ביקורת במערכת הביטחון: הדרת ירדן מענייני י-ם עלולה לפגוע בתיאום הביטחוני

במערכת הביטחון מותחים ביקורת על ההתנהלות המדינית של הפוליטיקאים הישראלים בעניין היחסים עם ירדן, וטוענים כי יש לגלות רגישות גבוהה כלפי הממלכה ההאשמית, מאחר שפגיעה בכבודם והדרתם מענייני ירושלים סודקת את התיאום הביטחוני ופוגעת בשיתוף הפעולה בין המדינות. המבחן המתקרב יהיה פרסום פרטי "עסקת המאה" - תכנית השלום של הבית הלבן, ואולי עוד קודם לכן בפיצוץ סביב הר הבית שמעסיק בשבועות האחרונים את כלל גורמי הביטחון.

חמאס וגורמים מסיתים נוספים מתעקשים כי ישראל משנה את הסטטוס קוו סביב הר הבית, ובשל כך התחדשו לאחרונה ההתפרצויות האלימות בהר. החשש במערכת הביטחון הוא מאירוע אחד שיגרור הסלמה בהר הבית ובכך יביא להצתה של הגדה המערבית כולה.

לאורך 370 ק"מ בגבול ישראל-ירדן שוררת מערכת יחסים מעולה בין צה"ל לבין מערכת הביטחון הירדנית, כהגדרת גורמי השטח בפיקוד הדרום ופיקוד המרכז. גם חקלאים ישראלים מעידים על מציאות רגועה, למעט אירועים נקודתיים של הברחות נשק, הברחות סמים או הסתננות של דורשי עבודה מטורקיה וגיאורגיה. בינתיים, השטח יציב ושקט וצה"ל מעדיף בשלב הזה להשקיע בגבול באמצעות גדודים מעורבים וסנסורים, ולא בהקמת גדר חדשה בעלות של מיליארדי שקלים.

לדברי גורמי ביטחון ישראלים, רמת המשמעת של כוחות הביטחון הירדניים גבוהה, ניתן יחס מיוחד לכל אירוע חריג, והמענה למעבר לא חוקי מצד לצד בגבול הוא מהיר ביותר. גם בין בכירים בגופים הביטחוניים בשני הצדדים מתנהלת מערכת יחסים מכבדת ומקצועית. ראיה לכך היא היחסים המעולים שמקיים ראש השב"כ נדב ארגמן עם מקבילו הירדני, שסייעו לא אחת לפתור משברים מאחורי הקלעים.

אולם, בגובה הקרקע בין הדרג המדיני הישראלי לבין זה ירדני, הדברים נראים מעט אחרת. כבר תקופה ארוכה שירדן סובלת מבעיות כלכליות חריפות, והמלך עבדאללה מנסה להפעיל איזונים ובלמים כדי למנוע משבר חמור וביקורת קשה נגדו ברחוב הירדני, שעלולה להצית הפגנות ענק. גם במישור המדיני, מנסה המלך עבדאללה לדלג בין העולמות: מצד אחד, חתם המלך על מגה-עסקת גז עם ישראל, אך מנגד, לא מעט כותרות פומביות שיוצאות מארמונו או מהפרלמנט הירדני מצטיירות בירושלים כתקיעת "אצבע בעין". בעיני הירדנים, אלה הם משברים טקטיים שנועדו להרחיק ביקורת ציבורית ירדנית מבית המלוכה.

גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי יש לקרוא בין השורות ולא להתלהם אחרי כל התבטאות שיוצאת מירדן, שרוב נתיניה הם פלסטינים. כך למשל, כשגורמים מדיניים בכירים מבליטים בעת הזו את עסקת הגז עם ירדן, ומגדירים את ישראל כמעצמת גז, מרגישים הירדנים מושפלים.

נקודה נוספת בחיכוך בין המדינות היא מועד פרסום עסקת המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. במערכת הביטחון מעריכים כי פרטיה לא יפורסמו בתקופה הקרובה, מאחר שזו הייתה יכולה להיות התערבות בוטה במערכת הבחירות הישראלית, אך כל הצדדים נערכים ליום הפרסום - כולל בירדן. לפי מרבית ההערכות, המלך לא יכול לאשר עסקה שכזו, וכדי להימלט ממנה יגלגל את האחריות לרשות הפלסטינית, ויעביר מסרים ברוח: "אם הרשות הפלסטינית תאשר את ההסכם, גם אני אתמוך בו". הסיכוי שזה יקרה קלוש, והחיכוך המדיני יהיה בהתאם.

הנקודה השלישית נוגעת להר הבית. האירועים האלימים סביב הר הבית בשבועות האחרונים הם פועל יוצא של הסתה, שמקורה לא רק ברצועת עזה ויהודה ושומרון, אלא גם בירדן, כחלק מההתרסה הכללית נגד ישראל. במערכת הביטחון מזהירים כי אירועים חריגים סביב הר הבית משפיעים על המזרח התיכון כולו, וכדי להיות ערוכים למשבר, על ממשלת ישראל לשמור על יציבות הקשרים המדיניים והביטחוניים עם ירדן. הירדנים הוכיחו בשנים האחרונים את משקלם הסגולי סביב הר הבית, וההשפעה המשמעותית שיש להם.

ירדן עוברת שינוי משמעותי בשנים האחרונות. אחד התהליכים הוא כניסת מאות אלפי הסורים למדינה. לכאורה, מרביתם מרוכזים באזור הגבול כפליטים, אך חלק גדול מהם הצליח להסתנן לתוך ירדן ועובד בשלל עבודות בשטח, בתעשייה ובמסעדנות, במקום בני הממלכה. "הם חרוצים מאוד, אינטליגנטים, מבינים שזה מבחינתם להיות או לחדול ולכן הם מוכנים לקבל משכורות מאוד נמוכות", הסביר גורם הבקיא בפרטים. "מנגד, הם גורמים לאנשי העסקים לפטר ירדנים שעולים להם פי שלושה וכך עולים אחוזי האבטלה. כרגע אין לזה פתרון". סוגיה זו מעוררת ביקורת קשה נגד המלך, אף שהיא אינה זוכה לתהודה רבה בכלי התקשורת בממלכה.

תהליך מעניין לא פחות הוא ההודעה הירדנית על פתיחה מחדש של משרדי ערוץ אל-גז'ירה בעמאן. בשנת 2017 נסגרו המשרדים, כאות הזדהות של הירדנים עם מדינות המפרץ ומצרים, ובעידוד ערב הסעודית, שניתקו את היחסים עם קטאר בשל תמיכתה בטרור. מוקדם מדי להסביר מה מסתתר מאחורי ההחלטה של המלך והאם מדובר בתהליך אסטרטגי שמעיד על התקרבות בין המדינות, כך שמאוחר יותר נראה גם תמיכה כספית מקטאר, בזמן שערב הסעודית סגרה את הברז. כך או כך, יציבות ביחסים עם ירדן היא יעד אסטרטגי עבור ישראל.