על רקע עיכוב הישראלים בשדה התעופה במוסקבה ופרשת נעמה יששכר, ברשות האוכלוסין הבהירו היום (רביעי) כי לא קיבלו הנחיות לנהוג אחרת במסגרת המדיניות כלפי אזרחים רוסים המגיעים לישראל, זאת זה במסגרת סיכום שנה שערכה הרשות. "אנחנו לא קיבלנו שום הנחיות מסוג אחר, אנחנו פועלים משיקולים מקצועיים", אמר פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל הרשות, בתדרוך לעיתונאים, "היה פה בשבוע שעבר דיאלוג עם הרוסים שתוכנן מראש, השנה הם באו לפה בזמן הקריטי שיש את הסיפור של נעמה יששכר ועוד חודש פוטין מגיע".
מור-יוסף הסביר כי "כל הרעש שאתם שומעים עכשיו בינינו לבין רוסיה נובע מסירובי הכניסה של 'התיירים הרוסים' כשהם מגיעים לפה לבקש מקלט כדי להישאר כשוהים לא חוקיים". הוא טען כי ישנה "תעשייה שלמה של אזרחים ממדינות ממזרח אירופה". הוא סיפר כי לרוסיה הוצע במסגרת הדיאלוג הסכם "לדייק משני הצדדים את סירובי הכניסה". לדבריו, "בכל אלה שהחזרנו צדקנו ב-90% ו-10% לא צדקנו כי אנחנו לא מושלמים. הם פנו לרשויות שלהם כי הם כועסים. שלחנו טיוטה לדייק את הסירובים משני הצדדים, עדיין לא קיבלנו תשובה מהם".
אל תפספס
עוד אמר מור-יוסף כי 9,781 בקשות לקבלת מעמד פליט הוגשו לאורך השנה לרשות האוכלוסין - רובן על ידי אזרחי רוסיה (4,206 בקשות בסך הכל), אוקראינה וגיאורגיה, ו-6,903 הורחקו. הוא האשים כי רוב הבקשות "באות לנצל את הבירוקרטיה הישראלית". לדבריו, אזרחים אלו "באים לחפש כאן עבודה, רוב מבקשי המקלט הם כאלה. רוסיה היא לא מדינה מסוכנת וישראל גן עדן לדוברי רוסית". הוא הסביר כי אוקראינה, רוסיה וגאורגיה נכנסו אל "המסלול המהיר", שבו נבדקות בקשות הכניסה לישראל תוך יום. "מהרגע ששמנו אותם במסלול מהיר - הבקשות למקלט ירדו. סירובי הכניסה נובעים מבקשות המקלט, סירובי הכניסה זה התגובה שלנו לתופעה. בדקנו מה קורה במדינות אחרות, האם התופעה קיימת שם? לא. זאת תופעה ייחודית לישראל".
"הכרזנו על אוקראינה וגיאורגיה כמדינות בטוחות, באותו היום הבקשה שלהם נבדקת והם מקבלים תשובה", אומר יוסי אדלשטיין, ראש תחום הגירה הרשות. "עכשיו רוסיה נכנסה גם לשורת המדינות הבטוחות בנוהל המהיר. אלו שבאים להגיש לא ממשיכים את התהליך. הם מבינים שזה לא נותן להם אשרת עבודה".
"המצב בגבול עם ירדן צריך להטריד עוד גורמים"
ברשות פרסמו גם את נתוני גירוש המשפחות ששהו בישראל שלא כדין בשנים האחרונות. על פי הנתונים, 42 משפחות גורשו בשנת 2013, 17 בשנת 2014, 11 ב-2015, שבע ב-2016, 22 ב-2017, 37 ב-2019, ו-52 ב-2019.
לשאלה האם היעדר כלי אכיפה מול הסודאנים והאריתריאים השוהים בישראל מאז ביטול ההסכם עם האו"ם הוביל לשינויים במדיניות ההגירה, אמרו ברשות כי "אין לנו כלי אכיפה, אנשים נמצאים פה במעמד זמני וכשאנחנו פוגשים אותם אין לנו כלי או רצון לעשות מולם מהלך נוסף". לדברי מור-יוסף, "אנחנו לא רואים תנועה של אפריקאים, לא נכנסת לפה תיירות מאותן מדינות, רק קבוצות של צליינים שהשגרירות מבקשת ואחראית עליהם. אנחנו נותנים להם להיכנס, אבל אם הם יישארו אין לנו דרך להוציא אותם. בסביבות 2,000 סודאנים ואריתראים יצאו השנה בהליך של יציאה מרצון".
בנוגע לגבול הפרוץ עם ירדן, אמרו ברשות כי "המצב הזה צריך להטריד עוד גורמים חוץ מאיתנו. התופעה הזאת בעניין של הגירה, של הסתננות מירדן, לא של אפריקאים, היא מטרידה. אנחנו בקשר עם כוחות הביטחון כדי להתמודד עם זה ולעצור את זה".