הממונה על הרחקת ילדי העובדים הזרים: "ההורים אחראים למצבם"

יוסי אדלשטיין, ראש מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה מבהיר כי למרות הכותרות וההפגנות, לא חל שינוי במדיניות כלפי השוהים הבלתי חוקיים. בריאיון ראשון הוא טוען הוא מפנה אצבע מאשימה לעבר הורי הילדים ותוקף את הארגונים החברתיים: "טובת הילד אינה החזקתו במסתור"

צילום: מתוך ה-FB של ציפי ברנד, עריכה: שאול אדם

מעצרן של העובדות הזרות, שוהות בלתי חוקיות וילדיהן הלומדים בבתי הספר בישראל, גרר שורה של מחאות בחודשים האחרונים. הרחקת הילדים, ששגרתם שזורה באורח החיים הישראלי, תפסה כותרות בכלי התקשורת, ופעילים חברתיים התגייסו למאבק. הורים בבתי הספר בהם לומדים הילדים יצאו להפגין, ואילו עורכי דין שחפצו אף הם בשרבוב שמם לידיעות התנדבו לייצג אותם.

שורת הצעדים שננקטו כלפי הילדים והאימהות עוררו תחושה שמדובר בתוכנית ממוקדת, שנועדה להרחיק את ילדי הזרים. אלא שלדברי יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, מדובר בהליך שאינו חדש. בריאיון לוואלה! NEWS טען כי ההליך קיים במדינת ישראל כבר שנים רבות, ואילו השוני היחיד הוא דווקא במיקוד: אם בעבר התמקדו ברשות בהרחקת מבקשי מקלט ומסתננים ובטיפול בהם במתקני שהייה כמו מתקן חולות, כעת המשאבים מופנים לטובת פעילות הרחקת שוהים בלתי חוקיים, ללא קשר לכך שיש להם ילדים.

אדלשטיין שב והדגיש שלא מדובר בשינוי מדיניות. הגורם לסערה לדבריו הם ההורים שבקשתם לקבלת מעמד בישראל נדחתה עם הוראת השעה שבחנה בשנת 2010 את מעמדם של ילדי זרים והעניקה מעמד לכ-3,000 איש, ולמרות זאת נשארו בארץ בניגוד לחוק.

"פועלים על פי החוק". הפגנה נגד הרחקת העובדות הזרות וילדיהן בתל אביב (צילום: אבי כהן)

"בבסיס אנחנו פועלים על פי החוק", הצהיר אדלשטיין. "החלטת הממשלה היא לצמצם את כמות השוהים הבלתי חוקיים בישראל באשר הם, ללא קשר למין או ארץ המוצא. חלק מהשוהים הבלתי חוקיים נמצאים כאן עם ילדיהם, באופן דומה. חלקם הגיעו כתיירים ונשארו בניגוד לחוק, אחרים נולדו כאן בישראל בעוד שהוריהם נמצאים בתחומי המדינה באופן בלתי חוקי. בסופו של דבר, הדין חל על כולם".

אדלשטיין הבהיר כי האכיפה מתבצעת ללא כל קשר לסוגיית הילדים. "אנחנו פועלים לצמצם את כמות השוהים הבלתי חוקיים בלי קשר אם מדובר בילדים או לא. כשאני מבצע אכיפה, אני לא יודע אם לאותו אדם יש ילד או אין. הפקח פוגש נתין זר ברחוב, מבקש ממנו להזדהות, אני רואה שהוא לא חוקי ואז הוא מספר שיש לו ילד, האכיפה היא כנגד שוהים בלתי חוקיים באופן כללי".

עוד בוואלה! NEWS

רשות האוכלוסין עצרה עובדים זרים יחד עם ילדיהם; הורים מחו בת"א

לכתבה המלאה

דין הדם

ברחבי העולם נוקטים בשני סוגי מדיניות הגירה. הראשון, הנהוג בארצות הברית ומכונה "דין הקרקע", קובע כי גם אם מעמדו של ההורה אינו חוקי, ילדיו שנולדו באותה המדינה זכאים לקבלת מעמד. הילדים והוריהם נדרשים לעזוב יחד, בעוד שהילד יכול לחזור לשוב בגיל 21 ולהגיש בקשה לאיחוד משפחות. הסוג השני מוכר יותר בשאר מדינות העולם, ומכונה "דין הדם". הענקת המעמד היא מתוקף האב שמעביר לבנו או נכדו את הזכות לקבל אזרחות.

גם בישראל דין הקרקע לא מתקיים: לידה בתחומיה לא מזכה במעמד, והוא ניתן מההורה או מהסב. החוק היבש במדינת ישראל קובע כי אדם שפג תוקף אשרת השהייה שלו, נדרש לצאת משטחה, אלא אם הסדיר את מעמדו. כמאה אלף שוהים בלתי חוקיים נמצאים בישראל, אך אין חוק שמסדיר את מעמד ילדיהם, הנחשבים גם הם כשוהים בלתי חוקיים. במהלך השנים התקבלו שלוש החלטות ממשלה בעקבות לחץ ציבורי להסדיר את מעמדם. מדובר בהסדר זמני חד פעמי שהתייחס למשפחות ששהו בישראל, ההחלטות התקבלו בשנים 2005, 2006 ו-2010 וקבעו קריטריונים מפורטים בנוגע למשפחות שיוכלו לקבל מעמד באופן חד פעמי. ב-2010, יותר מ-700 ילדים לשוהים בלתי חוקיים זכו למעמד, מה שזיכה גם את בני משפחותיהם - סך הכול 3,000 בני אדם.

"החוק לא השתנה". אדלשטיין

עם החלטת הממשלה נקבע כי מי שלא עומד בקריטריונים שיוצבו, יידרש לעזוב את ישראל. כעת, ברשות האוכלוסין וההגירה טוענים כי המשפחות שעומדות בלב הסערה בימים אלה, התבקשו לצאת מהארץ לאחר שבקשתם סורבה, והם נשארו באופן בלתי חוקי. נכון להיום, לנוכח הפלונטר הפוליטי ושיתוק משרדי הממשלה, אין צפי להוראת שעה נוספת. "ב-2010 שימשתי כיו"ר הוועדה שמונתה לבחון את המעמד שלהם", סיפר אדלשטיין. "מי שהיה שר הפנים היה אלי ישי. הגשנו את המלצותינו ואכן כ-701 משפחות ובני משפחותיהם קיבלו מעמד. כל מי שלא זכה למעמד מכיוון שלא עמד בקריטריונים שנקבעו היה אמור לצאת מהארץ. הילדים שהיו אז בני 5, היום הם כבר בני עשרה".

עם עליית סיפוריהם של הילדים לכותרות, שבו וחזרו הטענות לפיהן חל שינוי במדיניות האכיפה של הרשות. אדלשטיין מצדו, מתנער מהדברים ומבהיר כי מדובר בקמפיין של ארגונים חברתיים, מלא באי דיוקים. "בזמן האחרון היוצרות התהפכו: אומרים שהתחלנו לאכוף בגלל שמדובר בממשלת מעבר ואין קשר לכך", הסביר. "אכפנו לפני הבחירות ואחרי הבחירות הראשונות והשניות. בשנה שעברה אכפנו וגם לפני שנתיים. הבחירות לא השפיעו ולא שינו את תוכניות העבודה שלנו. אנחנו אוכפים באופן שוטף. מה שכן, אני מפנה את המשאבים שלי מעת לעת לפי הצרכים והמשימות שהוכתבו. היו שנים שעסקנו יותר בתחום המסתננים, פתיחת מתקן חולות, העברה למדינה שלישית. פחות עסקנו בשוהים בלתי חוקיים. המשאבים שלנו ממילא מצומצמים - והתעסקנו בנושאים אחרים שהיו על הפרק. ברמת העיקרון לאורך השנים אנחנו אוכפים כנגד שוהים בלתי חוקיים וילדיהם. הקמפיין שעושים ארגונים שונים הוא מנותק מהמציאות, החוק לא השתנה ולא החלטות הממשלה".

איך רשות ההגירה והאוכלוסין מגיעה למצב שנשארות בישראל משפחות וילדים למעלה מעשר שנים למרות שהם לא חוקיים? ילד לומד בבית ספר, מדבר עברית, כל חייו הם כאן, ואחרי הרבה שנים צריך לעזוב?

"ב-2010 נבחנו מאות בקשות וניתנו תשובות בהתאם. היו כאלו שנשארו בארץ באופן לא חוקי, יש היום בארץ יותר ממאה אלף שוהים בלתי חוקיים. אין לנו אפשרות להרחיק את כולם בשנה אחת, וגם לא בשנתיים. הם מסתגרים במקומות מסתור. אי אפשר לטעון נגדנו שנתנו להם להישאר זמן כה רב ועכשיו אנחנו מרחיקים אותם, משום שמלכתחילה החוק קובע שעליהם לצאת. ההורים שהתחבאו במשך שש עד עשר שנים אינם פטורים מלציית לאותו חוק, וההסתתרות לא מקנה להם הטבות".

"ההסתתרות לא מקנה הטבות". הפגנות ליד מתקן המשמורת בנתב"ג (צילום: רונן ליבוביץ)

אבל השאלה המוסרית תופסת כאן מקום: האם זה לגיטימי לעצור ילדים ולקחת אותם למעצר?

"מי שאומר שאנחנו עוצרים ילדים חוטא לאמת ולמטרה. אני לא יוצא למבצעי אכיפה המכוונים לילדים. הילד אמור להיות במשמורת של האפוטרופוס שלו, ומי שאחראי למצב הזה הוא ההורה. הילד לא עצמאי, הוא הולך אחרי מה שאימא שלו או אבא שלו אמרו לו. איפה האחריות שלהם? לפעמים אנחנו מאבדים את המידתיות. הילד הוא חשוב ואנחנו מתייחסים אליו ברגישות, אבל מי שמנהל את הילד הזה במדינת המקור הוא ההורה. טובת הילד היא להיות עם המשפחה שלו. אם האימא נמצאת כאן והאבא במדינת המקור, איפה טובת הילד? צריך לשים את הדברים בפרופורציה.

"אני שומע גם טענות כמו שהמצב הכלכלי במדינת ישראל הוא יותר טוב ממדינות המקור. לא מדובר בעשרה אנשים, מדובר באלפי אנשים כאלה, איזה מסר אנחנו מעבירים הלאה לעובדים זרים שמגיעים? נכון להיום יש במדינת ישראל 70 אלף עובדים זרים חוקיים בתחום הסיעוד, 40 אלף מתוכם נשים. תארי לך שהמסר שעובר הוא שכל אישה שעובדת פה, יולדת פה - נשארת בארץ.

"המשאבים הופנו למטרות אחרות". מתקן חולות, 2018 (צילום: רויטרס)

"גם השאלה על הבאתם של עובדים חדשים במקום אלו שנמצאים כאן ומטפלים בקשישים אינה במקומה. יש לכך השלכות. מי שיולדת יוצאת ממעגל העבודה של תחום הסיעוד ומתחילה לעבוד בעבודות אחרות באופן בלתי חוקי, ואז צריך להביא עובדים חדשים, התהליך הופך להיות אינסופי".

בבית הדין לערערים נאמר כי השימועים שביצעתם לא נעשו כדין, וטובת הילד לא נבחנה כראוי ולכן התבקשתם לבצע שימועים חוזרים

"בית הדין לצערי מושפע לא מעט מהשיח הציבורי שמתקיים. הוא אמר שלא התייחסנו מספיק בשימוע לנושא של טובת הילד, למרות שלהערכתנו כן התייחסנו לכך. קיבלנו את הערת בית הדין, אנחנו נחדד את הסוגיה הזאת ונבחן אותה לעומק. כמו כן, חשוב להעמיק במושג 'טובת הילד'. האם הכוונה היא לכך שהוא לומד בגימנסיה הרצליה ולא בבית ספר ברמה יותר נמוכה בקולומביה? תראי לאיזה אבסורד הגענו, האם חיה פה באופן בלתי חוקי לכאורה, מעבירה עשור בחשש במקומות מסתור, והילד חווה את אותם הקשיים יחד איתה. האם זו טובת הילד? אלו סיסמאות ואמירות של ארגונים שמבקשים לעשות קמפיין. למרות זאת, אנחנו נעשה את כל המאמצים לבחון גם את הרגישות שבה נתון הילד וטובתו, אף על פי שגם באמנת הילד הטענה הכלכלית אינה מהווה מניע לקבלת מעמד. הטענה שכאן המצב הכלכלי הוא יותר טוב והתנאים הם יותר טובים אינה גורם משפיע על קבלת מעמד".

כמה הרחקות של משפחות וילדים התבצעו השנה?

"בשנה האחרונה התבצעו למעלה מ-40 הרחקות של הורים עם ילדים מכל המדינות, התקשורת והארגונים שמשום מה חוטאים בגזענות ומתייחסים רק לפיליפינים. יש פה גם מאוקראינה, גיאורגיה, מולדובה, וייטנאם וגאנה שנעצרו והורחקו - אך משום מה לא שמעתי עליהם זעקה בתקשורת. אנחנו פועלים כנגד שוהים בלתי חוקיים גם כאלה שיש להם ילדים וגם כאלה שאין להם. כל מי ששוהה פה באופן בלתי חוקי עובר על החוק".

מתגלים במסתור

אחרי שהדף את הטענות בדבר קיומה של תכנית סדורה להרחקת ילדי השוהים הבלתי חוקיים, הסביר אדלשטיין כי הילדים מתגלים בעצם במהלך פעולת האכיפה עצמה. "אין לנו תכנית עבודה מראש", אמר. "במסגרת פעילויות האכיפה אנחנו מגיעים לבית של מישהי שעובדת באופן בלתי חוקי ותוך כדי זה מתגלה שיש לה שני ילדים או אין לה ילדים. אין לי תוכנית עבודה שמדברת על 20-15 משפחות נוספות. אנחנו עושים פעילות אכיפה ובמהלכה פוגשים שוהים עם ילדים. כרגע בבית המשפט יש 7-5 ערערים שעומדים ותלויים העוסקים בהרחקת שוהים בלתי חוקיים עם ילדיהם".

הנחיות משרד המשפטים קובעות כי במהלך השימוע ילדים מעל גיל 12 זכאים להשמיע את עמדתם, בית הדין קבע שאתם לא עומדים בהנחיות משרד המשפטים, מדוע?

"לא מדובר בהנחיה. במסגרת ההבנות שלנו עם משרד המשפטים, הסכמנו גם לשמוע את הקטינים במהלך השימוע. כשבחנו את הגילאים סיכמנו איתם שילדים מעל גיל 12 יוכלו להשמיע את דבריהם יחד עם ההורים. פעמיים הילדים שהיו בערכאה בבית הדין היו קטנים מגיל 12 ולא היינו חייבים לשמוע אותם. בית הדין אמר את הדברים, אבל לא מדובר בהנחיה של משרד המשפטים אלא הסכמות שאנחנו הגענו אליהם יחד איתם. אנחנו שומעים את ההורה כי אנחנו מניחים שההורה עושה את המרב והמיטב לייצג את הילד שלו, הוא הרי לא ייסע וישאיר את הילד שלו כאן. אנחנו שומעים גם את עמדת הילד, כי אנחנו חושבים שהילד אולי יכול להוסיף מה שהאימא לא אמרה".

הפגנה בתל אביב נגד הרחקת הילדים

מהו הליך מעצר של ילדים? האם יש נוהל מיוחד? ומדוע הארגונים אומרים שאתם עוצרים ילדים ליד בית הספר או בבית הספר עצמו?

"כמות האי דיוקים גדולה. אני לא רוצה לומר שמדובר בסילופים ובשקרים של אותם ארגונים. אני לא עוצר ילד, אין מצב כזה שאני רואה ילד ברחוב ואני עוצר אותו - כי האכיפה אינה מתבצעת נגד הילד. אני עוצר את ההורה, ולכן אני לא עוצר לא בבתי ספר ולא בשום מקום אחר. האכיפה היא כנגד הזר הבוגר. אם יש לו ילד נלווה אז הוא נלווה אליו, ולכן כל הטענות הן אמירות שקריות שאין להן מקום בשום הליך. ככלל, השוהה הבלתי חוקי משמיע דבריו והכול נבחן. ברמת העיקרון אנחנו מציעים למשפחה לצאת מהארץ באופן מידי. יש לנו אפשרות לארגן את זה באותו היום ולמנוע את כל התהליך של כניסת ילד למעצר, אבל ההורים הם אלה שמסרבים. הם אלה שמביאים את הילד שלהם למצב הזה. ברגע שהם מסרבים להיות מורחקים ממדינת ישראל הילד נכנס למשמורת (כלא - ד"י) עם האם. בזמן הגשת הערערים - הילד נשאר באותו המצב יחד עם האם. לבית הדין לוקח זמן לדון בערער ולהחליט אם הוא מורה לשחרר אותם בערבות כספית עד לסיום ההליך המשפטי. חלק מהמשפחות השתחררו תמורת הפקדה של ערבות כדי שהערכאה המשפטית תורה למשפחה מה לעשות".

האם כל ילד שנעצר זוכה לביקור של עובדת סוציאלית ביום המעצר? כמה ילדים לא זכו לפגישה מסוג זה?

ברמת העיקרון ילדים שמוחזקים במתקן יהלום רואים עובדת סוציאלית כמו בשירות בתי הסוהר. עובדת סוציאלית מגיעה לשמוע את האם, את הילד, את התחושות והרגשות. אם יש דברים שלא רוצים לומר לפקחים אז הם יכולים לומר אתם מול העובדת הסוציאלית, היא מביאה את זה בפנינו ואנחנו שוקלים את הדברים. אנחנו מבקשים מכולם - מכל מי ששוהה בישראל באופן בלתי חוקי - למנוע את עוגמת הנפש מהילדים לקום ולצאת ממדינת ישראל. אנחנו נעזור כמיטב יכולתנו בדרך היחידה ליציאה מרצון. לגבי השוהים מהפיליפינים אף הגענו להבנה עם השגרירות, שהם יתחייבו לסייע בקליטת המשפחות שהסכימו ליציאה מרצון. הם יכולים לפנות לשגרירות או אלינו לצאת בצורה מסודרת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully