פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העימות בין ארה"ב לאיראן עשוי להגביל את מאמצי ישראל לפעול בעיראק

      ממשל טראמפ מעוניין לנהל מאבק עם טהראן ללא רעשי רקע מצד ישראל, וצה"ל יצטרך לחפש אפיקים אחרים כדי לנטרל העברות אמל"ח מאיראן דרך עיראק. ישראל מושפעת ישירות מהאירועים באזור, והרוסים עשויים להטיל הגבלות דומות כדי לצמצם את הפעילות לשיבוש התבססות איראן בסוריה

      העימות בין ארה"ב לאיראן עשוי להגביל את מאמצי ישראל לפעול בעיראק
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      ברגע שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה לצאת מהסכם הגרעין עם איראן והטיל על משטר האייתולות חבילת סנקציות חריפה נוספת, החל כוח קודס בפיקודו של קאסם סולימאני ובאישורו של המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי להגביר את קצב הפעילות במזרח התיכון. צעד אחרי צעד החלה איראן לבצע פרובוקציות והתקפות באמצעות שליחים שהבולטות בהן היו סביב מכליות הנפט, חברת הנפט הסעודית ארמקו והפלת המל"ט האמריקני. איראן בנתה את עצמה בפועל על מדיניות האין-תגובה של ארצות הברית ומדינות המפרץ. בשונה מהיוזמות ההתקפיות של ישראל במרחב הסורי נגד התבססות איראנית.

      כשפעולות התגמול האמריקניות איחרו מלהגיע ההרתעה נפגעה ועלתה תחושת המסוגלות של איראן לבצע פעולות טרור. כך למעשה הרשה לעצמו סולימאני להתגרות בארצות הברית כי האיראנים בעצמם ספגו התקפות על שגרירות וקונסוליות בעיראק. בראשית נובמבר 2019 נהרגו שלושה מפגינים סונים עיראקים ו-12 נפצעו בהפגנה אלימה סמוך לקונסוליה האיראנית בעיר כרבלא, 100 ק"מ מדרום לבגדאד ובסוף חודש נובמבר התרחשה התקפה של מפגינים על הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף 160 ק"מ מבגדאד. כתוצאה מכך אסר המשטר האיראני על אזרחיו לבקר באתרים הקדושים ברחבי עיראק מחשש להתקפות.

      תיעוד תקיפת ארה"ב בעיראק (צילום מסך)
      איראן בנתה את עצמה בפועל על מדיניות האין-תגובה האמריקנית. תקיפת ארצות הברית בעיראק, השבוע

      בעימות האמריקני-איראני החליט טראמפ למתוח קו אדום וברור כדי לבלום את הסחף האיראני ואישר התקפה רחבה על בסיס מליציות שיעיות פרו-איראנית שהסתכמה ב-25 הרוגים ועשרות פצועים. יתרה מזאת, הפיצו האמריקנים את סרטון התקיפה שבוצע בעננות כבדה במסגרת מלחמת התודעה בין הצדדים והעצימו את ההשפלה. במזרח התיכון זהו רכיב קריטי לבחינה והערכת האויבים. עד כמה הוא הושפל ועד כמה נכון להיזהר לא להשפיל יותר מדי. תוך פחות מיממה אישר סולימאני התקפה על השגרירות האמריקנית באזור הירוק, עשרה קילומטרים רבועים בלב בגדאד שמוגדרים כמרחב בינלאומי מאובטח ושמור שבו נמצאות שגרירויות ומשרדי אינטרסים של מדינות מערביות נוספות.

      זו לא היתה החלטה ספונטנית של כוח קודס אלא תכנית מבצעית בסל הכלים. אחרת אין דרך להסביר את האופן שבו כל הסנסורים והמתריעים למיניהם של ארצות הברית במרחב, כולל מעגלי האבטחה העיראקים קרסו באופן שאפשר לאלפי שיעים להגיע עד שערי המתחם המבוצר. פינוי השגריר האמריקני בבהילות מעיראק היה עדות לכישלון. כאילו שום דבר לא נלמד מההתקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב בספטמבר 2012 במהלכה נהרגו ארבעה אמריקנים ביניהם השגריר כריסטופר סטיבנס.
      אך האמריקנים כמו האמריקנים מביטים על האירוע הזה כיאה למעצמה. חושבים לאט ובטח מסתכלים אסטרטגית אם נכון לדרדר את האזור לעימות צבאי עקוב מדם עם איראן כשהעצבים האמריקניים חשופים היטב במזרח התיכון.

      לכן, ניתן להעריך כי ההתקפה האמריקנית על בסיס המליציות היא מהלך אסטרטגי ולא טקטי. מטרתו היתה לחזק את ההרתעה נגד כוחות קודס האיראנים ושליחיהם ולמנוע סחף בתחומים נוספים. אך המכה וההשפלה שהנחילו האמריקנים גדולה מדי וסולימאני שעוד מלקק את הפצעים אישר כנראה גם הבוקר (רביעי) את המשך ההתקפות סביב השגרירות תוך התעלמות מוחלטת שהאזור אמור להיות מפורז ומאובטח.

      הפגנות מחוץ לשגרירות ארצות הברית בבגדד,עיראק
1 בינואר 2019 (רויטרס)
      לא החלטה ספונטנית של כוח קודס. עימותים מחוץ לשגרירות ארצות הברית בעיראק, היום (צילום: רויטרס)

      ישראל מושפעת באופן ישיר ועקיף מהאירועים בין ארצות הברית לאיראן בעיראק. רק בשבוע שעבר הבהיר אביב כוכבי בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה כי לא רק שכל הזירות פעילות אלא שהתווספו זירות נוספות והדגיש את עיראק, "כוחות קודס פועלים בה (בעיראק א.ב) באופן יומיומי, כשהיא עצמה הפכה לאזור ללא משילות. אמל"ח מתקדם, עובר שם על בסיס חודשי. ואנחנו לא יכולים שהדבר הזה יעבור בלי טיפול". אך דבריו של כוכבי נאמרו לפני ההתקפה על ההתקפה האמריקנית על המליציות והתגובה האלימה נגד השגרירות. כבר אז היה ניתן לחשוב שישראל לא מתנהלת בחופשיות במרחב האווירי העיראקי, כפי שיוחסה לה בתקשורת, כדי לסכל שיירות נשק איראניות כמו שהיתה רוצה בעיקר בגלל רגישויות בתחום המדיני. מן הסתם עכשיו ביתר שאת. ארצות הברית תהיה מעוניינת לנהל את מלחמת המוחות עם איראן ללא רעשי רקע. בטח לא מצד ישראל.

      הדרג המדיני וצה"ל יצטרכו לחפש אפיקים ודרכי פעולה אחרים כדי לנטרל את העברות אמצעי הלחימה מאיראן דרך עיראק ולמנוע התבססות איראנית והקמת בסיסים בעיראק. אחת השאלות שחייב לשאול בשלב הזה היא באיזה אופן ישפיעו האירועים במרחב העיראקי על המרחב הסורי. הרוסים ערים היטב להתרחשויות ומבינים את אופי הפעילות הישראלית ועשויים להטיל הגבלות דומות כדי לצמצם עד כדי לבטל את הפעילות הישראלית לפגיעה ושיבוש של התבססות איראנית בסוריה. רק לאחרונה התפרסמו ברשתות החברתיות בשפות זרות שני אירועים בהם חשף חיל האוויר הרוסי את מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי במרחב הסורי ודרש מהם לחזור למרחב הישראלי. בצה"ל לא הגיבו לפרסומים. גם אם אין אמת בפרסומים בשפה הרוסית, הם משקפים אווירה מתוחה ולחוצה סביב האינטרסים הרוסים בסוריה.

      בעקבות המתקפה על השגרירות בבגדאד, צבא ארה"ב הנחית 100 חיילי מארינס ומסוקי אפאצ'י לתגבור המתחם (צילום: רויטרס)

      העימות בין ארה"ב לאיראן עשוי להגביל את מאמצי ישראל לפעול בעיראק
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      הרמטכ"ל לא הסתיר בשבוע שעבר את רמת הנפיצות והדגיש כי יש "להמשיך לעקור מאדמת סוריה יכולות איראניות שמאיימות על ישראל, אם לא נפעל. האמל"ח יישאר". לאחר מכן העריך כי "אם נפעל יש סיכוי גבוה שהאיראנים יגיבו. ומכאן הדרך קצרה לעימות. היה טוב יותר אם לא היינו היחידים שפועלים נגדם באופן קינטי. באופן התקפי, זו המציאות לעת הזו. אנחנו מתכוונים להמשיך את הפעילות הזו לעת הזו. אנחנו מתכוונים לעשות את זה בשיקול דעת. באחריות. בהסתכלות זירתית, בתוך שקילת על השיקולים. כל ההשפעות. כל ההשלכות. אבל אנחנו לא ניתן לאיראן להתבסס במרחב הצפוני בכלל ואפילו לא בעיראק".

      מטס חיל האוויר בשמי תל אביב 9 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      הרמטכ"ל לא הסתיר בשבוע שעבר את רמת הנפיצות. מטוס F-35 של חיל האוויר (צילום: ראובן קסטרו)

      גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי גדל הסיכוי בשנת 2020 לעימות מוגבל או רחב עם איראן. במיוחד כשבוחנים את ההתנהלות האיראנית סביב פרויקט הגרעין. משטר האייתולות החליט בתגובה לצעדים של הבית הלבן לצאת בהדרגה מהסכם הגרעין עם המערב. יותר צנטריפוגות פועלות כיום. יותר אורניום מועשר מעבר למה שסוכם. יותר מדענים מגויסים לעבודה ואין תגובה נחרצת של המערב. לכן, החשש הישראלי הוא שאם האיראנים יקבלו החלטה יוכלו לרוץ להרכבת פצצת גרעין תוך כחצי שנה. לכן, מעריכים גורמים בישראל שעל רקע המצב המתוח מאוד יש לתכנן את סדר הפעולות והנחישות נגד איראן בטווח של עשר שנים קדימה אך גם בטווח המיידי.

      לפי רצף האירועים, האיראנים יכולים שלא לחכות לתום הבחירות לנשיאות בארצות הברית ויכולים לנקוט בפעולות אגרסיביות עוד קודם לכן. איראן היא כבר מזמן לא האויב שנמצא בטווח האלף מייל מישראל. הוא אויב שניתן לראות בעין בגבולות לבנון, עזה באמצעות שליחים, סוריה ומאחוריה עיראק הקרובה באופן יחסי.