בעקבות סערת המינוי: בן-ארי גינזברג ויתרה על תפקיד מ"מ פרקליט המדינה

עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, שמונתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה לתפקיד ממלאת-מקום פרקליט המדינה, הודיעה הערב (שישי) כי היא מוותרת על המינוי. במכתב שכתבה מסרה בן-ארי גינזברג כי "בימים האחרונים, אחרי כשלושה עשורים של עבודה מקצועית ומסורה בפרקליטות, שיקרה לי כל כך ובה אני מאמינה, מתנהל 'מחול שדים' במערכת המשפט, שבעל כורחי אני חלק ממנו". היא הוסיפה כי "נבחרתי על ידי שר המשפטים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה ואני סמוכה ובטוחה ביכולתי ובכישוריי למלא תפקיד זה בהצלחה".

בן-ארי גינזברג המשיכה במכתבה וכתבה כי "הניסיון להפוך את הבחירה בי לעניין פוליטי ולהציגו כחלק ממהלך שנועד לפגוע בשלטון החוק, או בעצמאות שיקול הדעת של הפרקליטות - הוא מצער וסותר את התנהלותי וערכיי מאז ומתמיד". היא ציינה כי "האווירה שנוצרה מאיימת לפגוע באמון הציבור בפרקליטות - לשחוק אותו עוד יותר. אינני מוכנה שעל גבי תיגרם למערכת המשפטית פגיעה נוספת, כל עוד בכוחי למנעה".

"למרות הזכות הכרוכה בחובה להוביל את הפרקליטות בתקופה רגישה זו, אני רואה לנכון להעדיף את טובת הציבור והאינטרס הציבורי, על פני שאיפותיי האישיות", כתבה בן-ארי גינזברג. "אי לכך, אני חוזרת בי מהסכמתי לעמוד בראש הפרקליטות, היקרה לי כל כך. אמשיך, כפי שפעלתי עד כה - לתרום למערכת ככל יכולתי בכל תפקיד שיוטל עליי", הבהירה.

בן-ארי גינזברג הודתה לשר המשפטים על האמון שנתן בה, ואף ציינה כי היא "מודה לכל הפרקליטים ולגורמים רבים גם מחוצה לה, שקיוו כי אנווט את הספינה, אך בעת הזו - המערכת ואמון הציבור בה חשובים לי יותר".

המחלוקת על דבר מינויה של הפרקליטה בין השר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החלה לפני יומיים, כשהשר החליט כי בן-ארי גינזברג היא זו שתחליף את פרקליט המדינה היוצא שי ניצן בניגוד לעמדתו של מנדלבליט, שסבר כי המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר הוא זה שצריך להתמנות. בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד המינוי, ובצל טענות לחוסר סבירות במינויה הוצא צו זמני שהקפיא את כניסתה של הפרקליטה לתפקיד.

מוקדם יותר היום פנה אוחנה למנדלבליט, וטען כי מינויה של בן-ארי גינזברג נכנס לתוקפו, מאחר והשר חתם על מינויה יממה לפני ששופט בית המשפט העליון מני מזוז הקפיא את המינוי. במכתב שנשלח אל היועמ"ש לפני יומיים נכתב כי "בהיות העתירה מבוססת על מצע עובדתי שגוי, הצו, שנועד לשמר את המצב הקיים אינו רלוונטי והמינוי הוא מעשה עשוי". בתגובה השיב היועמ"ש לבג"ץ כי "הצו תקף".

במענה למכתבו של אוחנה, כתב היועמ"ש במכתב לבג"ץ כי גם אם המינוי נכנס לתוקף באופן פורמלי, בן-ארי גינזברג טרם החלה למלא את התפקיד באופן מהותי, ועל כן יש להשאיר את הצו על כנו. עוד הבהיר מנדלבליט כי בית המשפט "מוסמך במקרים חריגים - כמו זה שלפנינו - גם להוציא צו ביניים שהוא בבחינת 'צו עשה'".

התנועה לאיכות השלטון בירכה את החלטת בן-ארי גינזברג, "שבחרה לשים את אמון הציבור במערכת המשפטית לפני טובתה האישית והחליטה לוותר על המינוי". עוד הוסיפו כי "עו"ד בן-ארי היטיבה להבין ששר המשפטים משטה בה וסרבה להיות חלק מהמשחק הציני והפוליטי שהתנהל על חשבונה".

מסיעת העבודה-גשר נמסר כי "עו"ד אורלי בן ארי נהגה בשכל ובהגינות כשוויתרה על תפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, ולא שיתפה פעולה עם נסיונו של אמיר אוחנה להפוך את תפקיד פרקליט המדינה לכלי במערכת הבחירות. אמיר אוחנה צריך להבין שהוא שר המשפטים ולא שר התקשורת. הגיע הזמן שממשלת הליכוד תכבד את שלטון החוק".

ח"כ איציק שמולי (העבודה) מסר בתגובה כי "החלטתה של עו"ד אורלי בן ארי ובעיקר נימוקיה מוכיחים יותר מכל עד כמה מדובר בפרקליטה ישרה ונבונה שטובת מערכת אכיפת החוק והמדינה כולה היא שעומדת לנגד עיניה. גם אם באיחור מדובר בהחלטה אצילית, חכמה ואמיצה".

(עדכון ראשון: 20:14)