לא רק בזכות הגשמים: "הסוד הגלוי" שמסייע לעליית מפלס הכנרת

לא רק כמויות הגשם הניכרות שירדו העונה אחראיות לעליית מפלס מי הכנרת לרמה הנוכחית ולהכנות לפתיחת סכר דגניה. האמת המלאה מאחורי התופעה הברוכה של האגם המתמלא היא גם העובדה ששאיבת המים מהכנרת נפסקה כמעט לגמרי בשנים האחרונות. מעט מאוד מים נשאבים לצריכה מקומית, למשל ליד קיבוץ עין גב.

סוד גלוי הוא שלא מי גשמים, אלא מתקני התפלה מספקים היום את מירב מי השתייה בישראל, מי קולחין מושבים להשקיה בחקלאות, ומי גשמים נתפסים באגמים עונתיים ומוחדרים אל תת-הקרקע. גם הצריכה מושכלת ומתוחכמת יותר, במיוחד בחקלאות, שם ישראל מובילה עולמית. ניהול משק המים בכללו הפך ליעיל הרבה יותר מבעבר. כך זכתה ארץ מדברית כישראל לעצמאות מגחמותיו ותזזיותו של הטבע.

רק לפני 18 שנה, ביוני 2001, הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא משק המים לנוכח תחושת משבר הולך וגובר, בעקבות שלוש שנים שחונות וחששות שלפני תום הקיץ עלול להיווצר במדינה מחסור במי שתייה. יו"ר הוועדה, ח"כ לשעבר דוד מגן, דיווח עם סיום עבודת הוועדה כי פעילות ועדת החקירה גרמה ביודעין או שלא ביודעין להאצת קצב עבודת הממשלה בכל הקשור לנקיטת צעדי חירום נוכח המשבר, ונמצא פתרון.

"אנחנו לא צריכים לדאוג יותר ממחסור במי שתיה - נקודה", אמרה לוואלה! NEWS פרופ' נורית קליאוט מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, מומחית בתחום המים. ראשי משק המים אומרים את זה בלחש, אם בכלל. זה כמעט סוד מדינה ויש שאומרים שיש לכך סיבה. "זה מידע ידוע, אבל לא רוצים לומר את זה בקול רם, כדי שחס וחלילה לא יתקבלו מהפלסטינים וירדן בקשות למים האלה, באופן ישיר או דרך גורמים בינלאומיים", טוענת פרופ' קליאוט.

אלה חששות מפני רעיון "המזרח התיכון החדש" כבחזונו של שמעון פרס, שבספרו בשם הזה קבע כי "המים במזרח התיכון אינם שייכים למדינה מסוימת, אלא לכל האזור".

"הפלסטינים, אם נרצה או לא, הם שותפים לאקוויפר ההר", מזכירה פרופ' נורית קליאו. "ישראל מפקחת על כמה מים שואבת הרשות הפלסטינית. יש החוששים שאם נתחיל בקול רם להגיד שאין לנו בעיה של מי שתייה, ושאנחנו יודעים לייצר את כל מה שאנחנו צריכים אז הם יבואו בדרישות", הוסיפה. "צריך לזכור שלפלסטינים, ועוד יותר לירדן, יש בעיית מים קשה. בירדן בחלק מהשנה אין בשעות מסוימות מים בברזים". לדבריה של פרופ' קליאו, "גם מטעמים אגואיסטיים לחלוטין כדאי לנו לסייע למלך לספק מים, אחרת אוי ואבוי מה ייקרה לשלטון שלו. הפוליטיקה והדיפלומטיה של מים של גז, מים ונפט שלובות וקשורות".

מנכ"ל "מקורות" אלי כהן הודה כי "משק המים עובר שינוי משמעותי, ומקורות משקיעה מאמצים רבים כדי לתת פתרונות לניהול יעיל של משק המים". הוא אמר לוואלה! NEWS כי "בתקופות רוויות וגם בתקופת הבצורת שפקדה את ישראל אנו פועלים בנחישות. מקורות, כתמיד, ערוכה לאתגרים ותמשיך למלא את מחויבותה הלאומית במקצועיות, באחריות וביעילות".

לפי כל התחזיות, ישראל מתחממת ומתייבשת. אבל גם בשנה ברוכת גשמים כמו השנה, העלולה להתברר כיוצאת מן הכלל, המספרים בשטח מוכיחים באמת את היעילות המדוברת של מקורות, של רשות המים ושל עוסקים אחרים בתחום. בין היתר, עוסקים במקורות וברשות המים בתפיסת מי הגשמים, כך שלא מתאפשר להם לזרום לים ככה סתם. כך למשל, כבר בתום מערכת הגשם הגדולה של דצמבר יכולה הייתה "מקורות" להכריז כי תפסה 18.1 מיליון מטר קוב, כ-82% מכמות הגשמים שנתפסה בכל עונת הגשמים אשתקד.

סמנכ"ל תפעול ואחזקה ב"מקורות", דני סופר, אמר כי מקורות פועלת כל הזמן להגדלת מצאי המים ולצורך כך מפעילה כבר 12 מפעלים לתפיסת מי שיטפונות ברחבי הארץ לצורכי שתייה וחקלאות. מי השיטפונות הנתפסים לשימוש ביתי עוברים סינון טבעי בקרקע, מסייעים בשיקום המאגר הטבעי ואף משולבים במערכת אספקת המים הארצית. במקורות מציינים כי מי השיטפונות המיועדים לחקלאות הם באיכות גבוהה.

בתקופה המקבילה אשתקד, במאגר "שקמה" למי שתייה בדרום הארץ, לא נתפסו מי שיטפונות כלל עקב מיעוט הגשמים. השנה נתפסו בו עד כה כבר למעלה מ-6 מיליון מטר קוב של מי שיטפונות המיועדים לשימוש ביתי ולחקלאות. לאחר בדיקת מעבדה שמצאה כי איכותם עומדת בתקנים, הועברו מי השיטפונות להחדרה לאקוויפר לצורכי סינון טבעי. בחברה אומרים כי בהמשך יופקו המים מקידוחים מקומיים, בהתאם לצרכים ולהנחיות.

בצפון הארץ, במאגר כפר ברוך נתפסו כ-4 מיליון מטר קוב מי שיטפונות למילוי מאגרי מפעל תשלובת הקישון. מדובר בכמות הגדולה פי 1.5 מ-2.7 מיליון מטר קוב מי שיטפונות שנתפסו בתקופה המקבילה אשתקד. במפעל נחלי מנשה, האוסף מי שיטפונות מהנחלים תנינים, עדה, ברקן ומשמרות, נקלטו במערכת הגשם האחרונה כ-5.4 מיליון מטר קוב מי שיטפונות.

למקורות שני סוגי מפעלים לתפיסת מי שיטפונות ברחבי הארץ, המיועדים הן לצריכה ביתית והן לחקלאות. המים הנתפסים במפעלים המיועדים לצורכי שתייה מועברים לבדיקות מעבדה. לאחר שנמצאו מתאימים, הם מוחדרים לתת-הקרקע לסינון טבעי ובהמשך נשאבים, באמצעות קידוחים, ומסופקים לצריכה ביתית באמצעות מערכת המים הארצית. מפעלים אלה כוללים תעלות בטון, קווי מים, תעלה חפורה, סכרים, מאגר שיקוע ושדות חלחול. החדרת מי השיטפונות אל האקוויפר מעשירה את כמותם ואת איכותם של מי התהום. החלחול דרך שכבות הקרקע מקביל לתהליך סינון וטיהור. "החזרת המים מאד חשובה", הסבירה פרופסור קליאוט. "האקוויפר הזה מאד מלוכלך כי לפני שהקפידו עם המפעלים באזור שלו על פני הקרקע, הם הספיקו לזהם אותו מאד".

המאגרים לתפיסת מי שיטפונות לצורכי חקלאות ממוקמים בצפון ובדרום הארץ. מי השיטפונות נמהלים עם מי הקולחים ומקטינים את רמת המליחות. בנוסף, מים אלה זולים יותר ובעלי כדאיות כלכלית לחקלאים.
אבל פריצת הדרך הגדולה בישראל הינה התפלת מי הים. השבוע יצא לדרך המכרז להקמת מתקן התפלה חדש בגליל המערבי. זאת, כשוועדת המכרזים הבין משרדית להתפלת מי ים, המורכבת מנציגי משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות המים, פרסמה את מסמכי המיון המוקדם במכרז פומבי להקמה ותפעול של מתקן התפלה. הוועדה מנוהלת על ידי איציק מרמלשטיין, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי במשרד האוצר. לאחר הקמת המתקן, שבעת מתקני ההתפלה בארץ צפויים לספק כמות השווה ליותר מ-85% מסך הצריכה הביתית והעירונית של מים שפירים במשק בשנה ואולי אף יותר. פרופ' קליאוט סבורה שהשיעור עשוי אף להגיע ל-95%.

המכרז פורסם בהמשך להחלטת ממשלה מחודש יוני 2018, שאישרה תכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת הבצורת הרצופה שפקדה את משק המים בשנים 2013-2018. אחד הצעדים עליהם הוחלט, הוא הגדלת כמויות המים המותפלים וקידום תכנית לחיבור האזורים המנותקים, ובכלל זה הגליל המערבי, למערכת הארצית. זאת לשם הגברת אמינות אספקת מי שתייה לתושבים, כמו גם מים לחקלאות, טבע ותיירות באזור.

החשב הכללי, רוני חזקיהו, שדיווח על אישור התכנית הסטטוטורית להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי לאחר כעשור שבו פועלת המדינה לאישור התכנית, הבטיח כי יימשך עוד יישום להחלטת הממשלה להקמת מתקני ההתפלה, והפרויקט יתווסף לשורה ארוכה של פרויקטים תשתיתיים המקודמים בימים אלו במסגרת תכנית "תשתיות 2030". מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי הדגיש כי הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי הוא "חלק מיישום התוכנית האסטרטגית להתמודדות עם תקופות בצורת עתידיות", והוסיף כי הדבר "יאפשר למשק להיערך בצורה ראויה לעלייה בביקושים ולפחיתה אפשרית בגשמים בעתיד, מה שמהווה בשורה חשובה לציבור בישראל".

הניהול היעיל יותר של משק המים יאפשר יותר ויותר גם הזרמת מים בכיוון ההפוך - ממרכז הארץ אל הכנרת. מנהל רשות המים, גיורא שחם, ציין כי מתקן ההתפלה החדש יספק מים לאזור הסובל ממחסור חמור שבשל שינויי האקלים רק ילך ויגבר, ובמידת הצורך יוכל לתגבר גם את הכנרת.