אוחנה: הקפאת המינוי לבן-ארי גינזברג לא רלוונטית; היועמ"ש: "צו המניעה תקף"

• אוחנה שיגר מכתב ליועמ"ש ובו טען שהצו להקפאת המינוי לא רלוונטי
• היועמ"ש לבג"ץ: בן-ארי גינזברג לא נכנסה לתפקיד מהותית, הצו תקף
• התנועה לאיכות השלטון על מכתב אוחנה: "תרגיל שלא מחזיק מים"
• בג"ץ הוציא צו הקפאה למינוי בן-ארי גינזברג בצל טענות לחוסר סבירות במינויה

שר המשפטים אמיר אוחנה פנה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וטען כי מינויה של ממלאת מקום פרקליט המדינה, אורלי בן-ארי גינזברג, נכנס לתוקפו מאחר וחתם על מינויה יממה לפני ששופט בית המשפט העליון מני מזוז הקפיא את המינוי. במכתב שנשלח אל היועמ"ש לפני יומיים ומתפרסם היום (שישי) נכתב כי "בהיות העתירה מבוססת על מצע עובדתי שגוי, הצו, שנועד לשמר את המצב הקיים אינו רלוונטי והמינוי הוא מעשה עשוי". בתגובה השיב היועמ"ש לבג"ץ כי "הצו תקף".

המחלוקת על דבר מינויה של הפרקליטה בין השניים החלה לפני יומיים עת החליט השר כי בן-ארי גינזברג היא זו שתחליף את פרקליט המדינה היוצא שי ניצן בניגוד לעמדתו של מנדלבליט שסבר כי המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר הוא זה שצריך להתמנות. בעקבות עתירתה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד המינוי ובצל טענות לחוסר סבירות במינויה הוצע צו זמני שהקפיא את כניסתה של הפרקליטה לתפקיד.

במכתב ששיגר אוחנה ליועמ"ש ביום הקפאת המינוי הבהיר כי "מינויה של ממלאת מקום פרקליט המדינה, עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, נכנס לתוקף עם חתימתי על מינוי ביום ה-17.12. היום, ה-18.12, כיממה לאחר כניסת המינוי לתוקף, ניתן הצו הארעי שבנידון הקובע כי הוא 'מעכב את מינוי המשיבה כמ"מ פרקליט המדינה' ומשהה את כניסתה לתפקיד עד להחלטה אחרת".

שר המשפטים טען כי הצו ניתן על בסיס העובדות שהוצגו על ידי התנועה לאיכות השלטון, שעתרו על מינוי בן-ארי גינזברג לבג"ץ, זאת ללא תגובתו של אוחנה עצמו, או היועמ"ש. "בעתירה נכתב כי 'מועד כניסתה לתפקיד ממלאת המקום של המשיבה נקבע כבר ליום ה-18.12 בשעה 11:00 בבוקר'". אוחנה סיכם כי בעצם ביסוס העתירה על המינוי על מצע עובדתי שגוי, הוא אינו רלוונטי ומינוי בן-ארי גינזברג בתוקף.

"לא ניתן 'לעכב' מינוי שכבר בוצע, ו/או 'להשהות' מעשה שכבר נעשה", כך כתב אוחנה וסיים עם בקשת חוות דעתו של מנדלבליט בנושא. "אינני מבקש שתגיש בקשה בשמי, אך אני סבור שמן הראוי שכמשיב בעתירה, תעדכן את בית המשפט הנכבד בטעות זו ובנפקותה".

במענה למכתבו של אוחנה, כתב היועמ"ש במכתב לבג"ץ כי גם אם המינוי נכנס לתוקף באופן פורמלי, בן-ארי גינזברג טרם החלה למלא את התפקיד באופן מהותי, ועל כן יש להשאיר את הצו על כנו. עוד הבהיר מנדלבליט כי בית המשפט "מוסמך במקרים חריגים - כמו זה שלפנינו - גם להוציא צו ביניים שהוא בבחינת 'צו עשה'".

התנועה לאיכות השלטון הגיבה למכתבו של אוחנה וטענה כי מדובר בתרגיל "שלא מחזיק מים". לדבריהם, "מבחינה מהותית הישיבה על הכיסא היא שקובעת ומינויה של הגברת בן-ארי גינזברג בוטל אודות לעתירתה המהירה של התנועה. הניסיון לרמוס ברגל גסה צו ביניים שהוצא על ידי בית המשפט העליון הוא המשך המתקפה האוטואימונית של שר המשפטים כנגד מערכת אכיפת החוק. אנו מבקשים להזכיר לשר אוחנה כי הפרת צו מהווה ביזיון בית משפט וגם הוא אינו מעל החוק".

לפני יומיים הקפיא בג"ץ בצו מניעה את מינויה של בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. העתירה, שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון, הועברה לשופט מזוז לאחר ששופט העליון נועם סולברג הודיע כי הוא מנוע בשל קשרים למועמד למברגר, מועמד היועמ"ש לתפקיד.

לדברי התנועה, קיים חשש כבד שמדובר במינוי המונע משיקולים זרים, וכן "מטרת הבקשה היא למנוע את כניסתה של בן -רי גינזברג לתפקיד כדי למנוע גרימת נזק בלתי הפיך במשרד פרקליטות המדינה".

בן-ארי גינזברג שימשה כמשנה לפרקליט מחוז מרכז, ובחירתה לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה מבלי שכיהנה לפני כן כפרקליטת מחוז, עוררה ביקורת. מ"מ פרקליט המדינה המיועדת נשאלה על צו המניעה של בג"ץ ואמרה כי "הוא לא שווה התייחסות".

(עדכון ראשון: 13:45)