מאות אלפי אזרחים גודשים את רחובות איראן מאז חיסולו של מפקד כוח קודס במשמרות המפכה, קאסם סולימאני, על ידי מל"ט אמריקני שתקף את שיירתו בבגדאד ביום שישי. עם זאת, בעוד שאיראנים רבים זועמים ואבלים על החיסול, אחרים חוששים מפני מלחמה עם ארצות הברית אחרי הבטחת בכירי המשטר לנקמה עוצמתית.
"אני לא מרגישה בטוחה יותר, הוא היה גיבור. אני לא אישה דתיה או תומכת במשטר, אבל כיבדתי את סולימאני. הוא הקריב את חייו כדי להגן עלינו", אמרה בשיחת טלפון עם רויטרס שנז מילניניה, בת 61, המתגוררת בשכונה אמידה בטהראן.
בעקבות התקיפה האמריקנית, שלפי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נועדה דווקא למנוע מלחמה, הורדו דגלי איראן לחצי התורן בשגרירויותיה ברחבי העולם, הוכרזו שלושה ימי אבל וקונצרטים ואירועי ספורט בוטלו. שרידיו של סולימאני ושל הרוגים איראנים אחרים במתקפה הגיעו היום לאיראן, והתקבלו על ידי מאות אלפי תושבים בערים שונות.
לקריאה נוספת בנושא
תמונותיו של מפקד כוח קודס, שהצטרף למשמרות המהפכה אחרי פרוץ המלחמה עם עיראק ב-1980, התנוססו בעמודי השער של עיתונים מכל רווחי הקשת הפוליטית באיראן. בחלקן היה דגל איראן ברקע.
"אנחנו ננקום, אמריקה צריכה לפחד מהנקמה", אמר מוג'תבא האשמי, בן 28, ממיליציית הבסיג' מהעיר משהד. "הוא היה אבא שלנו, נמשיך בדרך שלו".
אחרים הביעו חשש שעימות צבאי עם המעצמה האמריקנית תערער עוד יותר על היציבות במדינה שחוותה בנובמבר האחרון גל מחאה נגד יוקר המחיה, שדוכא באלימות.
מוניר, מורה בגמלאות בת 56, חוששת שבנה, הלומד באוניברסיטת טהראן, ייקרא לשירות צבאי. היא ואיראנים מבוגרים רבים אחרים עדיין רדופים מזיכרונות המלחמה עם עיראק, שבה נהרגו כמיליון בני אדם משני הצדדים. סוליאמני ובכירים אחרים ממשמרות המהפכה עלו לגדולה במלחמה עם עיראק, ועדיין רבים רוחשים להם כבוד.
"אני חשה צער על מותו של סולימאני, אבל מה יקרה אם אמריקה ואיראן יפתחו במלחמה? יש לי ילדים. מה יקרה אם הם ישלחו את הבן שלי למלחמה?", אמרה.
סבה, סטודנטית שהשתתפה במחאה האלימה ביותר נגד המשטר מאז המהפכה ב-1979, הביעה חשש שהמצב הכלכלי רק יחמיר. "המשטר מתקשה בכל חזית, מהכלכלה ועד מדיניות החוץ", אמרה. "הם דוחפים את איראן לעבר מלחמה כדי לנסות ולאחד את האזרחים. זה מספיק לחיות עם החשש מהמלחמה ועם לחץ הסנקציות".
רזא חוג'סטה, תלמיד תיכון בן 17 מהעיר יזד שבמרכז איראן, אמר כי "לא רק משפחתו של סולימאני, אלא כל אזרחי איראן אבלים היום. איראן אבלה". לדבריו, "הוא מת עבור המדינה שלו. הוא תמיד יהיה בלבי".
למרות אחדות השורות באליטה השלטונית השסועה בדרך כלל, והבעת הצער של ידוענים ואינטלקטואלים איראנים, לא כולם התאבלו.
שוקופה, סטודנטית בת 21 מהעיר שיראז, חוששת שמותו של סולימאני יוביל לעוד סבל. "אני לא תומכת במטרה שלו, זה הביא לנו אומללות, עימות ובידוד. אני רוצה שלום עם אמריקה ועם השכנים שלנו", אמרה. היא ואחרים מקווים שוושינגטון וטהראן ישתמשו באמצעים דיפלומטיים כדי להקל על המשבר החמור ביותר ביחסיהם שלהן מאז לקיחת בני הערובה האמריקנים ב-1979.