פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קרסי דיג בעיכול, נמק בגפיים וטיפול נמרץ: הטרגדיה של צבי הים בישראל

      15 צבים נפגעו בחודש האחרון מציוד דיג וחלקם אף נזקקו לשיקום ארוך. ברשות הטבע והגנים מסבירים כי קרסי הדיג הם אחד מגורמי הפגיעה הנפוצים בקרב הצבים בארץ. ויש גם חדשות טובות: בסוף השבוע שוחררו בחזרה לים שתי צבות, במסגרת מבצע שיקום יזום של ארגונים סביבתיים

      קרסי דיג בעיכול, נמק בגפיים וטיפול נמרץ: הטרגדיה של צבי הים בישראל
      צילום: רשות הטבע והגנים, עריכת וידאו: יאיר דניאל

      בסוף השבוע שעבר שתי צבות ים שנפצעו מציוד דיג שוחררו בחזרה לטבע בחוף בצת שבגליל המערבי. השתיים שוחררו לאחר טיפול ממושך במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת. הצבו+ת, שאף זכו לשמות - עוז ומור, שוחררו באירוע רב משתתפים בנוכחות חברי מועדון הצלילה "פוצקר", ארגון "שומרי החוף" ומתנדבי מרכז ההצלה "השמרצבים", האמונים על שמירת קיני ההטלה של הצבים.

      הצבה עוז שוחררה לים עם משדר על גבה, המאפשר לעובדי רשות הטבע והגנים לעקוב אחריה לאורך כל שעות היממה. זו אינה הפעם הראשונה שהצבה נזקקת לטיפול במרכז ההצלה. באפריל האחרון שוחררה הצבה לחוף הים של נהריה לאחר שנתפסה במערך הקרסים של דייגים בחוף. חברי מועדון הצלילה העבירו אותה למרכז ההצלה עם שני קרסי דיג בפיה. הצבה טופלה באנטיביוטיקה, החלה לאכול, עלתה במשקל והתחזקה עד לשחרורה.

      צבת הים הנוספת, מור, הגיעה למרכז הארצי בחודש מאי השנה לאחר שנכלאה ברשת דייגים למשך מספר ימים. הרשת נכרכה סביב רגלה השמאלית וראשה, אולם היא הצליחה בכל זאת לעלות אל מעל לפני הים לנשום, ובכך חייה ניצלו. אזרחים שאיתרו אותה הביאו אותה למרכז ההצלה. אחרי מספר ימי טיפול הבחינו במרכז בקרס נפלט בצואה שלה. הצבה עברה צילום רנטגן, והתגלה קרס נוסף בתוך גופה. הצבה נזקקה לניתוח וטיפול אנטיביוטי ולאחר שהיה של חצי שנה במרכז ההצלה, שוחררה.

      מור ועוז צבות הים שבו לטבע
שתי צבות ים שטופלו במרכז הארצי להצלת צבי
ים של רשות הטבע והגנים במכמורת שבו לים (מערכת וואלה! NEWS , יואב איתיאל)
      "לרוב הצבים סובלים מתשישות ורעב". צבת הים המשוקמת משוחררת לחוף (צילום: יואב איתיאל)

      בחודש האחרון דווחו למרכז להצלה על 15 צבי ים שהסתבכו בפסולת ימית. חמישה מהם שוחררו לים, השאר נשלחו למרכז להמשך לשיקום. ברשות הטבע והגנים מסבירים כי קרסי הדיג הם אחד מגורמי הפגיעה הנפוצים בקרב הצבים באזורנו. צבים נתפסים בחכות וקרסי הדיג המחוברים לכבל סטטי ("שאראק"). הצבים נמשכים אל הפיתיון המחובר לקרס ונושכים אותו. הפיתיון מכסה את חוד הקרס וכך הצב ממשיך לבלוע אותו. הקרס עלול להיתקע בעומק הושט של הצב ולחורר את המבנים השונים של מערכת העיכול ושט, קיבה, מעיים. כמו כן, חוט הדיג עלול להיכרך סביב הגפיים והצוואר של הצב ולגרום לנמק או לחנק. בנוסף, הצב עלול לבלוע את חוט הדיג עצמו ובגלל שהחוט עדיין מחובר לקרס בקצה אחד הנעוץ בושט או בגרון, הוא לא יכול לעבור בשלמותו דרך מערכת העיכול ועשוי לסיים את חיי הצב.

      ברשות הטבע והגנים מבקשים מאזרחים שאיתרו צבים שהסתבכו בפסולת לא לשחרר אותם באופן עצמאי. הסרת החוטים החוסמים את זרימת הדם על ידי גורמים לא מוסמכים עלולה לחרוץ את דינו של הצב. הרעלים והחיידקים שהצטברו ברקמה החסומה מתפשטים עם זרם הדם המתחדש אל הגוף ומסכנים את חיי הצב. "במרכז אנחנו מעריכים את מצבו של הצב, והגפה הפגועה ומחליטים האם וכיצד להסיר את החסימה", אמרו במרכז ההצלה. "אם נראה שכבר החל תהליך ריקבון נעדיף לטפל באנטיביוטיקה לפני הסרת החסימה. במקרים חמורים של נמק מתקדם לא נסיר כלל את החסימה אלא נסיר את הגפה בניתוח".

      עוד מדגישים ברשות כי במידה והצב שוחרר מחסימה בשטח, חשוב לא להחזירו לים, אלא ליצור קשר עם מרכז ההצלה באמצעות מוקד רשות הטבע והגנים. במרכז ההצלה הצב יעבור בדיקה מקיפה לאיתור פגיעות או חלקי קרס בגופו. "לרוב הצבים סובלים מתשישות ורעב וכדאי שישארו במרכז ההצלה להתאוששות והשגחה", הוסיפו.