הרמטכ"ל אביב כוכבי קיווה לשינוי של הרגע האחרון בתמהיל הפוליטי במדינת ישראל, שיביא להרכבת ממשלה ובכך לאישור תקציב המדינה. אך ההחלטה על סיבוב נוסף של בחירות טרפה את הכול וכעת בצה"ל נערכים לתקופה מתוחה ביותר.
שנת 2020 עדיין נכללת תחת תכנית "גדעון", התכנית הרב שנתית להתייעלות הצבא, עליה סיכמו שר הביטחון לשעבר משה יעלון ושר האוצר משה כחלון - ומאז לא נחתם הסכם חדש בשל הנסיבות הפוליטיות בישראל. הסיכוי לשינוי עמדות בנושא התקציב ואישור מתווה בשבועיים שנותרו לשנת 2019 שואף לאפס, ולאור המצב נכנס משרד הביטחון ובתוכו צה"ל לשנה שבה אין תקציב ממשלתי מאושר.
בשל כך, המדינה עוברת לתקציב תואם את שנת 2019, צמוד למדד, שסכומו מוערך בכ-403 מיליארד שקלים. זאת חרף התכנון במשרד האוצר לתקציב בסך 420 מיליארד שקלים ולכן למעשה קיים פער של כעשרים מיליארד שקלים בתקציב המדינה. לא רק במערכת הביטחון יש מי שנפגע מהמצב, ומומחים מעריכים כי שנת 2020 תהיה מאתגרת לכלל משרדי הממשלה, כשפרויקטים עתירי משאבים לא יצאו לפועל.
אל תפספס
לאור המצב, במשרד האוצר מצפים ממשרד הביטחון וצה"ל לקבוע סדרי עדיפויות בתוך התקציב הקיים (תואם 2019) ולהותיר סכום למטרת התעצמות על ידי מהלכים כמו קיצוץ בסעיף "הגדלות רמטכ"ל" (הכולל תקציב גמלאים), מיסוי כל כלי רכב צמודים למשרתי קבע בהם משפטנים, כלכלנים, רופאים צהליים ועוד.
בעקבות אי הבהירות בשנת 2019, ולקראת 2020, הוחלט לעכב הצטיידות בפרויקטים כגון התותח החדש לזרוע היבשה, נגמ"שי האיתן, נמר, לוויין ועוד. כמו כן, במסגרת סדרי העדיפויות שעורכים בצה"ל נוכח המצב, כדי להביא לאישור עסקת רכש דחופה של טילי נ"ט בעלות של מאות מילוני שקלים, עיכב הרמטכ"ל כוכבי שיפוץ בבסיס אימונים חטיבתי ועסקאות נוספות.
כתוצאה מהמצב, במשרד הביטחון יתקשו מאוד לחתום על עסקאות רכש גדולות. העומדים בראשו, המעוניינים להוציא לפועל עסקאות רכש של מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקי תובלה כבדים ורכש טילים מדויקים, יידרש מעתה באופן חריג להציג את דרישות משרד הביטחון לא רק בפני האוצר, אלא גם בפני משרד המשפטים. זאת כדי שהיועצים המשפטיים יוכלו לשקול אם לאשר את העסקה תחת ממשלת מעבר שתכבול את ידי הממשלה הנבחרת בתום הסיבוב השלישי.
בתוך כך, בעקבות נחיתת החירום שביצע בחודש שעבר מסוק מסוג יסעור, שהביאה לקרקוע מערך מסוקי התובלה הכבדים על ידי מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין, ועל פי הערכות ליזום עסקת רכישה למסוק חדש, בצה"ל עולה חשש שההחלטה לרכש תתעכב בעקבות המצב הפוליטי.
חשוב לציין, כי גם עסקאות רכישת מטוסים הנכללות בתקציב הסיוע של ארצות הברית, המתבצעות בדולרים, לרוב גוררות אחריהן תוספת כסף בשקלים מאחר והמערכות המוטמעות בהם הן תוצרת ישראל.
במשרד האוצר משדרים לעת עתה מסרים מרגיעים למשרד הביטחון במטרה למצוא את שביל הזהב, על מנת למזער את הפגיעה בביטחון. עם זאת, בשלב זה אין כל כוונה לפצות את צה"ל על עלות חימושים במסגרת המערכה שבין המלחמות או סבבי הלחימה בשנה החולפת, מאחר ולטענת גורמים רשמיים הם מעוגנים בהסכם יעלון-כחלון למעט מקרים בהם מתרחשים אירועים חריגים כמו מבצע צוק איתן שנמשך 51 יום.
כמו כן, בשנת 2020 אמור משרד האוצר להעניק תוספת של 375 מיליון שקלים במסגרת ההסכם בין יעלון לכחלון, אך הדבר מתקזז עם הקיצוץ בכלל משרדי הממשלה. לכן, לפי הערכות גורמי ביטחון, אם עד יולי 2020 לא יאושר תקציב המדינה, ובכפוף לכךגם תכנית רב שנתית לצה"ל - עשוי המטכ"ל להורות על קיצוץ חד באימונים, בימי המילואים, וכן על פגיעה ישירה בהתעצמות.
נכון לחודש האחרון, הרמטכ"ל כוכבי נאלץ לדחות את כלל התכניות המשמעותיות שלו במסגרת התכנית הרב שנתית "תנופה" בכפוף למפת האיומים על ישראל, ובכך לקיים רק את התשתית לתכנית הכוללת הקמת מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית, יחידה רב ממדית, מנהלת מטרות מטכ"לית, אימונים מדמי מציאות בקרב ועוד.