בקיבוץ עין גדי הובא היום (שני) למנוחות מנו ברק שהלך לעולמו ביום שבת האחרון בגיל 83. ברק, מוותיקי הקיבוץ, מוכר כאחד מחלוצי יחידות החילוץ בישראל ומי שהוביל מאות מבצעי חילוץ וחיפוש אחר נעדרים במדבר יהודה. "איש של חסד ושל נתינה", אמר עליו יהודה משי-זהב, מי שהיה קמב"ץ העדה החרדית ושיתף פעולה עם ברק במשך שנים ארוכות.
ברק נולד בקרית חיים בשנת 1936, ילד שלישי במשפחה בת ארבעה אחים ואחות. הוא גדל והתחנך בקריית חיים שנוסדה רק שלוש שנים לפני הולדתו. בגיל 15 החליט להפסיק את לימודיו והחל לעבוד ב"סולל בונה", כשבמקביל הצטרף לפעילות תנועת "הנוער העובד" בקריית חיים. בהגיע מועד הגיוס לצה"ל, התגייס לנח"ל עם חברי הגרעין אליו השתייך, גרעין "רעות", שם עבר את המסלול הצבאי כנח"לאי, מסלול שכלל גם קורס צניחה.
עוד בוואלה!
באמצע שנת 1958 הגיע עם חבריו לגרעין לקיבוץ עין גדי שליד ים המלח, שם הקים משפחה וחי בו מאז. רק שנתיים קודם לכן הפכה היאחזות הנח"ל במקום לקיבוץ. מדובר בשנים בהן היה הקיבוץ מבודד לגמרי, ללא כל יישוב שכן ואליו רק דרך גישה מדרום. בקיבוץ החל להתפתח ענף התיירות וברק מונה לנהל את מרחצאות עין גדי, תפקיד אותו מילא מראשית שנות הששים ועד ראשית שנות השמונים.
במחצית השניה של שנות השמונים היה ברק רכז תחום טיולים בתנועת הנוער העובד. יוני בן דור, רכז המפעלים בתנועת הנוער העובד אמר כי "מאז שהיה נער, מנו היה תמיד חבר תנועה. גם אחרי שסיים את עבודתו בתנועה הוא המשיך ללוות אותנו והתעניין בנעשה. הוא תמיד היה הכתבות שלנו במדבר, לעזרה ולמידע. תמיד היה מוכן להושיט יד. הוא היה חבר אמיתי".
עם סיום עבודתו בענף התיירות החל ברק להתמסר לתחום הביטחון והחילוץ, מה שגם הופך להיות התחום המזוהה איתו יותר מכל. בתחילה עבד כרכז הביטחון השוטף של קיבוץ עין גדי ולאחר מכן מונה כקצין הביטחון של המועצה האזורית תמר.
באותה תקופה החלו להגיע יותר ויותר מטיילים לאזור המדבר ובהם גם תלמידי ישיבות רבים. משי-זהב זוכר את תחילת הקשר שלו עם ברק: "תלמיד ישיבת מיר, אזרח אנגלי, הלך לאיבוד באזור נחל דרגות. התחלנו לגייס מתנדבים לחיפושים אחריו, אבל לא ידענו איפה לחפש. אמרו לנו להתחבר ליחידות החילוץ באזור, אבל להיזהר מהם. אמרו ש'הם שמוצניקים ומסוכן להתחבר אליהם'". עוד אמר "היום אני יודע שעין גדי זה בכלל לא שומר צעיר, אבל גם אם היו, זה לא משנה. שבוע שלם חיפשנו ביחד אחר הנעדר. זה היה בשיא עונת גדיד התמרים שמכניסים לעין גדי פרנסה טובה, אבל הם המשיכו לחפש איתנו. אחרי שבוע נמצאה הגופה. אמרתי למנו ולחבריו ליחידה: 'אתם ממשיכי דרכו של אברהם אבינו'".
"הם התפלאו ושאלו 'איך זה יכול להיות, הרי אתם אומרים עלינו שאנחנו אוכלי שפנים וחזירים'. הסברתי: 'הרי אברהם אבינו כל כולו היה חסד. יהודי הוא מי שממשיך במסע החסד של אברהם אבינו. אני לא בודק יהודי על פי הזקן או אורך הפאות, אלא כמה הוא תורם לאחר ונותן מעצמו לזולת וזה מה שמנו עשה לאורך שנים", תיאר משי-זהב את היכרותו הראשונית עם ברק.
ברק הפך האיש שתפקידו לקשר בין הצבא, המשטרה ויחידות החילוץ באזור ים המלח, ובתפקיד זה פעל באירועים רבים. עם השנים הגיע עד לדרגת ניצב-משנה במשטרה. המשטרה הוציאה הודעת אבל עם היוודע דבר מותו: "מחוז דרום של משטרת ישראל מרכין את ראשו עם מותו של נצ"מ מתנדב מנו ברק. שמו של ברק הלך לפניו במחוז הדרומי בכלל ובקרב יחידות החילוץ בפרט. הוא היה מחלוצי מתנדבי החילוץ בארץ וממקימי יחידת חילוץ עין גדי ובעברו עשרות שנים של התנדבות ואין ספור של חילוצים מורכבים". ניצב יורם סופר, מפקד המחוז הדרומי של המשטרה, ספד לו ואמר כי "חייהם של אלפי מטיילים ניצלו הודות לפעילותו וללא ספק הציבור חייב לו המון. לכתו של מנו, שהיה שותף אמיתי לדרך, הוא אבידה גדולה למשטרה".
המשימה שלקח על עצמו ברק הייתה למנוע ככל היותר מקרי היעדרות וחילוץ של מטיילים, ולאט לאט הוא החל להתמסר לפעילות הדרכה והסברה בישיבות חרדיות. משי-זהב מספר כי "מנו החליט שעליו לפעול בקרב הציבור החרדי בהדרכה ובהסברה. ביקשתי מראשי ישיבות שיתנו לו להסביר לתלמידים כללי טיול וזהירות בשטח, בימים שלפני יציאתם לחופשות".
הוא תיאר כי "בהתחלה התלמידים שעוד היו רואים את הבחור הגבוה עם השיער הלבן, היו שואלים מה 'הכויפער' (כופר) הזה יכול ללמד אותם. הוא הבין אותם וענה להם ביידיש: 'אני אלמד אתכם' ושבר את המחיצות. כל שנה הוא היה מגיע לישיבות ומסביר, במקביל היה מתראיין לעיתונים ולרדיו החרדי".
לדבריו, "מנו הוא האדם שעשה את מהפיכת ההסברה בעולם החרדי בנושא כללי הטיולים. קראו לו כבר 'הקיבוצניק הישיבה בוחר' (תלמיד הישיבה הקיבוצניק). אבל מעבר לתפקיד שהוא לקח על עצמו הוא הפך להיות חבר. הוא היה מגיע לנחם משפחות שבניהן נהרגו בטיולים, היה מתעניין ובחגים היינו מברכים אחד את השני".
"מה שאפיין את מנו היו האופטימיות והשמחה", אמרו היום בעין-גדי. מנישואיו הראשונים, לשושנה, היו לו שלוש בנות: שרי, ניצן ועדי. בתו הבכורה שרי מתה בגיל 16 בעקבות התקף אסטמה קשה. ברק התגרש מאשתו הראשונה ונישא מחדש לדורית, אשתו עד היום, ממנה נולדה לו בת, טל, ובן, אור. הלוייתו של מנו ברק נערכה היום בקיבוץ עין גדי.