פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תגובה איראנית רחבה או ניסיון לפשרה: ההשלכות אחרי חיסול סולימאני

      הסיכול הממוקד של מפקד כוח קודס מהווה מהלומה גדולה לטרור במזרח התיכון כשאיראן למעשה איבדה את מי שאחראי על ייצוא המהפכה במדינה. כעת המשטר האיראני יידרש להחליט איך להגיב לחיסול, לאן מועדות פניו של המשטר, ומי ימלא את מקומו של מי שהיה המנוע העיקרי לערעור האזור

      תגובה איראנית רחבה או ניסיון לפשרה: ההשלכות אחרי חיסול סולימאני

      מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני, היה תמצית הטרור הממוסד והמאורגן במזרח התיכון. הדמות שמבחינת האיראנים עסקה בייצוא המהפכה האיראנית מחוץ לגבולות המדינה, תמכה בנשיא סוריה בשאר אל-אסד וסייעה לו לשרוד. המפקד הבכיר העצים את חיזבאללה, מימן והכווין את החות'ים בתימן כדי לערער את יציבותה של סעודיה שנואת נפשה, וקידם השתלטות שקטה על עיראק.

      בפועל הוא היה המערער הגדול ביותר של המזרח התיכון, כשהוא מעורב בפעולות טרור קשות. עם זאת, הוא נע בחופשיות בעולם והתקבל בהדר ובכבוד על ידי ראשי מדינות.

      בשנת 2015 ההתפתחויות בישרו על מהלכים אסטרטגיים חיוביים. זה היה נראה מבחינת האיראנים טוב מדי. נחתם הסכם הגרעין עם המערב, עשרות מיליארדים החלו לזרום סנקציות הוסרו, אפילו במטכ"ל החליטו לחשוב אחרת. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במיל' גדי איזנקוט זיהה בכך הזדמנות והמליץ על העברת משאבים מהמוכנות למערכה נגד איראן, לאימוני כוחות היבשה ומשימות גדולות אחרות. אך המזרח התיכון לא נח לרגע.

      פרט לגרעין האיראני התפתחו במקביל איומים אחרים: מפקד כוח קודס קאסם סולימאני לא פסק מלהניע טרור במזרח התיכון מסביב לשעון. חלק לא מבוטל ממנו נגד ישראל, בצורה ישירה ועקיפה, למשל פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה. התיק הסורי, שגם בו לקח סולימאני חלק משמעותי ביותר, ראה בהתפוררות משטר אסד הזדמנות פז וקידם מהלך לחיזוק המשטר, סיוע בלחימה נגד המורדים, ובמבט אסטרטגי: השתלטות על נכסים גיאוגרפים ברחבי סוריה, חיבור ציר יבשתי מאיראן דרך עיראק לסוריה ומשם ללבנון, ואף רעיונות להקים נמל איראני בחופי הים התיכון.

      מפקד כוח קוד האיראני, קאסם סולימאני, בתפילה. 3 בינואר 2020 (AP)
      קאסם סולימאני (צילום: אי-פי)

      בשנים האחרונות התגברה הביקורת סביבו, בעיקר בעקבות חזרת גופות של איראנים מהלחימה בסוריה. הציבור האיראני מחה על המעורבות האיראנית בסוריה ולמען אסד, אך בעיקר על מימון טרור ברחבי העולם, במקום להשקיע ברחוב האיראני שנאנק תחת הסנקציות האמריקניות, שהגיעו בעקבות פרויקט הגרעין.

      נשיא איראן חסן רוחאני העדיף גישה יותר פרגמטית. כזו שרואה בעם האיראני את העיקר, אבל סולימאני, שהוגדר כיד ימינו של המנהיג העליון עלי חמינאי, הצליח להשפיע ולהיות יותר מלוחש על אוזנו של האייתולה. השניים פעלו רבות כדי לקדם את המשך פעילות הטרור, שגבתה תקציבי עתק מהקופה האיראנית. משמרות המהפכה ששולטות באחוז ניכר מהכלכלה האיראנית הזרימו כסף ושיפרו תהליכים, חלקם בכוח, כדי להרגיע את הציבור אך זה לא הספיק והמחאות התגברו. המודל הכלכלי והשחיתות באיראן לא סייעו לאזרחים לצאת מהמצוקות היומיומיות.

      במישור הצבאי, פרט לתרומה של כוח קודס לחיזבאללה, משטר אסד, הח'ותים, חמאס, ג'יהאד אסלאמי וכו', דאג סולימאני לפתח יכולת להזיק. מהזווית הישראלית זה בא לידי ביטוי באמצעות יותר ממאה אלף רקטות שמכוונות מאדמת לבנון לעבר ישראל. בתהליך התבססות איראני ברמת הגולן, במאמץ בלתי פוסק להניע טרור מרצועת עזה נגד ישראל, ולאחרונה מאמץ צבאי בעיראק נגד ארצות הברית אך גם כזה שישפיע על ישראל.

      נשיא איראן חסן רוחאני במצעד יום הצבא בטהראן, 22 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      סולימאני וחמינאי, ומנגד רוחאני, ניהלו זרמים מתחרים במשטר האיראני (צילום: רויטרס)

      ברקע המשיך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בהמלצה ישראלית ברורה, להפעיל מכבש לחצים כלכליים על איראן, ולהעמיד את משטר האייתולות על קרני הדילמה: ללכת לפשרה וחידוש הסכם הגרעין בתנאים חדשים ומגבילים או לפיצוץ. האיראנים, כפי שניתן להבין מהתנהלותם בשנה האחרונה, הלכו על משחקי אש. הנחישות של המנהיג העליון חמינאי, בשילוב אידאולוגיה קיצונית בתרומה נכבדת של קאסם סולימאני שדחף לעוד עשייה - הטרור והאסטרטגיה שכוללת התגרות בגורמי המערב כולל ארצות הברית וישראל קיבלה עדיפות.

      קאסם סולימאני קידם הקמה של מילציות שיעיות פרו איראניות בפיקוד קציני כוח קודס, כדי לתקוף יעדים שונים, ביניהם ישראלים ואמריקנים אך לא רק. התקפת טילי השיוט, הרקטות והרחפנים על סעודיה בשנת 2019 היתה הבולטת ביניהן. מעת לעת היו משוחררים תמונות של סולימאני מהשטח, מבקר מליציות, נפגש עם מפקדים ומתחבק עם מנהיגים. דמותו נבנתה סביב תהליך יחסי ציבור מתמשך והפכו אותו למנהיג אזורי בעל השפעה רבה, מבלי שיהיו עליו איומים ממשיים באופן כזה שניתן היה לחשוב שיש לו חסינות.

      לכן, כדי להבין את מה שמתנהל מאחורי הקלעים באיראן, היה צריך להתמקד בקאסם סולימאני, אחת הדמויות החזקות, המשפיעות והבולטות באיראן עד הבוקר הזה. סולימאני ביטא בעוצמות הגבוהות ביותר את עמדותיו ותפיסותיו של חמינאי. בשונה מנשיא איראן רוחאני הפרגמטיסט.

      קאסם סולימאני עם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, 3 בינואר 2020 (AP)
      יד ימינו של חמינאי (צילום: אי-פי)

      סולימאני וחמינאי, ומנגד רוחאני, ניהלו זרמים מתחרים. כשמעת לעת בשנים האחרונות רוחאני העז ונתן לכך ביטוי פומבי כדי לנער ממנו את הביקורת על הקיצוניות של המשטר ומימון הטרור בחו"ל. בכל זאת בשנת 2021 הוא אמור לעזוב את כס הנשיאות ויהיו בחירות. ההערכות בישראל הן שהבא אחריו יהיה בעל אג'נדה שמרנית הרבה יותר.

      שנת 2020 מסומנת כשנה קריטית מבחינת איראן. הזמן שדוחק בהם לקבל החלטה על פרויקט הגרעין, הבחירות בארצות הברית לנשיאות שעשויות לשנות את הגישה כלפי ההסכם עם המערב, השיקום של משטר אסד והרצון הרוסי להעביר הצידה כל מה שמעורר רעש ופוגע במאמצים להכניס כסף לסוריה, כשברקע ממשיך הלחץ של הסנקציות האמריקניות שמטרתו לייצר לאיראנים דילמה - לאן הם רוצים להגיע.

      המשטר האיראני יודע שהבית הלבן יכול להטיל עליהם חבילה נוספת וכואבת של סנקציות שתכניס אותם לסחרור, תוביל למלחמה או תביא אותם למקום של פשרה. המשטר האיראני אחרי הסיכול הזה יצטרך לחשוב האם הוא מעדיף טרור ותותחים או חיים טובים יותר ופרגמטיים מול המערב. זו נקודה קריטית עבורו מעבר לעלבון, השפל ונקמה.

      כוחות של המורדים החות'ים על כלי רכב שתפסו מהקואליציה הסעודית בגבול בין תימן לבין ערב הסעודית, ספטמבר 2019 (אתר רשמי)
      סולימאני תמך מקרוב בחיזבאללה, משטר אסד, חמאס, ג'יהאד אסלאמי ועוד. הח'ותים בתימן

      ולמרות הסיכון בעימות ישיר מול ארצות הברית או פגיעה באינטרסים שלה, אני לא רואה כיצד סיכול ממוקד שכזה מניע את חמינאי מהחלום הגדול שלו: חזרה להגמוניה של איראן במרחב כולו, לאימפריה הפרסית של פעם וחיבור בלתי ניתן לערעור לאסכולת 'ולאית אל-פקיה' (שלטון חכם ההלכה - איש דת שולט במדינה - עוגן החוקה האיראנית מאז שנת 1979).

      כשחושבים על נקמה מידית, אין לאיראנים אינטרס להיכנס למלחמה, ובטח להקים עליהם את כל הקהילה הבינלאומית. הם רוצים לחזור להסכם הגרעין המקורי אך לא בכל תנאי. בפועל, בשבוע האחרון המשטר האיראני נמצא בהסלמה עם המעצמה מספר אחת בעולם, שהנשיא שלה נמצא במערכת בחירות מאוד לוהטת.

      כמו כן, אי אפשר לנתק את אירועי השבוע האחרון, שהחל בהרג קבלן אמריקני בבסיס צבאי בעיראק, התקפה על אתר מליציות שיעיות פרו-איראניות, הרג של 25 ופציעה של עשרות, ובתגובה לכך התקפה על השגרירות האמריקנית בבגדאד, שהביאה לפינוי מידי של השגריר מהמדינה. זו היתה השפלה גדולה מדי עבור האמריקנים - חציית קו אדום. ולבסוף, יד נעלמה הבוקר שאחראית על סיכול ממוקד של הארכי טרוריסט קאסם סולימאני.

      תגובה נקודתית, רחבה או שתיקה ארוכה וניסיונות להגיע לפשרה

      כרגע הצדדים במדרון חלקלק. השאלה עולה פעם נוספת היא כיצד יגיבו האיראנים. האם תגובה נקודתית, תגובה רחבה או שתיקה ארוכה ואז ניסיונות להגיע לפשרה גדולה עם המערב וארצות הברית. מהזווית הישראלית זו בהחלט מכה גדולה לטרור, מכה גדולה לתהליך ההתבססות האיראני בסוריה, וטלטלה גם עבור חיזבאללה שמביט בעוצמה הזו ושואל את עצמו מה עליו לעשות. הסיכול הממוקד הזה הוא מנוף לחץ אדיר על כלל ההנהגה שלו.

      המזרח התיכון יראה טוב יותר והרבה פחות לחוץ ורותח בלי קאסם סולימאני, שהיה מנוע ודלק לטרור. צריך גם לזכור שהרבה ארגוני טרור פעלו באופן עצמאי נגד ישראל, ולא כולם קיבלו ממנו פקודות כל בוקר. השאלה היא מי יחליף את סולימאני. האם קיצוני ממנו? במקרה של חיזבאללה זה לא תמיד עבד. אחרי חיסולו של עבאס מוסאווי נבחר חסן נסראללה שהפך למסוכן, מתוחכם וקיצוני יותר, אך אחרי חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה עימאד מורניה, קמו לו יורשים שלא הצליחו למלא את החלל שהותיר. המתח יהיה כרגע סביב הניסיון לקרוא את המצעד הבא של האיראנים.

      (עדכון ראשון: 8:00)

      זירת חיסלו של של קאסם סולימנאי בשדה התעופה בבגדד, בגדאד, עיראק 3 בינואר 2019 (רויטרס)
      זירת חיסלו של קאסם סולימאני בשדה התעופה בבגדד (צילום: רויטרס)
      נזקי רכבו של קאסם סולימנאי במיקום חיסולו בבגדד, עיראק 3 בינואר 2019 (אתר רשמי)
      רכבו של סולימאני לאחר החיסול, הבוקר