בזכות סער, נתניהו גילה מחדש את החיים מחוץ לפייסבוק

בנימין נתניהו קנה לעצמו בשנים האחרונות שם עולמי כאחד הפוליטיקאים הבולטים והשולטים של דור המסכים. במשך שנים הוא נחשב למי שמאותגר טכנולוגית ובקושי מחזיק טלפון נייד, אבל צעירי הדיגיטל שלצדו עשו מהפך והפכו אותו למלך הלייקים והציוצים. ממרומי גיל 70 נתניהו פיצח את חכמת הסקרין-אייג'רס, כינוי אמריקני לדור שחי ממסך למסך, וגם הוא, כמוהם, חי ממסך למסך: שעות של שידורי לייב בפייסבוק, שאלות ותשובות בסטורי, שיתופים המוניים בטוויטר. תקשורת ההמונים החדשה הביאה לו את הניצחון ב-2015, ומאז, המשיך ושכלל את שידורי הביבי-טיוי. ככל שהחשדות נערמו, האישומים נכתבו, והדיווחים התקשורתיים התרבו, הוא הגביר את השימוש ברשתות החברתיות כדי להציג את גרסאותיו ולהעביר לבוחרים שלו תכנים אלטרנטיביים.

כמו בני דור המסכים, שמקדישים את מיטב זמנם לאינטרנט ופחות בעולם האמיתי, גם נתניהו התרגל לחוות את המציאות דרך המסך והמקלדת; השליטה בדיגיטל הביאה לו הישגים מרשימים בבחירות הכלליות, אבל הרחיקה אותו ממרכז הכוח שלו - השטח הליכודי. עד השבוע האחרון, שבו שוב חל מהפך: בחסות הקרב על ראשות הליכוד מול גדעון סער, נתניהו נזכר שיש חיים מחוץ לפייסבוק.

בשביל לנצח בפריימריז צריך יותר מלייקים, ובעיקר - צריך להלהיב את השטח כדי להעלות את אחוזי ההצבעה. כך, מיום שישי שעבר, נתניהו מקדיש את כל זמנו למסע בחירות קלאסי, של פעם, ופוגש אלפי תומכים ומעריצים ברחבי הארץ. את הימים הוא מבלה במטה הפריימריז באיירפורט סיטי, בפגישות, טלפונים, והערכות מצב יומיות על נקודות החוזקה והתורפה, ובערבים הוא מדלג מסניף לאולם לחוג בית, מצפון עד דרום, כל ערב 3-4 תחנות: עד כה הוא כבר ביקר ביותר מ-15 נקודות ברחבי הארץ, ועד הפריימריז ביום חמישי יש עוד לפחות 15 נקודות נוספות על המפה. "הוא התאהב מחדש בשטח, עובד כמו שלא עבד שנים", אמר אחד מאנשי המטה, והוסיף "הוא חזר להיות ראש מפלגה".

בשטח, האולמות עולים על גדותיהם באהבה, הערצה ותמיכה אינסופיים, אוטובוסים מגיעים מכל הארץ כדי לראות אותו. ערב ערב, כנס אחרי כנס, הוא נושא את אותו נאום, שבו הוא מהלל את ההישגים הכבירים שלו, מזהיר שרק הוא יכול מפני האתגרים האזוריים, משוויץ במיקומה של ישראל במדדי מדינות בעולם ומשנן את משנתו הפוליטית/אסטרטגית: רק החזק שורד. יש לנאום הזה וריאציות שונות, אבל בכל הגרסאות יש שני נעדרים שאין לנקוב בשמם: כתבי האישום - וסער.

נתניהו לא צריך להתייחס במילותיו למצבו המשפטי, בקהל עושים זאת בשבילו עם שאגות "העם רוצה צדק משפטי", "מנדלבליט הביתה" ו"שי ניצן לכלא". אמיר אוחנה הוא סופרסטאר בחוגים האלה, והקרבות האחרונים במשרד המשפטים על מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה, הנושא הכי חם בשיחות הצד, משלהבים את האיבה למשפטנים עוד יותר. גם בשביל לטווח את סער הוא לא צריך להוציא מילה מפיו. ישראל כץ ומירי רגב, שמנהלים את מטה הפריימריז ומתלווים אליו לכל הכנסים, עושים בשבילו את העבודה, וערב ערב, משגרים לעברו מילים קשות, מדביקים לו תגית של חתרנות ותקיעת סכין בגב המפלגה.

אתמול (חמישי), בטבריה, כץ קרא לסער "לחזור לפרשן בתקשורת", ולעזוב את הליכוד, ואילו רגב אמרה ש"מישהו השתלט על חלק מהבוטים בליכוד ושינה להם את הגדרות היצרן". הקרב של נתניהו הוא רק החסות למאבק של החולמים על הנהגת הליכוד ביום שאחריו; לכץ, רגב ובכירים אחרים בליכוד יש מטרה משותפת - להכריע את סער כבר בסיבוב המקדים ולוודא שהוא לא תופס עליהם עמדת הובלה. ניצחון סוחף של נתניהו - ביותר מ-70% - ישיג את המטרה והם ייהנו בעתיד מהפירות. אם סער יחצה את רף ה-40%, הם יהיו בצרות.

בצד השני של הזירה סער מנסה לעמוד בקצב, אבל חסרה לו את אותה אנרגיה לוהטת של קילר שמשתקפת ממסע הבחירות של נתניהו. "זה קמפיין לתוצאה טובה, לא רצח בעיניים", אבחן השבוע אחד המומחים הנחשבים בנושא. האחד נמצא בקרב חייו, ומדבר לתומכיו מהבטן, השני מבקש לשכנע מהראש בתועלת הפוליטית שתצמח מבחירתו. סער מתגאה בסקרים של השבועות האחרונים שמראים שגוש הימין בהובלתו מתחזק, ומנסה לשכנע שאיתו אפשר לשמור על השלטון, אבל הוא מפר כלל יסוד של הדנ"א הליכודי, שלא יוצאים נגד מנהיג מכהן.

לכנס השקת הקמפיין שלו בתחילת השבוע הגיעו יותר מאלף ליכודניקים נלהבים למהפך, שצעקו בקולי קולות שהוא ראש הממשלה הבא. היו שם גם ביביסטים לשעבר, שהכריזו על נתניהו כמנהיג מוערץ בסדר גודל של משה רבנו, אבל קראו לו להעביר את השרביט ליהושע בן-נון ולא לשלוח אותם למות עם פלשתים. אין ספק שמחסום הפחד שהגן על נתניהו עד כה בליכוד נשבר, וזו אבן דרך, אבל זה היה מפגן כוח בחצי כוח. בעוד כל בכירי הליכוד - מלבד יולי אדלשטיין וגלעד ארדן - התייצבו מאחורי נתניהו, רק ארבעה ח"כים אמיצים בחרו במחנה סער: יואב קיש, מיכל שיר, שרן השכל, ואתי עטיה. מקורבו של סער, חיים כץ, אמנם הגיע להשקת הקמפיין, אבל הקפיד להדגיש שהוא לא תומך פומבית באף אחד ובעיקר לא לעלות על הבמה.

סער הפעיל בשבועות האחרונים לחצים כבדים על ארדן לחבור אליו ולהקים מחנה משותף, כשנתניהו מהצד השני מפציר בו שלא לעשות זאת. בתיאום עם אדלשטיין, הוא נשאר על הגדר ולא בוחר צד, ושם הם כנראה גם יישארו; אף אחד מהם לא חושב שסער טוב ממנו ואין להם אינטרס לתת לו זכות קדימה.

בינתיים, בשטח, אנשיו של אדלשטיין וח"כ אופיר כץ, שנחשב למקורב לארדן, לוקחים חלק פעיל בקמפיין של נתניהו. במחנה סער מתהדרים אמנם בשורה של ראשי רשויות גדולות כמו ראשון לציון, רמת גן ועכו, אבל בלי המשקל הנוסף של אף בכיר מהשורה הראשונה, המטוטלת נוטה חזק לכיוון השני. סער נלחם גם בתחנות רוח במצודת זאב: אחרי עשור בהנהגה, השליטה המוחלטת של נתניהו במנגנון הליכודי מאפשרת לאנשיו להטות את הפרטים הלוגיסטיים הקטנים ולפסול מתפקדים כמעט גאוות נפשו.

מלכתחילה, נתניהו הוא פייבוריט לנצח, למרות כתבי האישום ואפילו בגללם. סקר עומק פנימי שנערך באחת המפלגות באחרונה גילה כי נתניהו נהנה מ-53% אהדה בציבור כולו, ומוביל בהרבה על כל שאר השחקנים בזירה. "ביבי הוא פשוט מעצמה", העיר בחצי ייאוש מזמין הסקר. אבל גם את הסקרים וגם את המולת הכנסים כדאי לקחת בערבון מוגבל. נתניהו לא עמד לבחירה מאז סוף 2014, ולא כל המעריצים שמגיעים להריע לו הם מתפקדי ליכוד, שמצביעים בפועל. כמו בכל בחירות, מה שיכריע זה אחוזי ההצבעה: שיעור הצבעה נמוך ישחק לטובת סער, עם מחנה קטן ומאורגן; ככל שהבוחרים החופשיים ינהרו לקלפיות - נתניהו צפוי להשיג בקלות את הניצחון.

הרעב לשיעור הצבעה גבוה יכול להכריע גם את גורלם של הח"כים, שכרגיל משמשים בעיקר סטטיסטיים למאוויו של נתניהו. אחרי שכולם חשבו שהפריימריז בוטלו ומקומם ברשימה מובטח, בית הדין של הליכוד החליט שהחלטת המרכז על הקפאת הרשימה לא חוקתית. עכשיו, פחות מחודש לסגירת הרשימות, הם עשויים להיגרר להתמודדות בזק שתכניס את המפלגה לכאוס של קשיים לוגיסטיים ומשפטיים, וחלקם - מסתכנים בכך שהם לא יחזרו. ביום שני יתכנס הרכב מורחב של שופטים כדי לדון בסוגיה, ועד אז - המפלגה כמרקחה.

בסדר הזמנים הצפוף שנוצר, ובהתחשב בעלויות הגבוהות, רבים בליכוד מאמינים ומקווים שבסופו של דבר יימצא פתרון משפטי שימנע את הפריימריז. בית הדין כבר סלל את הדרך לשם כשדרש שמרכז הליכוד יתקן את החוקה ברוב של שני שלישים מהחברים כתנאי לביטול הפריימריז. אבל כמו תמיד, השאלה מה נתניהו רוצה מרחפת באוויר. ח"כים בליכוד מתכוננים כבר שבועות לכך שהוא יתהפך עליהם ויחזור בו מההתחייבות להקפיא את הרשימה, שנועדה במקור לסכל אפשרות של מרד הספסלים האחוריים לפני פיזור הכנסת.

כעת, הנסיבות השתנו, ופריימריז לרשימה יכולים לשחק לטובתו: הם יעוררו את השטח, יעלו את אחוזי ההצבעה, ובעיקר - יאפשרו לו לנסות לנקום בסער, להדיח את תומכיו ולסדר לעצמו רשימה ידידותית יותר לכנסת הבאה. חלק ממקורביו בסיעה אפילו מפצירים בו לעשות זאת - כי הם מזהים הזדמנות פז לשפר את מקומם ברשימה. בליכוד מצביעים על אוחנה ומיקי זוהר, מהליכודניקים הבולטים בקו ההגנה על הבית בבלפור, כמי שמנסים לשכנע שפריימריז לח"כים רק ייטיבו עם נתניהו, ויאפשרו לו להביס את סער בנוק אאוט משולב.

בכירים בליכוד אומרים שהוא שוקל זאת ברצינות. אם הוא אכן ישתכנע, מועד הקרב בינו לבין סער יידחה כנראה בשבוע, כדי לאפשר היערכות וסנכרון מינימלי בין הפריימריז ליו"ר והרשימה, וזה יכול לעלות באיבוד חלק מהמומנטום. אם לשפוט מהשבוע האחרון, עם כל האהבה והאנרגיה בשטח, נתניהו מסוגל להחליט שדווקא טוב לו בעולם האמיתי, ולגרור את כל המפלגה איתו לעוד כמה ימים טרופים הרחק מהמקלדת והמסכים.