פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה עם המים? מומחים מזהירים מהפיכת הירדן לנחל אכזב: "דרוש שינוי מהותי"

      בחברה להגנת הטבע הביעו חשש כי הטיית מי מעיינות לצרכי חקלאות תגרום לקטיעת הזרימה בנחלים - ברקע רצף עונות הבצורת בשנים האחרונות. רכזת תחום המים בארגון קראה לקידום תכנית לאומית להבאת מים מותפלים בהיקף של כ-30 עד 40 מיליון קוב בשנה

      מה עם המים? מומחים מזהירים מהפיכת הירדן לנחל אכזב: "דרוש שינוי מהותי"
      צילום: חיים שפיר, עריכה: שניר דבוש

      מומחי הידרולוגיה מזהירים כי נהר הירדן הופך לנחל אכזב, נוכח רצף עונות הבצורת שפוקד את צפון הארץ. בעקבות הירידה החדה בשפיעת המעיינות במקורות הירדן, דורשת החברה להגנת הטבע לבצע שינוי משמעותי בניהול מקורות המים בגליל העליון ובפיקוח על יישום מדיניות המים באזור זה.

      כבר ארבע שנים ברציפות סובל אזור הצפון מבצורת קשה. הנתונים ממחישים עד כמה המצב מדאיג - בחורף האחרון כמות המשקעים באגן ההיקוות של הכנרת (השטח שממנו נקווים המים לאגם, א.א.) הייתה נמוכה ב-73% מהממוצע הרב-שנתי. את הקיץ הנוכחי התחילה הכנרת בגרעון גדול והיום היא רחוקה 5.01 מטרים מהקו העליון ונמצאת 81 סנטימטרים מתחת למה שהוגדר "קו אדום" - 213 מטרים מתחת לפני הים.

      הירדן מדרום לאיזור גשר הפקק (החברה להגנת הטבע , --)
      שחקנים מתחרים על משאב מידלדל. ערוץ הירדן, השבוע

      נוכח המצב הקשה במעלה הכנרת מתחדד המאבק בין צרכני המים השונים המתחרים על המים בנחלי מקורות הירדן - דן, שניר, חרמון - והמעיינות. השחקנים המתחרים על המשאב המידלדל הם החקלאים, גופי התיירות והטבע. בעקבות כך דורשים בחברה להגנת הטבע את שינוי המדיניות ב"ארץ פלגי מים" - כינוי לאזור מקורות הירדן - והידוק הפיקוח על צרכני המים באזור.

      לדברי ד"ר אורית סקוטלסקי, רכזת תחום מים בחברה להגנת הטבע, ישנו צורך ב "שינוי מהותי באופן שבו מנוהלים מי המעיינות במקורות הירדן ועמק החולה - מתפיסת המים לחקלאות במעלה האגן והקצאות מים לטבע כיום, לשחרור מי המעיינות לזרימה בנחלים, ושאיבה לחקלאות במאגרים לאיגום במורד עמק החולה".

      עוד הוסיפה סקוטלסקי כי "כיום מי המעיינות נתפסים לחקלאות בנקודות הנביעה, לפני שהם זורמים בנחלים. לכן בנחלים זורמים רק חלק ממי המעיינות - בהתאם להקצאות מים לטבע. מדובר בשאריות המים, אחרי שנתפסו לשימוש חקלאי. ככל שהשפיעות יורדות, שפיעת המים בנחלים נפגעת, יש פחות מים, הזרימה לא יציבה ונוצרים מקרים של קטיעת רצף הנחלים ותנודתיות בזרימת המים".

      "סכר הבולדרים" בנהר הירדן המתייבש (צולם בשבוע שעבר) (מערכת וואלה! NEWS , אורית סקוטלסקי, החברה להגנת הטבע)
      סכנה לקטיעת נחלים. נהר הירדן (צילום: אורית סקוטלסקי, החברה להגנת הטבע)

      דוגמה לכך ניתן לראות בימים אלו באמצע הדרך בין מקורות הירדן לבין שפך הנהר לכנרת. בין שתי גדות הירדן, שהוא תוואי המים היחיד בישראל שנקרא נהר - למרות שהוא נראה היום כנחל מסכן - נערם סכר של אבנים ואדמה. מדובר באזור המוכר כ"גשר הפקק". סכר האדמה שהוקם נועד לעצור את זרימת הירדן, כדי שניתן יהיה לשאוב מים לשימושים חקלאיים. בחברה להגנת הטבע גילו כי ספיקת המים אחרי סכר האדמה נמוכה מאוד, אף יותר מהמינימום הנדרש על פי מה שמוגדר "כללי המים".

      "לא יתכן שתיגרע כבשת הרש של הטבע"

      בעקבות כך פנתה השבוע מנ"כלית החברה להגנת הטבע איריס האן לגיורא שחם, מנהל רשות המים. "אנחנו מודעים למצב ההידרולוגי החמור במקורות הירדן ולהשלכותיו על שפיעת המעיינות", כתבה האן. "אולם לא יתכן שתיגרע גם 'כבשת הרש' הזו של הטבע - וששאיבת המים לצורכי החקלאות יהפכו את הירדן ההררי לנחל אכזב".

      כדי להמחיש עד כמה נחוץ פיקוח הדוק יותר של המדינה על הירדן המתייבש, בחברה להגנת הטבע מצביעים על השימוש שנעשה במי הירדן לצורך מסיבה פרטית של בעלי אמצעים, בניגוד לכללים וללא אישור. במקרה אחר שאירע בסוף חודש יוני נשאבו מים באופן לא חוקי מאפיק הירדן ההררי כדי למלא את בריכת המים המשמשת להפעלת טורבינה המפיקה חשמל בכוח המים, בעונות שבהן יש די מים בירדן.

      זרימת נהר הירדן (מערכת וואלה! NEWS , דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
      ערוץ הירדן בחורף האחרון (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

      הטיית מים למשאבה המפעילה את הטורבינה מותרת רק בתקופות שבהן ספיקות המים בירדן גבוהות בהרבה מהספיקות בימים אלו. "מעבר לשערורייה הציבורית המתוארת כאן, בוודאי בימים שבהם שפיעת המים בנחלים נמצאת בשפל חסר תקדים, מדובר בהפרה חמורה של חוק המים, ויתכן שגם עבירה על חוקים אחרים", כתבה האן למנהל רשות המים.

      לצד הידוק הפיקוח, שימנע שימושים כגון אלו במים המועטים שזורמים בירדן, מבקשים בחברה להגנת הטבע לשנות את עקרונות השימוש במים המזינים את הירדן. לפי סקוטלסקי יש לשחרר את המעיינות לזרימה בנחלים, לפרק את המשאבות החקלאיות מהנביעות ומהנחלים ולתפוס את המים לשימוש חקלאי במאגרים שיוקמו במורד האגן - אחרי שזרמו בטבע ונתנו לו חיים. על פי אותה תכנית, לצד השינוי המקומי בדרך ניהול המים יש לקדם את התכנית הלאומית להבאת מים מותפלים, בהיקף של כ-30-40 מיליון קוב בשנה.

      רשות המים: פועלים באופן נמרץ נוכח שינויי האקלים

      מרשות המים נמסר: "הטענות מוכרות, ונובעות ממצב מקורות המים לאחר רצף חמש השנים השחונות, כמו גם בעיות שהיו בנתוני המדידה. למרות המצב, וכדי לעמוד בכללים, הוגדלה הזרמת המים מקידוחי שמיר".

      ברשות הוסיפו כי "לאחרונה בוצע גם איטום חלקי של הסכר בהתאם להנחיית רשות המים במטרה לתפעל את הזרימה במורד הסכר באופן שיאפשר את פעילות הנופש והשיט במורד הירדן תוך עמידה באילוץ הספיקה היומית הממוצעת. כאמור, לאור שינויי האקלים והמצב הקשה פועלת רשות המים באופן נמרץ ויומיומי באמצעות הרבה יצירתיות והנחיות תפעול נקודתיות. פיקוח רשות המים מודע למידע ופועל ליישום הכללים כאמור. לעניין הטענות בקשר לשאיבה בכפר הנשיא, בבירור ראשוני עולה כי מדובר בכמויות קטנות משמעותית ממה שמוצג ועם זאת הנושא נבדק ויטופל על ידי רשות המים".