פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התסבוכת במינוי פרקליט המדינה: אוחנה ומנדלבליט במסלול התנגשות

      בעוד שר המשפטים הודיע כי בכוונתו למנות ממלא מקום לשי ניצן, היועמ"ש הצהיר כי כל מינוי שאינו המועמד המועדף עליו יצריך נימוקים כבדי משקל, והוא אף עשוי לסרב להגן עליו בבג"ץ. בינתיים שם אחד כבר נמחק מרשימת המועמדים - המשנה ליועמ"ש נזרי, שסירב להצעה בנימוס

      התסבוכת במינוי פרקליט המדינה: אוחנה ומנדלבליט במסלול התנגשות
      צילום: תאגיד כאן 11, עריכה: עמית שמחה

      שתי ההודעות שפרסמו היום שר המשפטים אמיר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסמנות מסלול התנגשות ברור. זמן הפגיעה המשוער: מתישהו בשבועיים הקרובים, עת יוכרז על מינוי ממלא מקומו של שי ניצן, פרקליט המדינה שמסיים את כהונתו.

      החוק לא קובע איך ימונה פרקליט מדינה, ודרך המינוי מצויה בשתי החלטות ממשלה מהעשור הקודם. באותן החלטות נקבע כי תוקם ועדת איתור בראשות היועמ"ש, שבה יהיו חברים גם נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד שישמש נציג ציבור ונציג אקדמיה שייבחר בידי דיקני המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה. הוועדה ממליצה לשר המשפטים על מועמד, והשר אמור להביאו לאישור הממשלה.

      היועמ"ש, אביחי מנדלבליט ושר המשפטים הנכנס, אמיר אוחנה במהלך טקס קבלת פנים לשר המשפטים, משרד המשפטים, ירושלים 23 ביוני 2019 (ראובן קסטרו)
      מסלול התנגשות. אוחנה ומנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)

      כבר לפני כמה חודשים הבהיר מנדלבליט לאוחנה שממשלת מעבר לא יכולה למנות פרקליט מדינה קבוע. אוחנה קיבל זאת והחליט למנות ממלא מקום עם פרישתו של ניצן. כאן העסק הסתבך. אוחנה מסתמך על חוק שירות המדינה, שקובע כי אם מתעורר צורך למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, מי שאחראי לעשות זאת הוא "השר שעם משרדו נמנית המשרה". במקרה הזה - שר המשפטים. עם זאת, השאלה היא האם ניתן להפעיל את הסמכות באותו אופן בזמן ממשלת מעבר, ולשאלה זו אין פתרון חד משמעי בחוק.

      מנדלבליט, מנגד, טוען כי "הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי". עוד הוא כתב כי "היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון".

      פרקליט המדינה שי ניצן בטקס קבלת פנים לשר המשפטים הנכנס, ח"כ אמיר אוחנה, משרד המשפטים, ירושלים, 23 ביוני 2019 (ראובן קסטרו)
      לקראת סיום כהונה. ניצן (צילום: ראובן קסטרו)

      לאור הדברים הללו, היועץ קובע כי השר חייב להיוועץ בו, כמי שעומד בראש מערכת התביעה. אוחנה ממילא אמר שבכוונתו להיוועץ במנדלבליט ובנציב שירות המדינה, אך מנדבליט המשיך וקבע כי למעשה השר יוכל לסטות מעמדתו רק "בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד". משפטנים חדי אוזן ישמעו בניסוח הזה אפשרות שבמידה והשר יסטה מעמדת היועמ"ש ללא "נימוק בעל משקל", היועץ עשוי לקבוע כי יש מניעה משפטית להוציא לפועל את המינוי, ולסרב להגן עליו נגד עתירות שבוודאי יוגשו לבג"ץ.

      בעמדה זו יש היגיון מסוים, שכן ועדת האיתור שממנה בשגרה את פרקליט המדינה נותנת משקל מועט יחסית לשר, באמצעות מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא משרת אמון שלו. אך גם אם יש היגיון בצמצום ההשפעה הפוליטית של השר על הבחירה, לא ברור מה הבסיס החוקי להעביר את סמכות המינוי כולה ליועמ"ש, תוך העלמה מוחלטת של נציגי הציבור, האקדמיה - ושל השר.

      תמונה של עו"ד שלמה (מומי) למברגר (מערכת וואלה! NEWS)
      המועדף על מנדלבליט. למברגר

      כדאי להזכיר גם שזה כמעט שנה שממשלת המעבר מאריכה מדי כמה חודשים את כהונתו של ניצב מוטי כהן - ממלא מקומו של מפכ"ל המשטרה. נכון שמפכ"ל אינו פרקליט מדינה - השניים ממונים בצורה שונה, וגם רגישות התפקיד ביחס לתיקי ראש הממשלה היא שונה. ובכל זאת, ברור שהסמכות המינוי היא של הממשלה, בהמלצת השר לביטחון הפנים. כך או אחרת, התשובה לפלונטר תינתן בשבועות הקרובים, לפחות עד שתגיע לפתחו של בג"ץ.

      רשימת המועמדים התקצרה תוך שעות

      מנדלבליט הודיע כי המועמד המועדף עליו למלא את מקומו של שי ניצן הוא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, שנכלל גם ברשימת חמשת המועמדים שפרסם השר אוחנה. כפי שנכתב גם כאן בשבוע שעבר, למברגר נחשב בתוך הפרקליטות למועמד המוביל למלא את מקומו של ניצן, לפחות עד למינוי מחליף קבוע. אלא שלא בטוח שההתעקשות של היועץ תסייע לו.

      כמו כן, בשעות שחלפו מאז פרסם השר את רשימת המועמדים שלו הספיק אחד מחמשת השמות בה - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי - להודיע בנימוס שהוא אינו מעוניין בתפקיד. שלושת השמות הנותרים ברשימה, שעוד עשויה להתרחב או להצטמצם, הם מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), אשרה גז אייזנשטיין, והמשנה לפרקליטת מחוז מרכז (פלילי), אורלי בן ארי גינזבורג.

      רז נזרי, במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת 27 במאי 2019 (אתר רשמי , ליאב פלד)
      הודיע בנימוס שהוא אינו מעוניין. נזרי (צילום: ליאב פלד)

      אלדד אינו מועמד מפתיע, וגורמים בפרקליטות העריכו לאחרונה שהוא עשוי להתמודד על התפקיד. גז אייזנשטיין, שמכהנת זה כשנתיים וחצי כפרקליטת מחוז, זכורה בעיקר כפרקליטה שהובילה את תיק הבר נוער שקרס. גז אייזנשטיין זכתה אז דווקא לשבחים משי ניצן, על כך שלא היססה לחזור בה מכתב האישום לאחר שהתברר שעד המדינה בתיק שיקר, ובכך מנעה הרשעת חף מפשע ברצח.

      השם האחרון ברשימה הוא המפתיע ביותר, ולא מעט אנשים הרימו גבה מהאפשרות שמי שלא כיהנה ולו דקה אחת כפרקליטת מחוז או כמנהלת מחלקה בפרקליטות המדינה תמלא את מקומו של פרקליט המדינה. גורמים בפרקליטות אמרו כי מדובר בפרקליטה מצוינת, שאף היתה מועמדת וראויה לתפקיד פרקליטת מחוז - אך נחסמה בעיקר בשל התנגדותו של שי ניצן. האם ה"דם רע" בינה לבין פרקליט המדינה סייע לה להגיע לרשימת המועמדים של השר? כל הערכה בכיוון הזה הינה על אחריות המעריך בלבד.