ביושרה, גאוות היחידה, ההזדהות והמשמעות עם השירות הצבאי. גם במיצוי הפוטנציאל של הנוער הישראלי. סוגיה שלא בהכרח באה בהלימה עם התהליך המורכב של המשל"ב (מועמד לשירות ביטחון) והקשב של מוקד בסיס הקליטה והמיון (מיטב) לבעיות השונות של הנוער והוריהם.

בעניין השקיפות ואיכות התחקירים בצה"ל עסק כוכבי חובש הכומתה האדומה באופן ישיר. לא הקל ראש בתחקיר באירוע בנחל חילזון במהלכו נהרג לוחם גדוד הסיור של חטיבת הצנחנים ובהתאמה גם הטיל עונשים הכבדים. גם לא באירועים השונים באוגדת עזה ובאוגדה 91 שם קיים חניכה קרובה בתחומים שונים. כוכבי הנחה לקיים שולחנות עגולים באוגדות ללמד על לקחים, להקציב 25% מזמן האימונים למפקדים ולקיים תחקירי עומק תחת הנחיות חדשות ובקרה של חטיבת התורה וההדרכה. לפי תחקירים בפיקוד הצפון בחודש האחרון עוד נכונו לו אתגרים בתהליך ההטמעה של איכות התחקירים. לעומת זאת בתחום הבטיחות לא ירד הרמטכ"ל לעומקים הרצויים. למשל סגן הרמטכ"ל כמפקד פיקוד הדרום פרויקט בטיחות ייחודי אותו העצים האלוף הרצי הלוי אך לא נרשמה מגמה דומה בפיקודים וחילות אחרים.

בתחום פיקוד העורף עדיין לא קיפל הרמטכ"ל שרוולים. בכנס האחרון בו השתתף הרמטכ"ל במרכז הבינתחומי בהרצליה לזכרו של רא"ל אמנון ליפקין שחק התאמץ לתאם ציפיות עם הציבור בכל מה שקשור למראות המלחמה הבאה, המחיר הכבד והנזקים. נכון יהיה להעמיק בשנה הקרובה בראייה מטכ"לית את ההתכתבות עם הציבור על מה שבאמת יקרה כשיפלו ברחבי ישראל ביממה אחת יותר מאלף רקטות ואולי יותר. ראינו מה קרה כששוגרו רקטות בודדות לעבר תל אביב. נדרש גם תיאום ציפיות לגבי המחיר שצה"ל יישלם בחזית ובעומק שטח האויב. חייבים לצמצם עד כמה שניתן את רף הציפיות של הציבור מצה"ל בשגרה ובדגש על מלחמה ממספר חזיתות. יאמר לזכותו של מפקד פיקוד העורף האלוף תמיר ידעי כי פעילות ייחודית של הסברה, קורסים לרשויות, והשינויים הטכנולוגיים שהוביל במסגרת 'חמ"ל אגמים' מבוסס בינה מלכותית למרות הקושי התקציבי מסייעים לצמצם את הפערים בין הציבור לצבא.

על האתגר המדיני-פוליטי דיבר הרמטכ"ל באותו כנס והדגיש כי בראייתו צה"ל הוא חלק מהתהליך האסטרטגי-מדיני ולא בהכרח רק שותף לתהליך האסטרטגי אופרטיבי. רא"ל כוכבי בשונה מרמטכ"ל אחרים לא אומר לדרג המדיני את המשפט : "תגידו לי מה אתם רוצים ואני אומר לכם איך" אלא מתעקש להיות שותף בשלב תכנון החל מה"מה?" ובטח ב"איך?".

בשנה החולפת הוכיח כוכבי כי למרות הלחצים הפוליטיים מכל הקשת וההתנגשויות בין גושי הימין, המרכז והשמאל כולל הביקורת בזירה הבינלאומית שעומדת בפתח, כי הוא הצליח להעמיד איזונים כשגורמים מדיניים התלהמו מול המצלמות וברשת. כוכבי התנהל במשך שנה ללא שר ביטחון במשרה במלאה, אך בכפיפות ישירה לראש ממשלה שהקשב שלו מוגבל מאוד ולא רק בגלל סוגיות פוליטיות-מדיניות אלא בעיקר משפטיות. לאחרונה עם מינוי שר ביטחון טרי וחסר ניסיון בלשון המעטה הוא נדרש להתנהל כמבוגר אחראי, מאזן ודוחה פרובוקציות. האתגר עוד לפניו במיוחד התקופה הקרבה לקראת ההצבעה בקלפי במסגרת הסיבוב השלישי. שלא לדבר על האפשרות אם חלילה יהיה כאן סיבוב נוסף.

בחינה של הפעילות המבצעית במהלך השנה הראשונה הוכיחה כי כוכבי נוקט יוזמה, אמיץ ומבין היטב את ההקשר הרחב של כל כלל הפעולות בעגלים הקרובים והרחוקים. לפחות לפי פרסומים זרים לא חשש לבצע תקיפות נרחבות וממוקדות בעומק השטח הסורי חרף המתח עם רוסיה ואיראן. יוחסו לצה"ל תקיפות גם בעיראק חרף המתח מול ארצות הברית ואף ברובע דאחיה בלבנון, כולל ניהול מבצע "חגורה שחורה" בעזה שהיה סוג של "משנה משחק".

כל אלו ללא הידרדרות להסלמה רחבה או מלחמה. אך במזרח התיכון כמו במזרח התיכון כל הרתעה דורשת תחזוקה והרוב נזיל לכן אסור להתבשם ממבצע מוצלח כזה או אחר שמייחסים לישראל בזירות השונות. חיבור אויבי ישראל לדת ואידאולוגיה קיצונית מייצרים טונות של נחישות, מוטיבציה, טרור ואיומים חדשים. כמו מוקדי חיכוך שלא שמענו עליהם בהערכת המצב השנתית של אמ"ן: טורקיה, קפריסין, יוון, לוב, מצרים המתעצמת מאוד בים ובאוויר, ציריים ימיים מתעוררים ומעגלים אחרים עליהם לא הרחיב אגף המודיעין לציבור במסגרת הפרסומים לציבור כולל כניסת מעצמות משפיעות לאזור.

תחום נוסף שנותר בפער הוא הטיפול במשרתי הקבע כוכבי הניח אותם במרכז העשייה אך לא הספיק לממש תכניות רחבות. ספק בגלל סדר עדיפויות ספק בגלל בעיות פוליטיות ותקציב לתוכנית ברב-שנתית בזמן שהמשק נהנה מ-3.4% אבטלה יש הצעות קורצות בשוק האזרחי ובהתאמה גם קיימת בריחת מוחות מצה"ל. דור ה-'מה יוצא לי מזה?' שלוטש עיניים למשרות חמות באזרחות הוא כותרת לבעיות כוח אדם מורכבות. סקרי מוטיבציה בקרב דרגות הסרן והרב-סרן לא מעודדים בלשון המעטה. רעיון ה'אפטר' בשבוע למפקדים כהוראת רמטכ"ל והימנעות מקיום ראיונות בימי שישי הם רק התחלה נחמדה. נדרשים צעדים ממשיים.