המשרד להגנת הסביבה הציג אתמול (שלישי) את דוח הניטור השנתי של הים התיכון, לפיו ניכרת התאוששות דגים מקומיים וירידה משמעותית בנוכחות של דג פולש רעיל, המכונה "דג נסראללה". כמו כן, נמשכת מגמת התחממות הים ונרשמה ירידה בריכוז הכספית בדגי המאכל בדגי מפרץ עכו. מנגד, הזרמת הביוב הגולמי לים מרצועת עזה לא עוצרת ומגמת נוכחות חיידקי ביוב במוצאי נחלי החוף ממשיכה.
במשרד הסבירו כי ממצאי הדוח, שערכה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), מצביעים על שינוי לטובה. זאת ככל הנראה, כתוצאה מכניסת תקנות הדיג החדשות. אולם מצד שני, הדוח מציג כי מגמת התחממות הגורמת לתנאים קיצוניים נמשכת. בתוך כך, לאחרונה אושרה החלטת הממשלה להרחיב את תכנית המעקב בסביבת הים התיכון.
תכנית הניטור הלאומית של ישראל פועלת במימון ובהנחיית המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ומבוצעת על ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל בהתאם למחויבות המדינה לאמנת ברצלונה. בכל שנה, מפרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח הניטור ובו מוצג מידע על השפעות שינויי אקלים, זיהום ים והמגוון הביולוגי בים.
יעד הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית, ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית, שמירה על המערכת האקולוגית, ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה.
בשנת 2017 בוצע לראשונה ניטור לאחר כניסת תקנות הדיג החדשות, שנכנסו לתוקף בספטמבר 2016. במסגרת התקנות, הורחק דיג המכמורת (דיג באמצעות גרירת רשת על קרקעית הים) בדרום הארץ לעומק של 40 מטר ויותר, ונאסר דיג מכמורת במים רדודים.
ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה, אמר כי "ממצאי הדוחות מעידים על חשיבות הניטור הלאומי ככלי לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית, וכן על הקשר ההדוק בין שמירה על הסביבה הימית לבריאות הציבור". לדבריו, "מהממצאים עולה אפקטיביות הפיקוח והרגולציה הנעשית כיום על ידי המשרד, לצד האתגרים הרבים בסביבה הימית. החלטת הממשלה להרחיב את תכנית הניטור בסביבת הים התיכון תסייע רבות לשיתוף פעולה רחב הנדרש להתמודדות בהמשך".
בין ממצאי דוח הניטור:
- מגוון ביולוגי: ממצאי הניטור מצביעים על הסרת החשד למגמת עלייה באצות רעילות בדרום הארץ, שנצפתה בשנת 2015. בהרכב חברת החי בקרקעית הים חלה ירידה מדאיגה במספרם של שני מינים של תולעים רב זיפיות בעלות תפקיד חשוב במארג המזון בים כולו.
- מינים פולשים: כשליש ממיני הדגים וכמחצית ממיני הסרטנים שנדגמו היו מינים פולשים, שנכנסו דרך תעלת סואץ. בנוסף לכך, התגלו בישראל שני מינים חדשים של דגים שטרם נצפו כאן קודם לכן, אך דווחו לראשונה בטורקיה ובלבנון בשנת 2012, שמקורם מים סוף: בינתן פורסקל (Red Sea Goatfish) שנמצא גם באילת ומין של אנשובי שחי בקריביים (Buccaneer Anchovy).
כמו כן, נצפתה התאוששות של מיני דגים מקומיים ברצועת העומק הרדודה בדרום הארץ, לצד ירידה משמעותית בנוכחות של דגים פולשים, דוגמת הספמית הארסית (דג בעל עוקץ ארסי, הנקרא "דג נסראללה" בפי הדייגים). מצב זה מתאפשר ככל הנראה לאור כניסתן לתוקף של תקנות הדיג החדשות, המרחיקות את דיג המכמורת ההרסני לעומק הים. עם זאת, ייתכן והרחקת דיג המכמורת לעומק גררה עליה פתאומית בנוכחות סרטן פולש שנמצא ב-2017 במספרים גדולים באופן חריג במים עמוקים (80 מטר).
- המשך מגמת ההתחממות: ממשיכה מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, בקצב מהיר משמעותית מתחזית ארגון האקלים העולמי. ממצאים אלה מראים כי המערכת הימית בחופי ישראל נמצאת במצב לחץ מתמשך, כשהחי הימי המקומי נמצא בתנאים הקיצוניים ביותר בו הוא מסוגל לשרוד.
- ירידה במזהמים ממפעלים: עומסי מזהמים מהזרמות של מפעלים לנחלים ולים צומצמו משמעותית לאורך השנים ומהווים מקור זניח לזיהום ים, זאת הודות למערך היתרי ההזרמה לים ודרישות הטיפול בקולחין בטרם הזרמתם לים.
- ירידה בכספית בדגי מאכל בעכו: נרשמה ירידה בריכוז הכספית בדגי המאכל בדגי מפרץ עכו, אם כי הוא עדיין גבוה ביחס לתקן למאכל וכן ביחס למצב בשאר חופי ישראל. הירידה בריכוז הכספית נובעת כנראה ממחסור במשקעים בשלוש השנים האחרונות, שהאטו את תנועת מי התהום המזוהמים אל הים.
- ריכוזי מתכות בנחלי החוף: הנחלים ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים של מתכות וחומרי הזנה. במרבית המקרים הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים בישראל וברשות הפלסטינית ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף.
- נמשכת מגמת נוכחות חיידקי ביוב במוצאי נחלי החוף: הדוח כולל המלצה לבצע בדיקות בקטריאליות גם בחופים הבלתי מוכרזים, במקביל לבדיקות בחופים המוסדרים המבוצעות על ידי משרד הבריאות.
- הזרמת הביוב הגולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2017. הזרמה זו מתבטאת בניטור בצילומי הלוויין של פיגמנט הכלורופיל, המעיד על פריחת מיקרואצות הצורכות חומר אורגני, זרחן וחנקן מהביוב.
כאמור, הממשלה אישרה בחודש דצמבר האחרון החלטה משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הטכנולוגיה והמדע להרחבת התמיכה בתכנית הניטור בים התיכון. במסגרת התכנית יושקעו 55.2 מיליון שקלים בהרחבת ניטור סביבת הים התיכון, כך שתכלול את כל המים הריבוניים והכלכליים של מדינת ישראל - לאור הפעילות הגוברת של תעשיית הגז במים הכלכליים.