פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשש במערכת הביטחון: פוטין ידרוש להגביל עוד את התנועה האווירית בסוריה

      בישראל נדרכים לקראת ביקורו של נשיא רוסיה בסוף החודש, ברקע שאיפותיו להצטייר כגורם מאזן במזרח התיכון לאור המתיחות האזורית. גורמים מעריכים כי במקביל לדרישות שעשויות לעלות על השולחן, פוטין לא יגיע לביקור בידיים ריקות, וייתכן כי גם סוגיית נעמה יששכר תובא לדיון

      חשש במערכת הביטחון: פוטין ידרוש להגביל עוד את התנועה האווירית בסוריה
      עריכה:שאול אדם

      כשברקע מתרחשים התהליכים השונים במזרח התיכון, נערכים במערכת הביטחון, במטה לביטחון לאומי ובמשרד ראש הממשלה לקראת בואו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוף החודש במסגרת פורום השואה הבינלאומי ומייחסים לו חשיבות רבה. לדברי מקורות, רק ברגע האחרון יהיה ניתן להבין מי יהיו חברי המשלחת, ובהתאם: מה מידת החשיבות שמייחסים הרוסים לביקור ובאילו תחומים הוא צפוי להתמקד.

      נשיא רוסיה, כך מסבירים גורמים בישראל, לא מגיע בידיים ריקות לביקורים רשמיים מתוכננים מראש מהסוג הזה, והוא יכול להפתיע לטובה בהרבה תחומים את הממשלה והציבור בישראל - אך במקביל הרוסים גם דורשים תמורה בהתאם. לפי פרסומים זרים, בשנה האחרונה ולמרות הכחשות גורפות במערכת הביטחון, חיל האוויר הישראלי הגביל את היקף התקיפות במרחב הסורי נגד תהליך ההתבססות האיראנית בהתאם לדרישה רוסית.

      הדריכות במערכת הביטחון היא לקראת דרישה רוסית נוספת לצמצם אפשרות לפעילות אווירית ישראלית במרחב הסורי ולצמצם חיכוך בכלל עם איראן בתקופה הקרובה. כמו כן, הרוסים מחזיקים בישראל שטחים נרחבים שנמצאים בחכירה, ומעת לעת הנושא עולה לדיונים. לפי הערכות גורמים ישראליים, ייתכן מאוד שיעלו גם שאלות סביב מאמצים לאיתור נעדרים ישראלים במרחב הסורי כמו גם סוגיית נעמה יששכר, האזרחית הישראלית שנכלאה ברוסיה, שסיפורה עומד על סדר היום הישראלי. גורמים בישראל מסבירים כי מדובר בסוגיה רוסית רגישה ביותר, שכן היא עלולה להיתפס כהתערבות ישראלית בענייניה הפנימיים של רוסיה, אך יכול להיות לכך פתרון באמצעות צו חנינה נשיאותי.

      פגישת נשיא רוסיה, ולידמר פוטין ועמיתו הסורי בשאר אל אסד בסוריה 7 בינואר 2019 (אתר רשמי , אתר רשימי)
      סולימאני פגע למעשה במאמצי השיקום של סוריה. פגישת פוטין ואסד, אתמול

      ביקור הפתע של פוטין בסוריה השבוע הפתיע לא רק גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל אלא גם גורמי מקצוע ועיתונאים ברוסיה. הרמז למהות הביקור ניתן יממה קודם לכן, ביום שני, לאחר שמשרד ההגנה הרוסי עדכן את כלי התקשורת המקומיים על שיחה טלפונית בין שר ההגנה סרגיי שויגו לרמטכ"ל האיראני מוחמד באקרי. מדובר בשיחה חריגה: לא רק בעצם פרסום קיום השיחה, אלא גם בעובדה ששר ההגנה הרוסי לא התקשר למקבילו האיראני, אלא לרמטכ"ל - הנמוך ממנו ברמת החשיבות. לפי הערכות בישראל, השיחה של השר הרוסי נועדה בעיקר כדי להעביר מסרים מרגיעים על מנת לייצב את האזור אחרי הסיכול הממוקד של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, והכוונות של איראן לנקום.

      לפי הערכות בישראל, נשיא רוסיה לא הזיל דמעה כששמע כי סולימאני חוסל בידי האמריקנים מאחר והוא עצר תהליכים לעיצוב היציבות האזוריים, כשם שבהאא אבו אל-עטא עצר תהליכי הסדרה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה.

      סולימאני למעשה הפעיל מיליציות שיעיות פרו-איראניות, לא בתיאום עם הצבא הרוסי שיושב בבסיס חמימים, והאיץ פעילות התבססות בניגוד לאינטרס הרוסי ותוך פגיעה במאמץ הסורי לייצב את המשטר ולהניע תהליך של שיקום. פוטין, מצידו, מעדיף את איראן מוחלשת ומורתעת כדי לקדם את תהליך השיקום הסורי באופן שייטב עם רוסיה. מנגד ובאותה נשימה, כדי לשמר איזונים מדיניים-ביטחוניים, קיים הצבא הרוסי תרגיל ימי ראשון מסוגו עם חיל הים הסיני והאיראני.

      הזירה הנוספת: ההתערבות הבינלאומית בלוב

      חשוב להדגיש כי בזמן שפוטין ביקר בסוריה ונפגש עם בשאר אסד קיים אתמול מפקד כוח קודס הטרי איסמעיל קאני פגישות עם מפקדים בצבא האיראני, וגם עם מפקדי המליציות וראשי ארגוני טרור כבכיר חמאס איסמעיל הנייה ומזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה. כאמור, כוחו והשפעתו של קאסם סולימאני נבעו בעיקר מקשריו הבינאישיים עם מנהיגים, מפקדים בכירים ומפקדי השטח באמצעותם הניע תהליכים טקטיים ואסטרטגיים. לתוך החלל שנוצר מנסה כעת להיכנס קאני, ובארגוני הביון המערביים ולבטח גם ברוסיה קיים חשש שהפגישות הללו נועדו לא רק כדי לתאם עמדות אלא לייצר מחויבות כלפי האינטרסים של איראן ולבחון את מידת הנכונות לסייע לכוונות של כוח קודס לנקום את ההתנקשות. הסוגיה הזו מעסיקה לא מעט ארגוני ביון.

      איסמעיל קאני, המפקד החדש של כוח קודס במשמרות המהפכה, 3 בינואר 2020 (רויטרס)
      מנסה להיכנס לנעלי סולימאני. קאני (צילום: רויטרס)

      פוטין, כך מעריכים בישראל, היה מאוד רוצה להצטייר כגורם מאזן במזרח התיכון, כדי לשמר יציבות באופן יחסי, כמו גם את ההישגים שלו בסוריה ובאזור. מלחמה יכולה לפגוע בהישגים שלו. יש גורמים בישראל שטוענים שכשמתעורר שיח על יציאה אפשרית של ארה"ב מעיראק, אפגניסטן ואף מסוריה, פוטין אמור להיות מודאג מאחר והוא רואה באמריקנים גורם מאזן ומייצב. ברור לכל שיציאה אמריקנית מעיראק תגורר אחריה מלחמה בין שיעים לסונים, שתהפוך מהר מאוד למרחץ דמים אליה יכולות להיגרר איראן ומדינות נוספות.

      גם הסוגיה המצרית-לובית-טורקית מעסיקה את רוסיה. הטורקים העתיקו את המודל הרוסי-סורי והודיעו כי ממשלת לוב היא זו שביקשה את עזרתה של טורקיה, ולכן היא שולחת יועצים וחיילים ללוב. החשש האזורי הוא שמטרת המהלך הטורקי היא לפגוע בנתיבי גז ונפט בעתיד. מצרים לא רואה את המהלך בעין יפה בלשון המעטה, ואיטליה, בעלת ההשפעה בלוב, נדרשה לתווך בין המדינות באזור כשגם רוסיה בוחשת מאחורי הקלעים. פיצוץ בין המדינות המעורבות הוא עניין של זמן.

      שר הביטחון, נפתלי בנט אמר כי "המוח הישראלי ממשיך להוביל חדשנות פורצת דרך. פרויקט הלייזר יהפוך את מערכת הביטחון לקטלנית, עוצמתית ומתקדמת יותר". בנט הוסיף כי "מדובר בנדבך משמעותי בביצור ביטחון מדינת ישראל. לצד כלי המלחמה הקיימים, נוסיף חרב של לייזר אל מול האיומים, בצפון ובדרום".