מנכ"ל רשות המים, גיורא שחם, אמר היום (שלישי) כי בשלושים השנים הבאות צפויה כמות המשקעים לרדת בכחמישית. "על אף שהשנה האחרונה הייתה שנה גשומה מאד, לא ניתן לראות בה שנת מפנה משום שכל האזור במצב של התייבשות", אמר.
"יש תחזיות אקלימיות שלא מבשרות טוב. על פי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים הנוכחית תפחת ב-30 השנים הקרובות בכ-20%", אמר שחם. "מבחינה הידרולוגית מדובר על הפחתה גדולה יותר משום שעוצמות הגשם והמרווחים בין אירוע גשם אחד לשני אינם מאפשרים יצירת תנאים לחלחול המים למאגרי מי התהום וליצירת נגר בנחלים הזורמים לכינרת. ראינו זאת באופן ברור בתקופת הבצורת האחרונה".
שחם אמר את הדברים בכנס כנרת אדם וסביבה שערך איגוד ערים כנרת לזכרו של שלמק'ה בהלול שעבד שנים ארוכות במנהלת הכנרת וכונה "איש הכנרת". בדבריו הוא דן באתגרי המים האזוריים, ובדרך שהוא מקדם לפתרונם.
לקריאה נוספת:
מפלס הכנרת עלה ב-2.5 מטרים מתחילת החורף: האי כמעט נעלם
כשהתיירות והחקלאות ייעלמו: תרחיש האימים של ישראל המתייבשת
מה עם המים? מומחים מזהירים מהפיכת הירדן לנחל אכזב: "דרוש שינוי מהותי"
"עלינו להסתכל קדימה ולהיערך למצב שמוצג על דעת מומחי אקלים. אירוע הבצורת האחרונה שחווינו יכול לקרות עוד מספר פעמים בעשורים הקרובים. עקב הגידול העצום באוכלוסייה באזור והעלייה בביקוש למים הנובעת מכך, תופעת הבצורת הממושכת שחווינו עד כה תהיה חמורה בהרבה - אם לא נערך אליה מבעוד זמן. דאגה ותחזיות שחורות אינן תכנית עבודה. לאור המצב הזה אני פועל במלוא הקצב כדי לחזק את נושא המים במרחב 'השידרה המזרחית' של ישראל, שמתחילה במורדות החרמון ומשתרעת לאורך כל בקע הירדן - בואכה ים המלח. יש לישראל בעיית 'מותניים צרות' ודרוש לה חיזוק משמעותי בחלק המזרחי שלה, שיכולת קיומו ושגשוגו תלויים אך ורק במים. זו לא אמירה פוליטית אלא מקצועית", אמר.
"החזון יביא רווחה למרחב כולו"
שחם הצביע על הצורך החיוני של ישראל בכמויות מים גדולות, וציין כמה סיבות לכך: הצורך בכנרת מלאה כמלאי למקרה של מצב חירום, אסון טבע או מלחמה; סיוע לירדן השכנה, הסובלת ממצוקת מים חריפה; תגבור משמעותי לחקלאות הישראלית והפלסטינית בבקעת הירדן, עקב הגדילה של שטחי מטעי התמרים באזור; וכן תגבור הזרם בנהר הירדן "שיש לו חשיבות אקולוגית, היסטורית ובמיוחד דתית למיליארדי אנשים בעולם כולו", כפי שאמר שחם. על כן, לדבריו, הוא מקדם את הזרמתן של כמויות מים גדולות מהמערכת הארצית של ישראל אל הכנרת.
"באופן ציורי אפשר להגיד שהופכים את כיוון זרימת המים במוביל הארצי. אם באופן היסטורי המוביל הארצי הוקם כדי להזרים מי כנרת מהצפון דרומה עד הנגב, אנו משנים ופותחים דף חדש בהיסטוריית המים של האזור: מים מותפלים ומי קידוחים יוזרמו ממערב המדינה מזרחה אל הכינרת ומפלסי המים בה ישמרו בדרך כלל בגובה גבוה בהרבה ממה שהיא ידעה בשני העשורים האחרונים. עבודות הנחת קו המים ממאגר אשכול כבר החלו והמים יתחילו לזרום בו אל הכינרת, דרך נחל צלמון, בתוך 3-4 שנים", אמר שחם.
"בשנת 2050 יחיו במרחב של ישראל בין הירדן לים מעל 20 מיליון נפש ובממלכת ירדן עוד כ-20 מיליון נפש. אסור להתעלם מנתונים דרמטיים אלו וחובתינו להיערך אליהם. יש לנו את היכולות התכנוניות והכלכליות להיערך ולבצע את הפתרון לתנאים שיביא לנו העתיד. לשכנים שלנו, הפלסטינים והירדנים, כנראה לא יהיו היכולות האלו ולכן אנחנו מחויבים לגייס את הקהילה הבינלאומית לפרויקט האסטרטגי הזה", הוא הוסיף. לדבריו של שחם, "מימוש מהיר של החזון הזה יביא רווחה גדולה למרחב כולו", ועשוי גם "להביא ליציבות מדינית ובטחונית".
