"שגרירות היא סמל, קשה מאוד לעצור אספסוף משולהב שתוקף אותה"

התקופה האחרונה הייתה רוויה באירועי טרור מבית היוצר של איראן ושלוחותיה נגד ארצות הברית ובני בריתה. זה התחיל בערעור היציבות השלטונית בעיראק, פגיעה במכליות נפט, הפלת מל"ט אמריקני, תקיפת חברת הנפט הסעודית הגדולה בעולם והתקפות נגד בסיסים אמריקאים בעיראק. זה לא סוד שצבא ארצות הברית היה ערוך לפיגוע גדול של איראן במזרח התיכון. זה נאמר בגלוי. אך קרה משהו בשבוע האחרון שהיה יותר מדי.

לא רק יצירת תדמית אמריקאית רופסת שהודבקה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלא מגיב להתקפות שבישל לו סולימאני, אלא משחק באש שהגיע עד כדי חדירה לריבונות באופן שהטיל צל כבד על עוצמתה של ארצות הברית ומעמדו של נשיא מכהן שמתמודד על כהונה שנייה: תקיפת שגרירות ארצות הברית בבגדאד על ידי מאות חברי מיליציות שיעיות פרו-איראניות. סולימני שלח את המליציות לפגוע בסמל שלטוני וגם על מנת ליצור תודעה בינלאומית כי הוא מסוגל. סוג של קריאת תיגר. דונלד טראמפ לא גדל בציר הדיפלומטי אלא בעולם העסקים. השיטה שלו די ידועה.

הוא ג'נטלמן, פתוח ומכיל עד גבול מסוים ואז הוא מפתיע ומכה בעוצמה חזקה מאוד. בישראל מגדירים צעדים מהסוג הזה כ"בעל הבית השתגע". כדי להבין את גודל ההשפלה שחוותה ארצות הברית בשבוע האחרון ועולם המושגים שליווה את הסיכול הממוקד של סולימני יש לחזור אחורה בזמן.

בספטמבר 2011 צרו אלפי מפגינים על בניין שגרירות ישראל בגיזה שבמצרים ומוטטו את החומה שהקיפה את הבניין. מאות מתוכם, חמושים בפטישים, אבנים, בקבוקי תבערה ומוטות ברזל, פרצו אל הלובי ומשם לשאר חלקי המתחם. כמה אנשי צוות של השגרירות הישראלית שהו בתוך חדר מאובטח כשרק דלת פלדה חצצה ביניהם לבין המפגינים האלימים.

לאחר שעות ארוכות של דרמה לילית וחשש שמא יצליח ההמון לחדור את הדלת ויסתער על הדיפלומטים הישראלים, במערכת הביטחון הבינו כי הזמן משחק לרעה והעבירו הוראות פתיחה באש למאבטחים בחדר. בלחץ אמריקני כבד, שכלל התערבות ישירה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, חילצו לוחמי יחידת קומנדו מצרית את המאבטחים הישראלים בשלום.

שלוש שנים לאחר מכן, בספטמבר 2012, חמושים רצחו ארבעה דיפלומטים אמריקנים בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב, בהם השגריר כריסטופר סטיבנס. המחבלים חדרו אל המתחם בחסות הפגנה אזרחית תוך כדי שהם משליכים רימוני רסס על המאבטחים ויורים לכל עבר. האזעקה במבנה הופעלה וכוח תגובה מיוחד שהיה מרוחק 1.9 ק"מ משם הוזעק לסייע. יושבי השגרירות עברו לחדר המאובטח בבניין הראשי. המחבלים הציתו את המתחם, העלו באש את הרהיטים וגרמו לעשן סמיך במבנה שאילץ את השגריר והדיפלומטים לצאת מהחדר מחשש לחנק. גופתו של השגריר נחטפה והוא הועבר לחצר הבניין. לאחר מכן פונה לבית החולים ושם מת מפצעיו. שנה לאחר מכן הקים משרד החוץ האמריקני ועדת חקירה לבירור הנסיבות למתקפה.

דדי חנוך הוא מומחה אבטחה ישראלי, לשעבר בכיר במערך אבטחת האישים ושגרירויות בשב"כ ומי שהיה קב"ט השגרירות בקהיר בין השנים 2009-2011. בריאיון לוואלה! NEWS, כחמש שעות לפני החיסול, ברקע המתקפה על שגרירות ארצות הברית בבגדאד, אמר חנוך כי "שגרירות היא סמל של מדינה זרה באותה מדינה. ההפגנה או ההתקפה היא נגד סמל ודגל. למשל בית השגריר הוא מקום מאובטח אבל הוא איננו סמל".

לדבריו, הפגנה מול שגרירות איננה אירוע מבצעי מורכב. "מרכזים אספסוף צמא לאלימות, בדרך כלל מדובר באזרחים לא משכילים שרק מחפשים אקשן ובאמצעות הסתה או 'בקשיש' מניעים אותם לפעולה", הסביר. "במקרה בבגדאד זה היה נראה מתכונן מראש. תכנית מגירה שהוצאה אל הפועל במיוחד".

חנוך טען כי אירועים מהסוג הזה קורים בחסות הפגנות אזרחיות מכיוון ששום גוף ביטחוני בכל מדינה לא רוצה להפעיל כוח על אזרחים. "קשה מאוד לעצור אספסוף משולהב ומוסת", אמר. "ראינו את זה בקהיר, ראינו את זה בבנגאזי ואפילו בהסתערות על השגרירות האמריקנית בשנת 79 באיראן (52 דיפלומטים ואזרחים אמריקאים הוחזקו כבני ערובה). ארצות הברית למדה היטב מהאירועים השונים, בטח מההתקפה על בנגאזי, אבל זו עדיין משימה מורכבת להתמודד עם תופעה של המון מסתער. לא סתם האמריקנים החזיקו כוח בתוך השגרירות".

השגרירות האמריקנית בבגדאד ממוקמת בתוך ה"אזור הירוק", עשרה קמ"ר מאובטחים על ידי כוחות ביטחון עיראקיים, בהם נמצאים גם שגרירויות ומשרדי אינטרסים של מדינות זרות. מתחם השגרירות הוא רחב מאוד, מוקף בחומת ביטחון גבוהה מאוד עם מחסומים בדרך, רחבת כניסה משמעותית שנועדה ליצור שטח השמדה לצלפים ולוחמי מארינס על מדים חמושים מכף רגל ועד ראש שנראים היטב מכל זווית.

מאות המפגינים שהגיעו עם דגלי חיזבאללה אל השגרירות במהירות חצו את מעגלי האבטחה המקומיים ונבלמו בחומה, אך פגעו בה ואיימו לחצות אותה. בתגובה האמריקנים פינו במהירות את השגריר, הקפיצו מאות לוחמי מארינס לתגבר את המתחם וביצעו מטס של מסוקי קרב שפיזרו מוץ נורים באוויר. "פינוי השגריר האמריקני זו חולשה אבל זה לקח מבנגאזי - לא לקחת סיכונים מיותרים ולא ללכת עם הראש בקיר. לא לחכות שיקרה משהו חמור יותר ובטח לא להישען על הכוחות המקומיים שירגיעו את השטח", אמר חנוך. "נכון שזה נראה רע כשמפנים שגריר, נכון שזה נראה רע שהשגרירות מותקפת, אבל הם לא חדרו בבגדאד למתחם השגרירות. יש הבדל. בקהיר התאמנו חודשים כיצד להגן מבלי לירות. היה שלב שמפגין מצרי טיפס עם בקבוק תבערה דולק על סולם והגיע לחלון השגרירות הישראלית במצרים. המאבטח יכול היה לירות בו ולא עשה את זה. המאבטח לא ירה כי הוא ידע שאם הוא יורה בו הוא לא יוצא מהאירוע הזה".

עוד הוסיף כי "הקפצת כוחות מארינס נוספים למתחם השגרירות היא מנוף להפעלת לחץ על העיראקים, שאם לא תהיה ברירה הם יאלצו לפעול ומסוקי הקרב שחגו באוויר הפעילו לחץ על כוחות הביטחון העיראקיים. אך זה גם מסר לכוחות המארינס על הקרקע: 'אתם לא לבד. אנחנו איתכם'".

חנוך התייחס למתחם השגרירות האמריקנית והדגיש כי "אין מה להשוות טקטית בין שגרירויות אמריקניות במקומות נפיצים ומורכבים כמו בבגדאד לשגרירויות של מדינות אחרות בעולם. הם בונים מבצרים. לרוב בונים שגרירויות בבתי מלון עם כל מה שמשתמע מזה. ראינו את זה גם באפגניסטן. זה כולל הרבה טכנולוגיה, לוחמי מארינס חמושים על מדים ברחבה ועל הגגות עם צלפים, כמות גדולה של חימוש, הם נערכים בכל שגרירות לתגובה חזקה". עם זאת, הוא מסביר כי "לא כל מדינה יכולה להרשות לעצמה את הסטנדרט הזה. אין אף מדינה בעולם כמו ארצות הברית שמחזיקה כוחות צבא בשגרירות. למשל בישראל אין לוחמי מארינס על מדים בשגרירויות, זה נועד בעיקר להרתיע. למשל למה לא פינו את כל השגרירות בבגדאד? כי זה מצטייר כחולשה. זו ארצות הברית. אנחנו אחרי האירוע במצרים החזרנו את הדיפלומטים והמשפחות לישראל".

אחד התרחישים המורכבים אליהם נערכים באבטחת שגרירויות הוא הפגנות אלימות שיוצאות מכלל שליטה. חנוך העריך כי לא בכדי ההמון האלים סביב השגרירות העיראקית לא פרץ פנימה. לטענתו, "הם ידעו היטב שלוחמי המארינס לא יהססו לירות בהם אם ינסו לחדור למתחם השגרירות".

למרות שפעילי המיליציות הפרו-איראניות לא חדרו למתחם, האירוע מצטייר כניצחון תודעתי שעלה לסדר היום האמריקני. לדברי חנוך, "בסוף זו התדמית שנפגעה. ההמון היה צריך להיעצר הרבה לפני שהוא מגיע אל השגרירות. גורמי הביטחון המקומיים לא תפקדו. בסוף ארצות הברית כמעצמה מצטיירת כמתגוננת ומסתגרת. בגלל זה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כעס כי זו פגיעה תדמיתית. אני מעריך שהופעל לחץ אמריקני כבד על העיראקים לסיים את האירוע, למנוע אותו. דרשו מהם לממש את האחריות שלהם. כמו במצרים כשהסתערו על השגרירות הישראלית גם בעיראק הם פרצו מחסום משטרתי".

בכל אירוע שכזה נערך תחקיר על תהליך קבלת ההחלטות שקדם לאירוע ותוך כדי. בין היתר נשאלות שאלות, כמו האם היה מודיעין מקדים, האם הועברו בצינורות המקובלים תרחישים על ההשלכות של תקיפת מיליצות איראניות ומה נעשה בהתאם בשגרירויות. "האמריקנים אמורים היו להיערך לפני", אמר חנוך. "לפנות שגריר או לפחות לשנות לו את הלו"ז בהתאם להתפתחויות כדי לצמצם חיכוך עם הסביבה ולהוריד את הסיכון. צריך להבין שהשגרירויות האמריקניות במקומות הנפיצים יודעות להתמודד עם משאיות ומכוניות תופת, מחבלים מתאבדים ותרחישי קיצון נוספים. אני מניח שהשיחות בין האמריקנים למקבילים שלהם בתחום האבטחה יהיו קשות מאוד ביום שאחרי".

בסיום הריאיון אמר חנוך מבלי לדעת מה יקרה בשעות שלאחר מכן, "זה לא יעבור מבחינת האמריקנים לסדר היום. יש כאן מורכבות עיראקית וחוסר רצון להתמודד עם המיליציות המקומיות שיכולות להעניש אותך (את העיראקים - א.ב) במקום אחר". על העתיד הנראה לעין אמר המומחה, כי בשנים האחרונות דיפלומטים ישראלים פונו כמה פעמים בשל חשש ביטחוני ואף הזהיר "ברור שהתקפות על שגרירויות יכולות לקרות שוב וכל קב"ט מתכונן לאירוע שכזה". לא בכדי צייץ הבוקר טראמפ בחשבון הטוויטר שלו את דגל ארה"ב. הרצון שלו להבליט שבמשמרת שלו לא יפרצו לשגרירות, לא יאיימו על אזרחי ארה"ב מבלי לשלם ושיש מחיר למשחקי האש האיראנים.