בין טיפות המים: מחלוקת סביב שאיבת מי התהום בגליל בעקבות הבצורת

(בוידאו: דברי השר שטייניץ על כוונתו להגיש תכנית לאומית להצלת הכנרת)

כמויות המשקעים שירדו בשבוע שעבר עלו אמנם על הציפיות והתחזיות הקשות, אולם מצב מקורות המים של ישראל עודנו רע, בעיקר באזור הגליל. בשנים האחרונות כמויות המשקעים בצפון הולכות ויורדות בהשוואה לשנים הקודמות. הבעיה קשה יותר נוכח העובדה כי לגליל אין מקורות חלופיים של מים, דוגמת מים מושבים או מותפלים, כפי שיש בשאר המדינה.

רשות המים ממשיכה להיערך ולבצע בתקופה הקרובה פעולות חירום כדי להתכונן למצבי מחסור עתידיים בשל אי הוודאות לגבי המשך החורף והמחסור הרב בכנרת ובמאגרי מי התהום. "שפיעת המעיינות בנחלי מקורות הירדן נמצאת במגמת הידרדרות ונחלי 'ארץ פלגי המים' נמצאים בסכנת התייבשות. נחלי מקורות הירדן ונהר הירדן במעלה אגן הכנרת עלולים להפוך תוך כמה שנים לנחלי אכזב, שבהם זרימת המים, בעיקר בקיץ, אינה רציפה ואינה קבועה", נכתב באזהרה שהוציאה החברה להגנת הטבע.

עוד בוואלה! NEWS:
התשובה של החרדים לבג"ץ הגיוס: חוק המגדיר לימוד תורה "ערך יסוד"
ריטמן לוואלה! NEWS: "אני נשאר בתפקידי וזה הכי חשוב כרגע"
"זיהיתי אותם רק לפי המכנסיים": קברי האחים של המוסלמים במיאנמר נחשפים

אחד מהצעדים שברשות המים שוקלים הוא הקמת קידוחי מים בכמה אתרים בגליל, במטרה לספק מים לשתיה ולחקלאות. עם זאת, החברה להגנת הטבע מתנגדת למהלך זה בשל הסכנה לטבע ולתיירות שעלולה להתפתח בעקבות השימוש במי התהום, שהינו משאב מוגבל.

החברה להגנת הטבע מזהירה כי להקמת קידוח "חולה 12" שבצפון עמק החולה, עלולה להיות השפעה הרסנית. במכתב שהפנו לגיורא שחם ראש רשות המים כתבו כי "אזור מעלה כנרת ומקורות הירדן, הוא ה'היהלום שבכתר' בנחלי ישראל, המשמשים מוקדי פנאי ונופש חיוניים לרווחת הציבור בישראל. יתרה מכך, מבחינה אקולוגית, זהו האזור היחיד בארץ שבו נשמרו נחלי איתן בהם זורמים לאורך כל חודשי השנה מים נקיים בזרימה רציפה מהנביעות עד לכנרת".

"אזור זה רגיש במיוחד, וחשוב ביותר לשמירת הטבע בישראל. מכאן שיש חשיבות ציבורית עצומה לשמירה ככל הניתן על שפיעת המים האיתנה הטבעית בנחלי מקורות הירדן ועל היציבות ההידרולוגית באזור מעלה אגן הכנרת", הזהירו בחברה להגנת הטבע. "על רשות המים מוטלת אחריות לאומית לשמור על שפיעת המים הטבעית בנחלי 'ארץ פלגי המים', ולא לקדם מדיניות של הפקת יתר של מי תהום במעלה האגן, שעלולה להחמיר את הפגיעה בשפיעת הנחלים בעתיד ולערער את היציבות ההידרולוגית במורד האגן", הוסיפו.

עוד נכתב בהתנגדות של החברה להגנת הטבע לקידוח כי, "שאיבת מי תהום באזור מקורות הירדן, בעיקר כאשר זו מתקיימת לצורך אספקת מים לחקלאות, היא בבחינת תפיסת המים במעלה האגן, מתחת למעיינות, לפני שהמים זרמו בנחלים. הפקת מי תהום על חשבון שפיעת המעיינות שקולה לתפיסת המים לשימוש חקלאי על חשבון כל הערכים הציבוריים הנוספים. זוהי מדיניות שגויה הן מבחינה ציבורית והן מבחינה כלכלית".

החברה להגנת הטבע סיימה את מכתבה בדרישה מרשות המים "להמנע מהפקת מי תהום לצורכי חקלאות בכלל, ובאזור מקורות הירדן בפרט, כדי לשמור ככל הניתן על השפיעה הטבעית במעיינות הבניאס והדן ועל ספיקת המים בנהר הירדן. אנו מבקשים להתריע שמדיניות רשות המים להגברת הפקת מי תהום באזור זה, עלולה להוביל בעתיד להאצת תהליכי ההתייבשות בנחלי מקורות הירדן ולהפוך אותם לנחלי אכזב".

הקונפליקט בין צרכני המים ממחיש את המצב קשה ואת התחרות על המשאב הדל והמוגבל. לדברי עופר "פושקו" מושקוביץ, חקלאי ותיק מקיבוץ משגב עם, "הגשם שירד בימים האחרונים באמת היה יפה מאוד, אבל זה לא מספיק. מצב החקלאות קשה מאוד ואין לנו מספיק מקורות מים. ברור לי ששאיבה של מי תהום לא יוצרת מים יש מאין. זה כמו כסף שאתה מוציא מהחיסכון בבנק. הבעיה שהחיסכון מאוד קטן ויש לו הרבה דורשים".

מרשות המים נמסר בתגובה לכתבה ש"הקידוח נדון כנדרש בוועדת קידוחים והוועדה המליצה לאשר את הקידוח. החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות, שתיבחן בוועדה. המלצת ועדת הקידוחים, ובכלל זה התייחסותם להתנגדויות, יובאו לאישורו של מנהל הרשות, כמקובל".