השפעות שינויי האקלים חמורות יותר באגן הים התיכון - כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי "Nature Climate Change". על פי המחקר, מפלס הים התיכון עלה במהלך 20 השנים האחרונות בשישה סנטימטרים כתוצאה מאובדן נפח הקרח באנטרקטיקה, גרינלנד ובאזורים נוספים. לדברי החוקרים, חלק גדול מהאוכלוסייה באגן הים התיכון מתגורר קרוב מאוד לחוף ועלול לסבול מהצפות רבות ומסערות בחורף.
במחקר נמצא כי הטמפרטורה הממוצעת באגן הים התיכון עלתה מאז המהפכה התעשייתית ב-1.4 מעלות - כמעט פי 1.5 מאשר הממוצע העולמי. "אזור אגן הים התיכון נחשב רגיש במיוחד", אמרה ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, פרופסור שלומית פז, מעורכות המחקר. "זאת בגלל מאות מיליוני בני האדם שחיים סביבו, מצוקת המים שכבר קיימת בו, בעיית הפליטים וחוסר היציבות השלטונית בחלק מן המדינות".
לדברי פרופסור פז, יש להוסיף גם את עומסי התיירות המאפיינים את האזור. "המחקר מראה את ההשלכות החמורות של שינויי האקלים באזורנו על המערכות האקולוגיות, אספקת המים והמזון ובריאות הציבור", אמרה.
מחקרים ודוחות על השפעות ושינויי אקלים כבר הוכיחו בעבר כי אזורים רבים על פני כדור הארץ צפויים לסבול משינויים מרחיקי לכת. במחקר הנוכחי בדקה פרופסור פז יחד עם קבוצת חוקרים משבע מדינות נוספות את השפעת שינויי האקלים הגלובליים על אגן הים התיכון. הנתונים המופיעים במאמר מתבססים על מדידות שנערכו לאורך השנים במוסדות מחקר בינלאומיים שונים, זאת באמצעות נתוני תחנות מטאורולוגיות מרחבי כדור הארץ ובאמצעות מודלים אקלימיים שונים וממצאים גיאו-אקלימיים.
זאת לעומת עלייה של מעלה אחת בממוצע הכלל עולמי. במקביל לעליית הטמפרטורה גוברת גם המגמה של ירידה בכמות המשקעים, ובכך מחמיר המחסור במים המביא לפגיעה בתפוקה החקלאית, בעיקר בארצות דרום הים התיכון. כמו כן, חדירת מי מלח מהים תפגע בקרקעות חקלאיות באזורים רבים כדוגמת אזור הדלתא בנילוס המאופיין בצפיפות אוכלוסייה גבוהה ביותר.
סכנה נוספת שייתכן שכבר ראינו את סימניה הראשונים בקיץ האחרון, נוגעת להתפרצות מחלות המועברות על ידי חרקים. לדברי החוקרים, גלי החום הקיצוניים מהווים כר גידול נוח לחרקים נושאי מחלות כמו קדחת מערב הנילוס שקיימת בישראל, או מחלת הצ'יקונגוניה (נגיף המועבר על ידי עקיצת יתושים) שהתפרצה לאחרונה במדינות שונות באגן הים התיכון.
כדי להתמודד עם שינויי האקלים החוצים גבולות, יש צורך בשיתוף פעולה בין מדינות האזור באמצעות מחקר, היערכות למציאות המשתנה ומאמץ משותף להפחתת פליטות גזי חממה. כותבי המאמר הם חלק מצוות מוביל של רשת החוקרים הים-תיכונית הבוחנת שינויי אקלים וסביבה באגן הים התיכון (MedECC). הרשת נתמכת על ידי סוכנויות ממשלתיות וגופים בינלאומיים. "ברשת מעורבים כיום 400 מדענים מומחים ממדינות הים התיכון המבצעים סינתזה של הסיכונים והאתגרים. מטרתנו להציג אותם בפני קובעי המדיניות ובכך להעניק להם כלים וידע לצורך היערכות וקבלת החלטות מושכלות", מסכמים החוקרים.