היעלמות הדג המדאיגה מהכנרת - והשיטה החדשנית שתציל אותו

לא רק התנודות במפלס הכנרת משפיעות על מצב הרוח הלאומי - נדמה שכל שינוי שעובר על האגם גורר אתו גם שינוי במורל של אזרחי ישראל. אירוע דרמטי כזה עבר על הכנרת בשנת 2008: באותה שנה שלל הדגה באגם צנח ב-90% בהשוואה לשנים שקדמו לה. את מירב תשומת הלב משך נתון שלל הדיג של אמנון הגליל. רק שמונה טונות של אמנון הגליל נידוגו באותה שנה בהשוואה לכ-300 טונות בשנים שקדמו.

כעת, ייתכן שניתן יהיה לחזות אירועים דומים: מחקר חדש שיוצג השבוע בכנס מחקרי הגליל שייערך במכללה האקדמית תל-חי מציג מודל אקולוגי מרחבי המסוגל לדמות את המערכת האקולוגית של הכנרת, וכך, בין השאר, גם את גודל אוכלוסיות הדגים ושלל הדיג הצפוי. את המחקר ערך אייל אופיר מהמעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים לישראל.

מפלס הכנרת עלה ב-2.5 מטרים מתחילת החורף: האי כמעט נעלם
חדשות טובות לדגים: דוח חדש חושף את התאוששות הים התיכון
לראשונה זה חמש שנים: כמות המשקעים עברה את הממוצע הרב-שנתי

שינוי חד כל-כך בכמות אמנון הגליל, אחד הדיירים הקבועים בכנרת, גרם לפני עשור לדאגה גדולה מאוד. החשש בקרב הציבור היה כי האגם חווה משבר אקולוגי שאחד מביטוייו המוחשיים הוא המחסור הגדול בדגים. נוכח הדאגה העמוקה, משרד החקלאות אף פרסם תקנה מרחיקת לכת שאסרה על דיג בכנרת במשך שנתיים.

בנוסף לכך, נוכח יחסי הציבור הגבוהים של אמנון הגליל, משבר הדגה עשה כותרות. אמנון הגליל, או מושט בערבית, נחשב לדג פופולרי מאד בקרב תושבי טבריה והגליל. בנוסף לאוכלוסייה המקומית הדג הזה הפך לסמל עבור עשרות אלפי הצליינים המגיעים מדי שנה לאתרים הקדושים סביב הכנרת.

"סנט פטר פיש" נקרא הדג שזכה לפני שנים רבות למיתוג שיווקי מבריק. אמנון הגליל הפך להיות הדג לו על פי המסורת מייחסים הצליינים את "סיפור מחצית השקל". על פי אותו סיפור, פטרוס שהיה דייג ושליחו הבכיר של ישו, ביקר בעיירה כפר נחום, לחופה של הכנרת, שם נשאל אם ישוע שילם את מס המקדש. ישוע הסביר שהוא, בתור בן אלוהים, פטור מתשלום המס. אבל כדי לא להיות למכשול, שלח את פטרוס אל הכנרת כדי שישליך חכה, ייקח את הדג שיעלה ראשון וישלם את המס במטבע שימצא בפי הדג.‏ אותו דג, על פי המסורת, היה אמנון הגליל. בכלל, במסורת הנוצרית נזכרים כמה נסים שעיקרם הפיכת מעט דגים לשלל דגה רב שישביע את ההמונים, והדג הפך לסמל המזוהה עם הנצרות.

לא פלא, אם כן, שהיעלמותו של אמנון הגליל עוררה לא רק חששות כבדים מפני שינוי המערכת האקולוגית של הכנרת, אלא גם מפני פגיעה של ממש בענף התיירות. גם מבקר המדינה נזעק נוכח המשבר וכתב דוח חריף ובו מתח ביקורת קשה על אגף הדיג במשרד החקלאות. בין השאר טען המבקר כי לא טופלה בעיית הקורמורנים הניזונים מהדגה בכנרת. המבקר הביע "חשש ממשי לפגיעה אקולוגית אם חלילה תהפוך הכנרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים".

המודל שפיתח אופיר מבוסס על מחקר שבחן רשימה ארוכה של משתנים, בהם מארג המזון של הדגים, גובה המפלס, כיסוי תשתיות בצמחיה, טמפרטורת המים ועוד. לפני המחקר, למשל, היו ויכוחים קשים בין גופים שונים נוכח השאלה האם לקצוץ צמחיה שגדלה בחופים. מפעילי החופים טענו כי יש הכרח בכיסוח הצמחייה כדי לאפשר חווית רחיצה נעימה, אולם מומחי משק המים התנגדו לכך וטענו כי מדובר באתרי קינון של דגים. המודל של אופיר נותן תשובות ברורות יותר: היכן לכסח, אילו צמחים לכסח, ועד כמה.

חשיבותו הגבוהה של המודל שפיתח אופיר היא ביכולת לחזות את השינויים הצפויים בהיקף הדגה ועל ידי כך לפעול בדרכים שונות. כך, לדוגמא, המודל שפיתח יאפשר בחינה של השפעת שינויי המפלס ושינויים משמעותיים בצמחיה סביב לאגם, אזורים אשר מהווים בתי גידול ורבייה לאוכלוסיית אמנוני הגליל. כתוצאה, ניתן בעזרת המודל לשחזר את השינויים שחלו באוכלוסיית אמנוני הגליל והשלל לאורך השנים, וכן לחזות בצורה טובה את השלל הצפוי שנתיים מראש.

"בנוסף", הוא מסביר, "ניתן בעזרת המודל לבחון תרחישים שונים בהתפתחות האגם בדגש על פרמטרים שיש לנו השפעה עליהם, כגון כמות הצומח וסוגי הצומח סביב לאגם, מאמץ הדיג וגובה המפלס. תוצאות המודל מציגות בצורה ברורה את חשיבות הצמחייה המוצפת לגודל אוכלוסיית אמנוני הגליל והתלות של שלל האמנונים בגורם זה ובשינויי המפלס". אגב, בנוגע לשאלת הקורמורנים שעוררה יצרים רבים בקרב המעורבים בנושא, טוען אופיר כי "גם אם יגרשו את כל הקורמורנים מהכנרת זה לא יביא לעליה בכמות הדגה".